האם התמכרות לפוקר?

שלום רב
ברצוני להתייעץ האם בעלי התמכר לפוקר. לפני כשלוש שנים הוא החל לשחק פוקר עם חברים קרובים פעם בשבוע. עם הזמן תדירות המשחק עלתה לפעמיים בשבוע ולאחרונה גם לשלוש פעמים בשבוע. היום - יום חג - צלצלו אצלי פעמוני האזהרה כאשר חזרנו בצהרים מאירוע חברתי והוא קיבל הזמנה לשחק פוקר אצל חברים שלנו. כאשר אמרתי שאני מעדיפה שלא, הוא כביכול קיבל את זה ברוח טובה ואמר בואי ניסע לשם לביקור עם הילדים (הילדים שלנו ושלהם חברים). בדרך שאלתי אותו בזהירות אם הוא נוסע על מנת לשחק איתם פוקר ואם הוא מוכן לוותר על הפוקר על מנת שניהנה מהאירוע כולנו, ושלא ניוותר הנשים והילדים לבדנו כאשר הגברים יושבים למעלה ומשחקים פוקר. הוא התפוצץ מכעס, סובב את האוטו בחזרה הביתה, אמר לי שאני אלימה וצריכה לטפל בעצמי. לא נכנסתי איתו לריב אלא שתקתי וכאשר הגענו לשם הם באמת לא שיחקו, למרות שהמזוודה עם הז'יטונים הייתה בסביבה. כלומר אם לא הייתי מבקשת, הם היו משחקים (4 גברים).

אני חשה שאין לו שליטה על הפוקר. בהתחלה הם היו משחקים בימי חמישי בבחינת 'יום היציאה עם הח'ברה'. אבל היום תמיד יש תירוץ מדוע לשחק פוקר גם באמצע השבוע: "אשתו נסעה והבית פנוי", "יש לי יום הולדת", "יש חג ואף אחד לא עובד", "משבוע הבא אשחק רק פעם בשבוע".
אציין שהם לא משחקים על סכומים גדולים (כ-200 ₪) ושבעלי שחקן טוב. לרוב הוא מרוויח ומביא הביתה כמה מאות ₪. אם לא מרוויח לא מפסיד ולעיתים נדירות מפסיד 50, 100 ₪. כלומר הבעיה היא לא כלכלית, אלא הנהירה אל המשחק והחברה הגברית על חשבון שעות משפחה. אציין שבעלי סובל מהפרעת קשב וריכוז לא מטופלת ADHD ויש לו נטייה להתמכרויות. נאבקתי איתו קשה על מנת שיפסיק לעשן וכעת שוב התמכרות חדשה.

אינני יודעת אם אכן הוא מכור, סה"כ האנשים שהוא משחק איתו הם הורים של חברים של הילדים שלנו, אנשים משכילים, עם עבודה מסודרת והסכומים אינם גבוהים. הבעיה היא עם התדירות ההולכת והגוברת והמריבות סביב הנושא. אולי כדאי פשוט להניח לו? אולי לא צריך להתערב בחייו של אדם מבוגר, בן 40? אני לא חוששת שנגיע למצב של הפסדים כספיים כמו שיש בהתמכרויות להימורים כי בעלי אדם מחושב ואחראי מבחינה כלכלית. אבל אני רואה שזה בא על חשבוני ועל חשבון שעות המשפחה, פתאום בצהרי יום חג? באמצע השבוע בערבים? מעין תשוקה בלתי נשלטת לשחק פוקר ולהיות עם החברים הגברים במקום איתי ועם הילדים. מה דעתכם?