התמכרות למחשב

שלום,

שמי גל, בן 25 מתל-אביב. אני מכור למחשב מאז שאני זוכר את עצמי כילד. למעשה, אני זוכר את הרגע הראשון שבו ההתמכרות הזו התחילה - הייתי על המחשב, בגיל 11 או 12 וחברים קראו לי לשחק איתם כדורגל. תמיד היינו הולכים לשחק כדורגל ביחד אבל באותו מקרה החלטתי לסרב רק כדי שאוכל להמשיך לשחק במחשב. אני חושב שמפה פחות או יותר כל זה התחיל.

למרות שאני נהנה מהמחשב וממה שהוא מספק לי אפשר לומר בצורה דיי חד משמעית שהמחשב הרס את חיי החברה שלי ביסודי ובתיכון, ההתמכרות הפכה אותי לאדם מסוגר שאומנם מצליח לתקשר עם אנשים אחרים אבל אני שם לב שיש איפשהו קצר ואני לא לגמרי מסוגל "לזרום" עם אנשים שאני לא מכיר.

אני ללא תעודת בגרות כרגע ולמרות שזה יחסית קל להאשים כמו מחשב על הביצועים שלי בלימודים אני חושב שיש פה סוג של אמת, באיזשהו מקום תמיד ייחלתי לחזור הביתה מהלימודים ולהיות על המחשב ובהמון מצבים גם הייתי יוצא מהבית, מחכה מעבר לפינה שהוריי יצאו לעבודה וחוזר בחזרה הביתה כדי לשחק; זה יצר המון בעיות עבורי בתור נער והמון חיכוחים עם ההורים.

גם בצבא זה קרה לי עד לרמה שהוצאתי פרופיל נפשי 45 (אם אני לא טועה) רק כדי לעשות יומיות ולחזור כל יום הביתה כדי להיות על המחשב.

כיום אני בן 25, עובד בחברה של אבא שלי וכל יום לאחר סיום העבודה אני חוזר הביתה ומתיישב על המחשב. אני חושב שבאיזשהו מקום היה לי מאוד נוח לקבל את ההצעה של אבא שלי לעבוד איתו גם מבחינה כלכלית (אני מרוויח כסף טוב) וגם מבחינת נוחות (ימי חופש רבים יותר. גמישות בשעות עבודה) ואיכשהו שיקללתי שבעבודה עם אבא שלי יהיה לי יותר זמן להיות על המחשב.

ניסיתי להשלים בגרויות ואומנם חלק הצלחתי להשלים אבל המחשב פשוט כל הזמן התנגש לי עם הלימודים. היו הרבה פעמים שוויתרתי על הלימודים על מנת לשבת ולשחק באיזה משחק שהייתה לי התחייבות אליו.

בכל אופן לא ארחיב על כל פרט קטן אבל בקליפת אגוז אלו הם חיי. ניסיתי להתנתק מהמחשב אבל זה פשוט לא צלח, אחרי תקופה קצרה מאוד הרצון העז לחזור אליו פשוט עלה בי שוב וברגע שאני נדבק למחשב אני מתנתק מהכל.

אשמח לדעת מה לדעתכם עליי לעשות כדי לנסות ולהלחם בהתמכרות (אפשר לקרוא לזה בכלל התמכרות?) הזאת שלי למחשב.


תודה רבה,
ג.ש.