פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום ציפי,

האם לאחר אירוע העווית שנצפה- הגור חזר לעצמו לחלוטין? משחק, אוכל ושותה כמו לפני כן? או שמשהו השתנה בהתנהגותו והרגשתו הכללית? כמה זמן נמשך האירוע?
האם בימים שקדמו לאירוע- הוא נחבל בראשו באיזושהי דרך? האם מחוסן באופן מלא? מטופל נגד תולעים?

הסבירות שמדובר בעווית/אפילפסיה על רקע של הידרוצפלוס היא גבוהה בהתחשב בכך שהוא צ'יוואוואה, אך ישנן סיבות נוספות היכולות לגרום לעווית שכזו בגורים והחשובות שבהן הן רמות נמוכות של סוכרים בדם (היפוגליצמיה)- היכולות להופיע בגורים צעירים מגזעים קטנים הסובלים מטפילי מעי שונים (מה שיכול לגרום גם לשלשול), מחלות מולדות כמו "מחלות אגירה" במוח, מחלות כבד מולדות, מחלות זיהומיות (כמו כלבלבת), הרעלה כלשהי, דלקת על רקע שאינו זיהומי וטראומה (גם מכה קטנה).

אילו בדיקות דם נעשו בדיוק? בגור כזה הייתי ממליצה על בדיקות דם מלאות, כולל תפקודי כבד, כליות ומלחים (פאנל ביוכימי מלא).
בנוסף- מומלץ להפנותו לנוירולוג מומחה (בבית החולים הוטרינרי בבית דגן או במרכז הרפואי "חוות דעת" בבית ברל) שיבדוק את מערכת העצבים באופן מקיף ויתן את הערכתו לגבי בדיקות נוספות שאפשר לעשות בכדי להבין את מקור הבעיה.
לאחר בדיקה שכזו- ניתן יהיה לצמצם את רשימת המחלות האפשריות ואולי אף לטפל במידה ואפשר.

לגבי חזרתיות של העוויתות- לא ניתן להעריך זאת ללא שנדע מה בדיוק גרם לכך. אם אכן ההידרוצפלוס הוא הגורם הראשוני- יתכן ויהיו בעתיד מקרי עווית נוספים ואף צורך בתרופות מתאימות, אך יתכן גם ולא, ויש לבצע מעקב מתמיד.

רק בריאות,

שלום שרון,

דם בשתן של כלב זכר שאינו מסורס, יכול לנבוע ממספר מקורות- בעיה בכליות (טראומה, זיהום, אבנים, גידול), בעיה בשלפוחית השתן או בדרכי השתן התחתונות, בעיה בפרוסטטה (זיהום, ציסטה, אבסס, גידול) או בעיה באיבר המין עצמו.
סיבות נוספות שיגרמו גם לסימנים נוספים בד"כ הן בעיות קרישה המובילות לדימומים.

בכדי להבחין בין כל הסיבות הנ"ל יש להגיע עם כלבך בהקדם לבדיקה רפואית, בה ילקחו דגימות שתן ודם בכדי לשלול חלק מהמחלות שהוזכרו. לעיתים יש צורך באמצעי אבחון נוספים כמו אולטראסאונד בטן בכדי לבחון את מצב הכליות, השלפוחית והפרוסטטה.

מאחר והכלב מרגיש סה"כ טוב פרט לדימום מהשתן- כדאי לבצע את הבדיקות הנ"ל בהקדם בכדי למנוע החמרה במצבו ולתפוס את הגורם בזמן...

בברכה ורק בריאות!

שלום ויקי,
האם השרקן מתגרד? האם למעט הגלדים המתוארים יש לקויות נוספות? האם יש עוד שרקנים בבית ואם כן האם גם הם מראים לקויות אלו?
הגלדים שאת מתארת יכולים לנבוע מנגיעות בטפילים עוריים (למשל אקריות, כינים, פרעושים או פטרות) או כתוצאה מגירוד למשך עקב דלקת עור או נגיעות באחד מהנ"ל
החרקים הקטנטנים יכולים להיות זחלים של פרעושים (אם כי לרב הם בוקעים בסביבה ולא על בעל החים עצמו) כינים או אקריות
יש לבצע משטח עור על מנת לדעת במה מדובר ולהתאים טיפול.
אם מדובר בפרעושים ניתן ליישם חומרי הדברה כגון אדוונטג' (אך יש להתאים את הכמות למשקל השרקן!), במקרה של אקריות או כינים יש צורך בטיפול שונה הנעשה במרפאה ע"י הזרקות או עם סירופ בבית
בכל מקרה חשוב מאוד לשמור על הגיינה מעולה בסביבת המחייה של השרקן - יש להחליף את כל המצע האורגני הקיים ולחטא היטב את הכלוב והכלים. באופן כללי מומלץ להחליף את המצע באופן שבועי ולא להשתמש בנסורת.

רק בריאות

שלום ד''ר נוית גרינברג וידבסקי,

יש ברשותי רק שרקן אחד, ביקרנו לפני כשבוע אצל וטרינר ושמו לשרקן חומר נגד טפילים ונאמר לי שיש לו פטרייה ועלי למרוח לו אגיסטן על האזורים הנגועים- באזור הראש.(הפטריה הופיעה גם על האוזניים וגם ליד העין)
כמו כן, נאמר לי למרוח על גופו קצף של שמפו ניזורל.
אי אפשר לתת לו תרופות מכיוון שהוא כבן חודשיים.

אני מורחת לו את האגיסטן כל יום ואת הקצף פעמיים בשבוע...

ברצוני לדעת האם טיפול באגיסטן לזמן ממושך עלול להזיק לשרקן?
האם זה עלול לפגוע לו בראייה אם אני מורחת לו גם על האזור הנגוע ליד העין? (בטווח 2 מילימטרים מהעין)
האם ישנה משחה נגד פטריות עור המתאימה לבעלי חיים אשר יכולה להחליף את האגיסטן?

שלום אריק.
באיזה צבע ההפרשות מהעין? האם החתול נמצא בבית בלבד או שהוא מסתובב גם בחוץ? האם ישנם עוד בעלי חיים בבית?
הפרשות מעיניים של חתולים יכולות להיות הפרשות נורמליות (הצטברות של לכלוך אותה העין מפרישה החוצה באופן נורמלי) או לא נורמליות כגון - דימוע יתר או הפרשות מוגלתיות (עקב דלקת בעין). בדרך כלל הפרשה מוגברת מעין אחת בלבד (גם אם מדובר בדמעות בלבד) מעידה על מצב לא נורמלי ובייחוד אם היא מלווה בעין עצומה (שיכולה להעיד על כאב של העין או הדבקות עפעפיים עקב הפרשות מוגלתיות) לכן אני ממליצה לגשת לוטרינר בהקדם האפשרי על מנת שיבדוק את העיניים ויתן טיפול מתאים על פי הצורך.

רק בריאות!

אני גר בדירה, לכן החתול בבית כל היום

ההפרשה לרוב בצבע צהבהב (כשמתייבש מקבל גוון אחר)

האם יש כיוון במה מדובר? תודה רבה!

שלום מקס
לא ידוע על קשר בין הגדלה של בלוטת האדרנל לשיתוק של שרירי הלארינקס.
ישנם מספר גורמים אחרים שמהווים גורמי סיכון לשיתוק נרכש של שרירי הלארינקס ביניהם מחלות שונות גכון תת פעילות של בלוטת התריס, מיאסטניה גראביס, ובעיות עצביות אך ברב המקרים הבעיה היא אדיופטית (כלומר ללא גורם רקע ידוע) וישנם גזעים (כגון לברדורים וגולדן רטריבר) אשר להם נטייה לפתח בעיה זו. שיתוק שרירי הלארינקס יכול להיות גם מולד, תורשתי בגזעים מסויימים (למשל בבול טרייר, האסקי סיבירי ודלמטים).
כל הכלבים עם שיתוק של שרירי הלארינקס ללא תלות בסיבה, נמצאים בסיכון לדלקת ריאות שאיפתית.
הדרך לטיפול בשיתוק של שרירי הלארינקס היא ע"י ניתוח אשר בו מרחיבים את פתח מעבר האוויר בלארינקס כיוון שאין דרך להחזיר את השרירים המשותקים לפעילות.
במקרים חמורים של בצקת בלארינקס או בקנה הנשימה יש צורך במתן סטרואידים. ובמקרים של בצקת ריאות יש לטפל גם בה ע"י מתן תרופות משתנות.

בברכה ורק בריאות

שלום לייקה
חוסר שליטה על מתן צואה (fecal incontinence) יכול להיות כתוצאה מפגיעה עצבית (כגון, בלט/פריצת דיסק, דלקת של החוליות, תזוזה של חוליות, פגיעה באחד מהעצבים הפריפריים שאחראיים על פעילות האנוס ועוד), פגיעה בשריר (עקב דלקת, טראומה ומחלות שריר שונות) או פגיעה ביכולת הרקטום ו/או הקולון להחזיק נפח (עקב גירוי חזק מתמשך למשך כתוצאה מטפילים או תולעי מעיים או מסה, פגיעה במוטוריות של הקולון ו/או הרקטום ועוד)
על מנת לאבחן את הבעיה יש צורך בבדיקה מקיפה הכוללת בדיקה נוירולוגית, צילומי רנטגן (של בטן אחורית ועמוד השדרה), בדיקת צואה ויתכן בדיקות נוספות על פי הממצאים.

אשמח שתעדכנו בממצאים.

בברכה ורק בריאות

שלום קטיה,
חשוב לי מאוד להבהיר כי למזון במחלת כליות כרונית יש מרכיב מכריע בטיפול, בשליטה על סימנים קליניים ובפרוגנוזה. מבין כל אפשרויות הטיפול במחלות אלו הזנה כלייתית היא היחידה שהוכחה במחקרים קליניים כמאריכה חיים.
במזונות הרגילים של חתולים יש רמות גבוהות של חלבון ופוספט שגורמים להצטברות של טוקסינים הגורמים לתחלואה ומגבירים את קצב ההתדרדרות והתמותה
וכמובן שבמזונות הכלייתית יש איזון טוב יותר של רמות שאר המלחים והאנרגיה שחתולים חולי כליות זקוקים להם.
חשוב לעבור למזון הכלייתי בהדרגה כיוון שחתולים חולי כליות הם סלקטיביים במזון (בגלל המחלה עצמה) - הם יעדיפו מזונות עשירים בחלבון (בדיוק את מה שאסור להם) ולכן צריך לעשות את המעבר באופן איטי מאוד ומדורג.
ניתן גם לנסות להרטיב את המזון היבש עם מים חמימים ע"מ לשפר את הריח והמרקם וישנם גם מזונות רטובים המיועדים למחלת כליה כרונית של חברות שונות.
בכל מקרה לא מומלץ לוותר על המזון הכלייתי ולא לשלב איתו מזונות אחרים.

בברכה ורק בריאות!

שלום מיכל,

כלבה צעירה שמקיאה מספר פעמים, אינה אוכלת ואינה אנרגטית כבעבר- צריכה בדיקה רפואית בהקדם.

יתכן שבלעה חפץ כלשהו ש"נתקע" לה במערכת העיכול וגורם לחסימת מעי, דבר הדורש לעיתים ניתוח חירומי להוציאו- אחרת היא בסכנת חיים. סיבות נוספות יכולות להיות הרעלות של חומרים שונים, מחלות זיהומיות (הנגרמות עקב וירוסים או חיידקים), נגיעות בתולעים ועוד.

המלצתי היא להגיע איתה בהקדם לבדיקה רפואית!

בברכה ורק בריאות,

שלום נעמי,
החדרת השבב עצמו הינה פעולה מעט לא נעימה עקב גודל המחט ועלולה לעיתים לגרום לדימום מקומי קל מאוד, אך אין עימה סיכון.
במידה וכלבתך "רגישה" לדקירות ניתן להקטין את הכאב ע"י אלחוש מקומי באמצעות משחות עוריות המכילות חומר מאלחש (כגון משחת אמלה).
בכל מקרה זיכרי כי מדובר באירוע חד פעמי ומהיר מאוד וכלבתך תשכח ממנו הרבה לפנייך.

שיעבור במהירות ובקלות
ורק בריאות!

היי דניאל,

נגיף הכלבת אינו שורד זמן רב מחוץ לגוף החיה הנגועה, ולכן ההדבקה נעשית בד"כ ע"י נשיכה והעברת רוק טרי עם הנגיף בתוכו- תוך כדי פציעת הנדבק.

נגיף הכלבת אינו עובר דרך מזון, אלא, ככתוב- ע"י העברת רוק נגוע של חיה חולה.

במידה ובאת במגע עם בעל חיים החשוד כנגוע בכלבת- עלייך לדווח על כך לרופא המשפחה שלך ואף למשרד הבריאות ולווטרינר המחוזי.

בברכה ורק בריאות,

שלום טובה,

אכן קיימים דיווחים על תופעות לוואי לאחר חיסון מרובע (ובעצם- לאחר כל חיסון...) שיכולים להיות קשורים לרגישות הספציפית של כל חתול ומערכת החיסון שלו. העובדת שחתולתך קיבלה בצעירותה את החיסון לא סותרת את זה שהיא פיתחה רק עכשיו תגובה אליו.

במידה וזו אכן תגובה לחיסון ולא מחלה אחרת, ובהתחשב בממצאים שתארת (חום גבוה, חוסר תיאבון, אפאטית)- הייתי ממליצה לבצע בדיקות דם ושתן ולאשפזה במרפאה עם נוזלים לוריד וטיפול תומך בכדי שלא תתדרדר. רוב התגובות לחיסונים עוברות עם טיפול תומך שכזה, אך באופן נדיר המצב גם יכול להתדרדר יותר.

נשמח לעדכונים ממך בהמשך!

בברכה ורק בריאות,

שלום לבעלים של במבי,

בת כמה במבי? כמה שוקלת? מעוקרת? איזה גזע/מעורבת?

האם נעשו בדיקות דם כלשהן לפני האבחון? אולטראסאונד בטן? בדיקות אחרות?

האם גם מקיאה? האם יש שיפור מאז תחילת הטיפול?

באופן כללי- דלקת במעי הגס לא אמורה לעשות את כלבתך כל כך חולה, אלא אם כן היא נמשכת זמן רב ומערבת מערכות נוספות בגוף או שבמבי "מחביאה" מחלת רקע נוספת.

במידה ועדיין לא נעשו בדיקות דם מלאות (ספירת דם + ביוכימיה)- הייתי ממליצה להתחיל איתן, ואם אין ממצאים משמעותיים- להמשיך מיד לאולטראסאונד בטן.

בברכה ורק בריאות,

שלום אבי,

התעטשות ללא הפרשות מהעיניים והאף מכוונת אותנו לגוף זר או פוליפ (מעין גידול שפיר קטן) שיכול להיות בדרכי הנשימה ואף להגיע עד לאוזן- מה שגורם לניעורה.

התעטשות שכן מלווה בהפרשות מכוונת אותנו למחלות זיהומיות (לרוב ויראליות, אך גם חיידקיות) או לאלרגיות כלשהן.

בנוסף- יש לבדוק טוב את חלל הפה והשיניים שלו בכדי לוודא שאין זיהום שמגרה גם את חללי האף (פיסטולה אורו-נזאלית).

לגבי ניעור האזניים- יתכן ואין קשר בין זה לבין העיטוש, אם החתול אינו מטופל באמפולות נגד פרעושים/אקריות, יש לטפל בו בהקדם (אמפולות Revolution מכילות חומר הן נגד פרעושים והן נגד אקריות אזניים).

כמובן שהדרך הכי טובה ונכונה לאבחן כל אחת מהאופציות היא להגיע לבדיקה רפואית טובה אצל הוטרינר!

טיפול מונע נגד תולעים אנו ממליצים לעשות בכל חצי שנה, ובמקביל לטפל בכל חודש עם אמפולות נגד פרעושים.

בברכה ורק בריאות,

שלום מעיין,

בשלבים מתקדמים של המחלה, בה נוצרו גרנולומות גדולות בושט- יתכן והטיפול בזריקות לא יעזור מאחר וגם אם התולעים כבר אינן שם- הגרנולומה לא תיעלם ועדיין תילחץ על הושט ותגרום לפליטות המרובות.

ישנם כירורגים מומחים היכולים להעריך את הגידול- גודלו, מיקומו, התפשטותו בבית החזה, ועל פי שיקול דעתם- יוכלו לייעץ לך באם הוצאת הגידול באופן כירורגי אכן אפשרית, ומהם הסיכונים הכרוכים בכך.

לצערנו, במצבים מאוד מתקדמים של המחלה לעיתים גם פעולה כירורגית אינה אפשרית בשל הסיכון הרב והגישה לתוך בית החזה.

ישנם מספר וטרינרים כירורגים מומחים בארץ העובדים כעצמאים או כחלק ממרכזים רפואיים גדולים (בית החולים הווטרינרי בבית דגן, מרכז "חוות-דעת" בבית ברל ובית החולים הווטרינרי בכפר הירוק, ועוד), כצעד ראשון עצתי לך היא להתייעץ עימם בנושא.

בהצלחה ורק בריאות,