התמכרות לכדורים.

לפני כשלוש שנים התחיל בעלי להשתמש במורפין של אימו שחלתה בסרטן. שיכנעתי אותו ללכת לייעוץ אצל פסיכיאטרית והוא פנה. מאז הוא מכור לכדורים ומשתמש בהם לרעה. כל חודש מקבל נוקטורנו "ומחסל" הכל תוך כשלושה ימים. בשאר ימי החודש לוקח מהוריו כדורים (שניהם אנשים חולים) לפעמים מצליח למצוא את המורפין שמסתירים.

כל נסיונותי לשכנע אותו לקבל עזרה, לספר על מצבו האמיתי לרופאה שרואה אותה רק כל מספר חודשים, לא הצליחו.

ניסיתי אולטימטום שאם לא יפנה לטיפול אעזוב, הוא הפך תוקפני והשמיץ אותי בפני משפחתו, רמז שיש לי חלק במה שקורה לו.

גם נסיונותי להפרד לא הצליחו. עד כה. איים להתאבד וסיפר למשפחתי שהבעיה אצלי, הוא לוקח רק חשיש פה וחשיש שם כמו כל צבר טוב, שסיים צבא וטייל במזרח וכו' ואני לא מנקה ולא משמשת כאם לילדים (בגיל הגן).

מצבו הנפשי והפיסי הולך ומתדרדר, כבר היו לו נפילות רציניות. וגם אספירציה כתוצאה "מנשנוש לילה" של אוכל לאחר לקיחת מנת כדורים.
לעיתים הוא מבולבל, לעיתים מאוד עצבני וכועס ומאשים אותי בדברים לא רציונלים. גלמשל אם איבד את המפתחות , כועס עלי, ומתרגז.

פניתי לרופאה שלו והיא סרבה לדבר איתי "מאחורי גבו " של המטופל שלה. אני מבינה אבל לא יודעת מה עוד לעשות

הוריו החולים גם חסרי אונים מולו.

במשך הזמן פוטר מעבודתו וכן מכרנו את דירתנו ואנו חיים בין השאר מהיתרה כרגע.

אני לא רוצה להיות זו שלוחצת על ההדק, לכן אני לא עוזבת כרגע, הוא אבי ילדי ואני רוצה לדעת שעשיתי הכל כדי לעזור לו.

האם יש משהו שאפשר לעשות, האם יש מקום שאוכל לקבל תמיכה להתמודד עם כל מה שקורה.

סליחה על האורך ותודה רבה
לילך