פורום מין וסקסולוגיה - יש לך שאלה?

שלום צליל,

קודם כל הרשי לי להתנצל - אף אחד לא מתעלם ממך במכוון וקורה ששאלות טובעות בין שאלות אחרות.

הנה משהו שכתבתי בעבר על לידה ומיניות:

ההתרגשות מהלידה כבר חלפה ומתברר שהאורח החדש נשאר לתמיד, אבל מי שנעלמו או נפגעו קשות הם חיי המין. עברה יותר מחצי שנה ובכל זאת החיים בכלל וחיי המין בפרט לא חזרו לסדרם. משהו לא בסדר, או כמו שגלית מגדירה זאת "משהו לא עובד שם למטה".
עם חלוף חודשי ההיריון והלידה בעקבותיהם, רוב הנשים חוות שינויים בתפקוד המיני, אך מעט נשים מעלות זאת או מדברות על כך עם הרופא/ה המטפל/ת, למרות שלרבות שאלות הנוגעות בתזמון החזרה ליחסי מין ותהיות לגבי החשק הירוד. בין הגורמים הרבים המשפיעים על התפקוד המיני לאחר לידה ניתן למנות שינויים הורמונאליים וגורמים גופניים, כגון, שינוי במשקל ומבנה הגוף, צורת הלידה (רגילה או קיסרית), שימוש באפיזיוטומיה (חיתוך חיץ להרחבת תעלת הלידה), הנקה, היסטוריה רפואית קודמת ועוד. לגורמים נפשיים משקל לא פחות חשוב ואולי אף רב יותר והם כוללים עייפות, שינוי בדימוי עצמי ונשי, ושינויים במצב רוח, החל מדכדוך קל ועד לדיכאון לאחר לידה. כל אלו מובילים לכך שעובר זמן מה מהלידה עד החזרה לחיי מין מלאים. זה נורמאלי לחלוטין.
עם זאת, אם לאחר מספר חודשים החשק לא חזר, האורגזמה לא שבה, עדיין כואב, או קיים שילוב של כל אלו, זה לא תקין. ניתן לשפר. אפילו אם התקשורת בינכם היתה ונותרה מצוינת ואתם מדברים על זה, עדיין חלקים אחרים עשויים להתקלקל בדרך.
במחקרים הראשונים שעסקו במיניות האדם על ידי החוקר הנודע קינסי וגם בהמשך במחקריהם הבולטים של מסטרס וג'ונסון בשנות ה- 60 לא היתה התייחסות לאישה ההרה ולתקופה החשובה שלאחר הלידה. בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בהבנת המיניות הנשית, וכיום אנו מבינים, חושבים ומגדירים שונה את המיניות הנשית מזו הגברית. בהתאם, כמות המחקרים העוסקים במיניות היולדת הטריה פורחת בשנים האחרונות.
זה לוקח זמן...
ראשית, חשוב לדעת שלוקח זמן עד שחוזרים לקיים יחסי מין מלאים. זה טבעי וזה גם עולה ממחקרים רבים, על כן הרגישו חופשיים לקחת פסק זמן. לא יותר מדי זמן. רוב הנשים חוזרות לקיים יחסי מין מלאים ללא כאבים לאחר כ- 6 שבועות ורובן שבות לחוות אורגזמה לאחר כ- 12 שבועות מהלידה. כך לדוגמא, במחקר רחב היקף שנערך בצפון קרוליינה, נאסף מידע מ- 150 יולדות טריות, שזו לידתן הראשונה, ונמצא שרק- 60% מהן חזרו לקיים יחסי מין מלאים 6 שבועות לאחר הלידה, בעוד ש- 24 שבועות לאחר מכן מספרן עלה ל- 90%.
זה לא רק זמן...
הזמן משחק תפקיד חשוב בחזרה לשגרה, אך כנראה מה שחשוב יותר הוא מה שמתרחש במהלך הזמן, שכן 30% מאותן נשים שחזרו לקיים יחסי מין מהר יחסית דיווחו על כאבים בחדירה, לעומת 17% בלבד מאלו שחיכו יותר זמן. 4% מהנשים תיארו את הכאב עז עד כדי עוצמה שלא אפשרה להן להנות מיחסי המין, אם כי לאחר חצי שנה לא נותרו נשים עם כאב עז. - המשך הלאה

הזמן משחק תפקיד חשוב בחזרה לשגרה, אך כנראה מה שחשוב יותר הוא מה שמתרחש במהלך הזמן, שכן 30% מאותן נשים שחזרו לקיים יחסי מין מהר יחסית דיווחו על כאבים בחדירה, לעומת 17% בלבד מאלו שחיכו יותר זמן. 4% מהנשים תיארו את הכאב עז עד כדי עוצמה שלא אפשרה להן להנות מיחסי המין, אם כי לאחר חצי שנה לא נותרו נשים עם כאב עז. ברוב המקרים הכאב היווה סיבה עיקרית להימנעות מחדירה.
ההיריון והלידה משנים את גוף האישה. פיזית הגוף של היולדת הטרייה אינו אותו גוף. גם אם היולדת לא עברה ניתוח קיסרי וגם אם מדובר בלידה קלה, ללא סיבוכים וחתכים מיותרים. במהלך ההיריון הגוף משתנה. הרחם גודל פי כמה מגודלו המקורי, משנה את מיקומו ובדרך גם משנה ומשפיע על מיקומם של כל האיברים הפנימיים, דוחף את הקיבה למעלה ואת שלפוחית השתן למטה. בלידה עצמה יש הרחבה של פתח הנרתיק לדרגה שראש של תינוק מצליח לעבור בו, מה שגורם מתיחה מקסימאלית של השרירים בתעלה. השרירים באזור רפויים, התעלה רחבה הרבה יותר, ייתכן ונפגעו קצות עצבים - אז מה הפלא, שלמרות שחזרתן לשגרה חדירתית את מרגישה את הפין שלו פחות?! נשים רבות לא יספרו את זה לבני זוגן מחשש שיפגעו באגו שלהם. "עדיף לגמור עם זה וללכת לישון".

במקרה של אפיזיוטומיה (הרחבת פתח הנרתיק על ידי חיתוכו לשם הקלה על יציאת התינוק), או אם התרחש קרע ספונטני תוך כדי יציאת התינוק בתעלת הלידה, מבצעים תפר או מספר תפרים באזור עם סיום הלידה. לעיתים התפר עשוי לגרום להצרת הנרתיק, וחדירה שהייתה קלה ובטוחה בעבר הופכת להיות למכאיבה. לעיתים התפר גורם לחתך להתאחות לא כראוי או ללחוץ על עצב באזור. לעיתים מתפתחת צלקת גסה (קלואיד). לעיתים החתך או הקרע עצמם עשויים לפגוע בעצבוב. באותם מקרים הכאב עשוי להיות כרוני בכל פעם שיש מגע באזור. אלו דברים שקל לפספס בבדיקה גינקולוגית שגרתית שלאחר לידה, אך כאשר קיימת מודעות ניתן לאתר את מקור הבעיה ולבצע תיקון קל, אשר ימנע הופעת הכאב.
האורגזמה יכולה להיפגע ולהתעכב, כפי שנצפה בעבודה בארה"ב, במסגרתה דיווחו רק 40% מהיולדות על אורגזמה 6 שבועות לאחר הלידה לעומת 60% שחוו אורגזמה חצי שנה לאחר הלידה. הקושי להגיע לאורגזמה לאחר לידה הוא פיזיולוגי ברובו. אורגזמה היא רפלקס אשר מתרחש כאשר הגוף קיבל מספיק גירוי מיני, ומגיע לפרץ מיני משחרר, לאחריו הגוף עשוי להטען שוב. השריר אשר מתחיל את האורגזמה בנשים חבוי במעמקי רצפת האגן וקרוי שריר פובו-קוקסיג'יאלי (או בקיצור PC ).

הכתבה ממשיכה... אך השורה התחתונה היא - אם הבעיה נמשכת זמן כה רב, כדאי לגשת לאבחון וקבלת טיפול מתאים.

בהצלחה!

הבעיה יוצרת אצלך בלבול וזו תגובה טבעית.

נראה שמדובר במעגל הכשפים הידוע בשם חרדת ביצוע. יש על כך מידע רב בפורום, שכן זו אחת הבעיות הנפוצות בהן אנו נתקלים במרפאות לטיפול מיני. לא ברור מדוע אתה דוחה פנייה לטיפול למרות שאתה סובל מכך שנים ועם מספר בנות זוג.

מבחינת הנטייה - עצם העובדה שאתה מתאר שאתה סטרייט, תמיד נמשך רק לנשים ואין לך עניין עם גברים בעצם מבהירה נקודה זו. לא?!

הטיפול היעיל ביותר בחרדת ביצוע הוא טיפול מיני (סקסולוגי, פסיכו-סקסואלי). טיפול בשילוב בת הזוג יהיה יוסיף ליעילות.

על מנת להבטיח טיפול מוסמך - גשו למרפאה מוסמכת לטיפול מיני לפי הרשימה באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט"ם).

זה תקין לגמרי ואין שום קשר לרמת פריון.

כ- 80% מהנשים אינן מצליחות לגמור בחדירה, כי פיזיולוגית זה לא מתאפשר. אל תציבו זאת כמטרה, אלא נסי שיטות אחרות, כגון, גירוי ידני של הדגדגן. חבל על התסכול שאת גורמת לעצמך.

את צריכה לעבור בדיקה גינקולוגית ולשלול זיהום כלשהו כגון פטרת שמהווה גורם לצריבה זו. אם יימצא פתוגן כלשהו יש שלל פתרונות מותאמים.