קנאביס

לצערי ולמרבה הבושה, אני מכורה לעישון חשיש (ומריחואנה). כן כן, מעשנת כל יום, כל היום. אני מתוסכלת מהמצב, כשאין לי "שאכטה" אני ממש שבר- כלי, עצבנית וחסרת מנוחה. אני מוציאה על ה"תענוג" כסף רב, משלמת על כך בחיי הפרטיים (עם אנשים שאינם "סטלנים" כמוני אין לי חשק להיפגש, שכן אני מעוניינת לעשן), הזכרון שלי כבר כמעט ואיננו מתפקד, ואני אף חווה צמרמורות ובחילות לאחר עישון רב. מה שמצחיק הוא שאני גם שרה, וכמויות הליחה האינסופיות והכדורים הירוקים שיוצאים לי מהגרון לא עוזרים לי לשיר. שלא לדבר על המוטיבציה שנפגעת קשות מעישון סמים קלים, ועל ימים מבוזבזים שבהם לא עשיתי סידורים הכרחיים אלא ישבתי והורדתי ראשים בבאנג. בקיצור, אני מאד מעוניינת להפסיק. אבל מה, אני חוששת לגשת לקופת החולים ולדבר על בעייתי, שכן אינני רוצה שיהיה רשום שם שאני צורכת סמים קלים, מה גם שבארצנו המופלאה, ברבים ממקומות העבודה יש לחתום על ויתור סודיות רפואית. מה אני יכולה לעשות?? האם ישנה תרופה, אולי זיבן, שתגרום לי לחוסר חשק לעשן? עליי לציין שכבר אינני חשה את האפקט של המריחואנה, היא רק מרגיעה אותי (אני בהחלט חשה את האפקט של חוסר במריחואנה.. אבל כבר לא מרגישה "היי" כשמעשנת). האם ישנה תרופה אחרת? ניסיתי מספר פעמים להפסיק ונחלתי כשלון מוחץ, מה שגורם לי לחשוב שכדאי לי לנסות פתרון תרופתי. עליי לציין כי אני נוטלת "סרוקסט" נגד דיכאון כבר כ-3 שנים. בתודה מראש על העזרה, בחורה המכורה לעישון גראס/ חשיש.