הסבוטקס לא משפר את מצבי

אני סובל מילדות מחרדה חברתית .

לפני 18 שנה בגיל 27 גיליתי במקרה את השפעתם המרגיעה של האופיאטים.

(חבר נתן לי נגד כאבים פרוקסול) זה היה בשבילי גילוי מדהים פעםראשונה בחיי

הרגשתי שאני הולך ברחוב בלי מתח וחרדה.(לפני זה לקחתי פרוזק ולא עזר).ו

וכך התחלתי לקחת כמויות הולכת וגדלות של פרוקסול עד שהיגעתי תוך שנה לכמות

של 50 כדורים ביום.

(לפני 18 שנה הרבה בתיי מרקחת מכרו פרוקסול בלי מרשם) למרות הכמות הזאת תפקדתי טוב ,עבדתי ,הייתי יותר חיוני יותר חברותי.הקטע הוא שקרוביי וחבריי בכלל לא ידעו שאני מכור לכדורים. אחרי שנתיים התחלתי לאט להוריד כמויות עדשהיגעתי ל5 כדורים ביום כטיפול אחזקה עצמי.(כול השנים האלה ביקרתי פסיכולוגים, פסיכיאטרים, טופלתי בפרוזק, סרוקסט, וציפרלקס הפסקתי לקחת אופייאטים מדי פעם לכמה חודשים אבל תמיד חזרתי. לא יכלתי לסבול את הנקיון.) הנוגד-דכאון היחיד שעזר קצת היה 80 מ"ג ציפורמיל ליום.

לפני שנה עברתי לקחת 4 כדורים של פרקוסט 10 ליום שרופא המשפחה היסכים לרשום לי לזמן מוגבל ולפני 3 חודשים עברתי למרפאה פרטית שם רושמים לי סבוטקס.

כיום אני לוקח כבר 3 חודשים סבוטקס אבל אני לא מרוצה מההשפעה, אני סובל מדיכדוך מעצבנות מעיפות ומעוד כמה תופעות לאווי פיזיות.

שאלתי היא :

האם יש טעם לעבור מסבוטקס למתדון או אולי לנסות לשלב מעכביי סרוטונין או אולי לעבור לאוקסיקונטין כטיפול אחזקה (בגלל השחרור המושהה) אם איזה רופא יהיה מוכן לרשום לי?

רציתי לציין שאני חי עם בת זוג כבר 16 שנה ואנחנו מגדלים ביחד שתיי ילדות קטנות מאומצות מרוסיה ואוקראינה ואני לא לוקח כדורים בשביל להתמסטל או לבלות אני סך הכול לוקח בשביל לחיות בכבוד, בצורה נורמלית ...כי בזמן האחרון אני עייף....עייף מהחיים.

בתודה מראש .