פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

היי עמירם,

דלקות עיניים בגורי חתולים הן דבר נפוץ, והסיבה להן יכולה להיות ממקור חיידקי, ויראלי או משולב. משחת העיניים המומלצת לגורמי המחלה הנפוצים בחתולים היא טרמיצין, המכילה אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים.

המשחה שציינת אינה מוכרת לי לטיפול שגרתי בחתולים.

בנוסף- יש לנקות בעדינות את ההפרשות מעינייהם בעזרת פד גזה נקי ונוזל סטרילי (ניתן להשיג מהמרפאה הוטרינרית הקרובה לביתך).
במידה ואין שליטה על הדלקת ונראה שהיא מחמירה- יש לפנות בהקדם לבדיקה וטרינרית בכדי למנוע התדרדרות למצב של עיוורון.

בהצלחה ורק בריאות,

שלום שירן,

ככלל- כל יונק יכול להדבק במחלת הכלבת, ולהעביר הלאה את המחלה ליונק אחר. מאחר ועטלפים הם יונקים- תיאורטית הם יכולים להדבק במחלה ולהעבירה הלאה, אך לא ידוע לי על עטלף שאובחן בארץ לכלבת.
בארה"ב עטלפי הפירות מהווים נשא ידוע של מחלת הכלבת (שהינה מזן קצת שונה מזה של הכלביים) וישנם מקרים מתועדים על כך שהעבירו את המחלה ליונקים אחרים.

מחלת הכלבת נפוצה יותר באזור הצפון ועוטף ירושלים, אך בעל חיים שנושא את המחלה יכול להמצא בכל אזור בארץ, גם באזור המרכז.

וירוס הכלבת מועבר דרך הרוק של חיה חולה, כך שלרוב המחלה מועברת בנשיכה. יחד עם זאת תיתכן העברת המחלה בשריטה ואחריה מגע האזור הפצוע עם רוק נגוע.

בברכה ורק בריאות,

שלום עודד
שלשול בגורים יכול לנבוע מגורמים רבים מאוד - החל מדלקת מעי על רקע מזון לא איכותי או מקולקל, אכילת שטויות, תולעי מעי או טפילי מעי, דרך השתפלות מעי ומחלות של גורים (כגון נגיף הפרוו או הכלבלבת), ועד מחלות סיסטמיות שונות.
על מנת לאבחן את הגורם יש צורך בהצפת צואה (ע"מ לבדוק נוכחות של ביצים של תולעי מעי או עדות לטפילי מעי אחרים) ובמידה ואלו נשללו יש מקום לבדיקות מקיפות יותר (בדיקות דם ואף אולטראסאונד בטן).
יש לציין כי חיסון יחיד בגיל 6 שבועות אינו מבטיח חסינות מפני מחלות גורים (כגון פרוו וכלבלבת) ולכן שלשולים בייחוד עם מלווים בהקאות בהחלט יכולים להעיד על הדבקות באחד מהם (אם כי על פי תיאורך הגור מרגיש מצויין ולכן פחות חשוד לכך). אך כל אחד מהגורמים הנ"ל אפשרי.

בכל מקרה חשוב להדגיש שמכיוון שגורים, יכולים להתייבש מהר כתוצאה משלשול, אין להתעכב עם מציאת גורם הבעיה והטיפול בו ומומלץ לתת טיפול תומך בכל מקרה עד לאבחון הגורם ושליטה בשלשול. ולכן המלצתי היא לגשת לוטרינר המטפל בהקדם.

בברכה ורק בריאות!

שלום לילך,

האם החתולה מעוקרת? מחוסנת באופן תדיר? חיה רק בבית או יוצאת גם החוצה? איזה מזון היא אוכלת? האם יש בעלי חיים נוספים בבית?
באיזה גיל נראה לראשונה ההתקף שתארת? האם היא חתולה בריאה בד"כ? האם סובלת מחרדות כלשהן?

יתכן וה"התקף" שתארת נובע מבעיה במערכת העצבים שמובילה לעווית, אך בכדי לצמצם את מגוון האפשרויות העומדות לפנינו- המלצתי אלייך היא לקחת אותה לוטרינר לבדיקה פיזיקלית מקיפה שתכלול גם בדיקות דם ושתן.

בינתיים- נסי לעקוב אחריה ולתעד את המשך התנהגותה וכל חריגה בהתנהגות הרגילה שלה. במידה וכל הבדיקות יהיו תקינות- יתכן ויהיה צורך בייעוץ התנהגותי ע"י מומחה שינסה לאבחן אם מקור התנהגות חריגה זו נובע מבעיה התנהגותית (חרדה, תגובה לרעשים מסוימים ועוד).

בברכה ורק בריאות,

שלום מיכל,
האם החתול נמצא רק בבית או גם בחוץ? האם יש לו מגע עם עוד חתולים? כלבים? האם זוהי פעם ראשונה שהוא מקבל תילוע בהזרקה? והאם הזריקה נעשתה באזור בו הופיעה הלקות? האם הלקות מגרדת? ואם כן האם הגירוד הופיע לפני הלקות או להפך?
האם הלקות השתנתה עם הזמן? (גדלה/קטנה, היתה נפוחה יותר או פחות, שינתה צבע או צורה)
התשובות לשאלות אלו יכולות לעזור להבין את הגורם ללקות שכן יכולים להיות לה גורמים רבים ביניהם - טראומה, פצע מנשיכה או גירוד, טפילים עוריים, פטרת עורית (שנשללה במקרה שלך), תגובה מקומית להזרקה ועוד.
אם אכן מדובר בתגובה לזריקת התילוע (אופציה אפשרית בהחלט אם הזריקה ניתנה במקום שבו הופיעה הלקות) אז הלקות יכולה להרפא ולהיעלם או שתשאר צלקת מקומית וקרחת אך בכל מקרה מומלץ שלא לבצע יותר תילוע בהזרקה בחתולך.

רק בריאות

תודה על תשובתך.
זהו חתול בית, אינו בא במגע עם חתולים אחרים, למרות שאנו גרים בדירת קרקע והוא "משוחח" עמם מבעד לרשת. זו לא הפעם הראשונה שהוא מקבל תילוע, הוא אצלנו מגיל 3 חודשים וצחוסן עפ"י המלצות הווטרינר כל חצי שנה. האם זה משנה במשהו את תשובתך?
תודה.

שלום קורין,

מה גודל המגבון שנאכל? האם הכלבה הקיאה לאחר מכן? נראתה אפטית? חסרת תיאבון? העבירה צרכים?

ככלל, גורי כלבים, בעיקר אלו מהגזעים ה"גרגרנים" (לברדור, גולדן), מועדים לאכילה לא מבוקרת של חפצים שעלולים להתקע במערכת העיכול, לחסום את דרכי העיכול- ולהזדקק לניתוח חירומי לצורך ריקון המעיים.

במידה והחפץ הנאכל גדול במיוחד, עשוי מחומרים עם קצוות חדים, או גורם לסימנים כמו הקאות בלתי פוסקות, חוסר תיאבון, דיכאון וחולשה- יש להגיע בהקדם לבדיקה וטרינרית ולשלול או לאשר חסימת מעי המהווה סכנת חיים.

בברכה ורק בריאות,

שלום ג'נט

בני כמה החתולים? מדוע הם אוכלים מזון גורים? (מזון גורים הינו מזון שמיועד לגדילה, הוא מכיל ערך קלורי גבוה בהרבה מזה שצריך חתול בוגר)
באופן כללי אין מניעה לתת לכל החתולים מזון דיאטטי אלא אם יש בינהם חתולים רזים. במקרה כזה כדאי אולי לתת לחתולים אלה תוספת נפרדת לפחות פעם ביום (למשל לתת קופסאות שימורים בהשגחה)
חשוב שתדעי גם שקשה לבצע הפחתת משקל בחתולים על ידי האכלה חפשית ומומלץ לחשב כמות מזון יומית עפ"י משקל היעד הרצוי.

רק בריאות

לא ממש זוכרת אם הפרווה היתה יבשה, למיטב זכרוני לא היתה רטיבות כלשהי, אחרת הייתי מנגבת את היד.

שלום תמר,

ראי תגובה בשאלתך הקודמת

שלום רותם,

האם יש באפשרותך לקחת אותה לבדיקה רפואית?

במידה ולא- האם תוכלי לצלם את האפיזודה הזו ולהעלות לרשת בכדי שנוכל להבין את הסיטואציה טוב יותר?

תודה,

היי כן לקחתי אותה כבר והיתה לה דלקת בחניכיים נתנו לה זריקה ועכשיו היא מתחילה לחזור לעצמה ולאכול כרגיל. תודה

היי נונה,

פרכוס או עווית הנראה לראשונה בכלבת לברדור בת 4, שהינה בריאה בד"כ, ושחוזרת לעצמה מיד לאחר מכן, מחשידים מאוד למצב של אפילפסיה אידיופטית (שמקורה אינו ידוע), הנפוצה בגזע הנ"ל (ובגזעים נוספים) ונראית לראשונה בין הגילאים שנה ל- 6 שנים.

בכדי לשלול סיבות נוספות לפרכוסים (חוסר איזון מלחים בגוף, ירידה חדה ברמות הסוכר, בעיות כבד/כליות ועוד)- יש להגיע לבדיקה מקיפה אצל הוטרינר ולבצע בנוסף בדיקות דם מלאות.

ישנו סיכוי סביר כי יהיו התקפים נוספים בהמשך חייה של כלבתך, אך במידה ותדירות העוויתות נמוכה (אחת למספר חודשים) ומשכן אינו עולה על דקות בודדות, בד"כ לא נדרש טיפול תרופתי אלא רק מעקב ותיעוד ההתקפים.

סיבה נוספת להגעה לוטרינר היא הצטיידות בחומר העוזר להפסיק את העוויתות בזמן שהן מתרחשות- הוטרינר שלכם יוכל להסביר לכם עליו וללמד אתכם כיצד לתת אותו לכלבה בזמן התקף.

בברכה ורק בריאות,

שלום תמר,
בכלבת אפשר להדבק רק מרוק של בעל חיים שחולה במחלת הכלבת.
אם הכלבה של אחיך בריאה ומחוסנת אין סיכוי שתדבקי.

בברכה ורק בריאות

שלום רועי,

בת כמה הכלבה? כמה שוקלת? האם ניתנו לה משככי כאבים והאם הם עזרו? האם קיבלה תרופות אחרות?

המלצתי אליך היא להתייעץ בנושא עם וטרינר אורתופד מומחה, שאף יבדוק אותה ואת הצילומים ויציע לך מנקודת מבטו המושכלת את האופציות השונות לאבחון נוסף וטיפול- אם יש כאלה.

ניתן ליצור קשר עם מומחה שכזה דרך המרכזים הוטרינרים הגדולים (ביה"ח הוטרינרי בבית דגן, ביה"ח הוטרינרי בכפר הירוק ומרכז המומחים "חוות דעת" בבית ברל) או דרך מרפאות וטרינריות פרטיות העובדות עם אותם מומחים.

בברכה ורק בריאות,

שלום זיו,

בכדי למנוע המשך תסכול, הוצאות כספיות ומעבר בין וטרינרים שונים- ההמלצה היא לפנות לוטרינר מומחה בכירורגיה-אורטופדיה שיאבחן את כלבתכם כראוי ויוכל להציע את הטיפול ההולם.

ישנם מומחים שכאלו במרכזים הרפואיים הגדולים (ובראשם בית החולים הוטרינרי בבית דגן) וישנם מומחים עצמאיים המספקים שירותי בדיקה וייעוץ במרפאות הפרטיות.

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא להבין מהו מקור הצליעה- האם אורטופדי או נוירולוגי (קשור למערכת העצבים ולא לשרירים או לשלד). השלב הבא הוא לקבוע את מיקומה המדוייק של הבעיה- אם זה ברגל האחורית- אז האם הבעיה היא בכף הרגל? במפרקים השונים? בברך? באגן? האם הבעיה היא בגידים? בעצמות? וכן הלאה.

לכל אחד מהמקומות שציינתי- יש רשימה של בעיות היכולות לגרום לצליעה- שבר, סדק, פריקה, קריעת רצועה, שינויים ניווניים במפרקים, גידולים סרטניים, דלקות ועוד.

ברגע שיימצא מקור הבעיה המדוייק- יוכל המומחה להציע לך דרכים שונות לאבחון הבעיה ואיפיונה- צילומי רנטגן, CT, MRI. השלב האחרון הוא טיפול בבעיה, וגם כאן ישנה רשימה ארוכה של אפשרויות שניתוח הוא אחת מהן.

בברכה ורק בריאות,