פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום ירון.
חיסון הכלבת גורם ליצירת נוגדנים כנגד נגיף הכלבת בגוף הכלב (וגם באדם שקיבל חיסון). כמות הנוגדנים שנוצרת ומשך הזמן שהם מצויים בגוף תלויים בסוג החיסון ובחוזק המערכת החיסונית. ברב המקרים הנוגדנים מצויים בגוף בין שנתיים לשלוש שנים. מכיוון שמדובר במחלה מדבקת וקטלנית לבע"ח ולאדם, שאין לה טיפול לאחר הופעת הסימנים הקליניים, ומכיוון שארצנו נגועה בכלבת, החוק קבע כי חובה לחסן כל שנה.
ההדבקה בכלבת מתרחשת ע"י מגע של רוק מבע"ח שמפריש את הנגיף (כלומר שהוא נגוע במחלה והנגיף כבר הגיע לבלוטות הרוק שלו) ישירות לפצע פתוח טרי או לריריות (כלומר רירית העין, וחלל הפה). על כן ברב הכמעט מוחלט של הפעמים ההדבקה מתרחשת עקב נשיכה/שריטה עמוקה ע"י בע"ח חולה כלבת, והסיכוי להדבק מליקוק הוא נמוך.
בשל כל האמור לעיל, במידה וכלבתך לא ננשכה או נשרטה ע"י בע"ח חולה כלבת, והיא חוסנה כפי שציינת, הסיכוי שהיא חולת כלבת נמוך ביותר.
רק בריאות!

אביב שלום,
השינויים שאתה מתאר יכולים להתאים לשינויים מנטאלים של גיל, עם זאת, רצוי להביאה לווטרינר שיבדוק אותה ויוודא שאין גורם אחר שגורם לה לעשיית הצרכים היכן שלא עשתה בעבר (אולי חוסר שליטה על סוגרים..).
באשר לתוחלת החיים, אומנם לברדור זה גזע גדול ולכן תוחלת החיים שלו קצרה מגזעים קטנים יותר, אך כלבים אהובים, המקבלים הזנה מתאימה, פעילות גופנית וטיפול ווטרינרי כשצריך חיים יותר.
ההמלצה שלי היא, במיוחד בגיל הזה ובמיוחד לאור הבעיות שאתה מתאר, לפנות לווטרינר לבדיקה רפואית והחלטה על בדיקות אחרות מתאימות להערכת מצבה ואיכות החיים שלה.

אנג'לה שלום,
איזה גזע החתולה? האם החתולה חיה בבית בלבד? האם החתולה אוכלת מזון היפואלרגני? האם היא מלקקת/מגרדת הרבה? האם היא מטופלת נגד פרעושים ואם כן באיזה תכשיר ובאיזו תדירות? האם עורה נחשף לחומר חדש? האם לבני בית נוספים יש לקויות עוריות? האם יש הקאות? האם החתולה אוכלת שטויות בבית כצמחים, חוטים, שקיות?
לקויות עורית ושלשולים אכן יכולים לנבוע מאלרגיה. האלרגיות הנפוצות בחתולים הן אלרגיה לפרעושים, למזון ולבסוף לגורמים סביבתיים. טיפול באלרגיה כולל אלימינציה של הגורם האלרגני בנוסף לטיפול בנזק המשני שנגרם לעור עקב הגירוד (לרוב אנטיביוטיקה עקב פריצת מחסום העור). חשוב לשלול נגיעות בטפילי עור כסקאביאס ופטריה (שנשללה) לפני תחילת טיפול באלרגיה. אלימינציית הגורם האלרגני נעשה ע"י יישום טיפול מניעתי נגד פרעושים אחת ל-3-4 שבועות ( אמפולה על עור יבש), וביצוע מבחן הוקעה של מזון (יש לעבור למזון היפואלרגני רפואי למשך חודשיים וליהמנע מחשיפה לכל מזון אחר בתקופה זו, לאחר החודשיים יש לחזור למזון הרגיל ולראות אם יש חזרתיות של הסימנים. במידה ויש החמרה אבחנו כי יש מרכיב של אלרגיה למזון ויש לעבור למזון היפואלגני למשך כל החיים). במידה ושני צעדים אלו לא הועילו במצבה של החתולה יש להמשיך אבחון דרמטולוגי.
שלשולים יכולים לנבוע ממספר רב של גורמים החל מתגובה לאכילת דבר מזיק (כצמחים, חומר ניקוי, חוטים), דלקת מעיים (זיהומית או סטרילית), נגיעות בטפילי מעיים, חסימות (כגון ע"ר גושי פרווה) ואלרגיה וכלה במחלה חיצונית למערכת העיכול כגון מחלת כליה, כבד ולבלב.
במידה והשלשולים והלקויות העוריות נמשכים מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית ועורית (שתכלול משטח ומגרד) והמשך אבחון הגורם לשלשולים (אמצעי הדמיה, בדיקת צואה ודם) וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

חיסון הכלבת ניתן בארצנו כל שנה לפי חוק מאחר ומדובר במחלה קטלנית העוברת לבני האדם ומאחר זהו איזור נגוע בכלבת. עם זאת, הנוגדנים שהחיסון מביא ליצירתם בגוף הכלב יכולים להחזיק יותר משנה (לעתים שנתיים ואף שלוש) - אך תקופת הזמן שרמת הנוגדנים בגוף הכלב מאוד משתנה מכלב לכלב (תלויה בתגובת מערכת החיסון האישית).

בנוגע לאופן ההדבקה בכלבת. מדובר בוירוס המועבר ברוק של בעל חיים נגוע (הוירוס נודד בגוף בעל החיים הנגוע ומגיע לבלוטות הרוק). כאשר הרוק הנגוע בא במגע עם פצע פתוח (יותר נפוץ) או ריריות עין/פה. הסיכוי להדבקה דרך ליקוק של עור ללא פציעה נמוך ביותר.

.קרן שלום, דבר ראשון שצריך לעשות לבדוק ולוודא שאכן מדובר במסה (גידול) בעטין ולא רק בדלקת עטינים. לצערנו, בחתולות (בשונה מבכלבות) מעל 80% מהגידולים בעטינים הינם גידולים ממאירים עם פוטנציאל לשליחת גרורות לאיברים אחרים בגוף. לכן, כאשר אנו מרגישים במסה בעטין של חתולה, אנחנו רוצים לדגום אותה ולבדוק אילו תאים מרכיבים אותה. אם החשד הוא שמדובר בגידול ממאיר, הטיפול הוא הסרה כירורגית נרחבת, אך עוד לפני זה חיפוש נוכחות גרורות קיימות כבר בגוף. אינני יודעת מדוע הועלתה האפשרות של דלקת רחם, האם ישנם סימנים קליניים אחרים לחתולה? אם יש דלקת רחם הרי שצריך לטפל בה והטיפול באמת לעתים קרובות דורש עיקור של החתולה, אך הדדבר איננו שולל את הצורך בטיפול במסה בעטינים. לדעתי רצוי שתיגשי לווטרינר שיבצע בדיקה גופנית מלאה ויאבחן האם מדובר בדלקת עטינים, גידולי עטין, דלקת רחם או שילוב כלשהו ולכל מצב יש את הטיפול שלו. רפואה שלמה, שירה

שלום אורי,
אני בהחלט מבינה את החשש שלכם, בעיקר כיוון שגורים הנגועים בפרוו מפרישים כמויות עצומות של הנגיף בעיקר בשבועיים הראשונים של המחלה וכיוון שנגיף הפרוו עמיד מאוד בסביבה. יחד עם זאת, במידה ועבר מעל חודש מאז שגור חולה היה בבית, וכל הבית, המשטחים, הכלים, צעצועים והמצעים שבאו איתו במגע חוטאו היטב באקונומיקה (מדוללת ביחס 1:30 עם מים, והיו לפחות 10 דק' של מגע בין המשטח לאקונומיקה) והגור קיבל את כל החיסונים, (ההמלצה היא, בעיקר במקרה הזה - חיסון ראשון של פרוו או פרוו+דיסטמפר ולאחר מכן 3 חיסוני משושה), הסיכון שידבק בנגיף קטן. ולמעשה דומה לסיכון שלו להדבק בנגיף בחוץ.
מקווה שהפגתי מעט את החשש.
רק בריאות!

שלום איתן,
מה היתה הבעיה של החתול (אני משערת שמדובר בחסימת דרכי השתן או אבנים). מה הוא אכל לפני המעבר למזון רפואי? והאם מדובר במזון רטוב או יבש? האם כעת הוא לא אוכל רק את המזון הרפואי אך כן את המזון הישן שלו או שאינו מוכן לאכול דבר? האם הצרכים שלו תקינים? האם חזר לתת שתן באופן נורמלי?
במידה ואינו מוכן לאכול דבר יש לקחת אותו לבדיקה חוזרת שכן יתכן והבעיה חזרה או שישנה בעיה נוספת/חדשה אך במידה והבעיה היא רק במעבר למזון החדש ואת המזון הישן הוא אוכל בתאבון - חשוב להבין כי הדבר המרכזי והחשוב ביותר לחתולים עם בעיות בדרכי השתן הוא מים!! הרבה מים, לכן גם אם אינו מוכן לאכול את המזון החדש, ההמלצה היא שיאכל מזון רטוב (הטוב והיעיל ביותר הוא שימורים לחתולים)שמכיל % גבוה מאוד של מים. פקטורים חשובים נוספים הם איכות החלבון וכמות הפוספט, וכן מניעת סטרס! המלצתי היא כי תדון בנושא עם הוטרינר המטפל של חתולך, בהחלט ניתן למצוא שימורי מזון (המכילים כאמור אחוז גבוה של מים - שהוא הפקטור החשוב ביותר) אשר יתאימו גם לצרכיו הרפואיים וגם לטעמו של החתול.
בהצלחה ורק בריאות!

שלום תאיר,
ראשית סליחה על התגובה המאוחרת,
קצת קשה היה לראות בתמונה שצרפת את הנפיחות, אך מתוך מה שאת מתארת, תגובה אלרגית בהחלט אפשרית ונשמעת סבירה ביותר. בנוסף, בהחלט תתכן עקיצה של חרק כלשהו כגון דבורה או עכביש (שגם אליה תתכן תגובה אלרגית). אני מקווה שניגשתם לטיפול ושכלבך מרגיש טוב.
רק בריאות

שמתי לב לתופעה מוזרה נוספת, הוא מקיא בשעות המוקדמות של הבוקר, כמעט בכל יום, חשבתי שזה בגלל האוכל היבש שהוא כל כך התנגד לו אז עברנו לגמרי לאוכל רטוב ונראה שהתופעה נעלמה אבל היום בבוקר נתתי לו אוכל רטוב והוא זלל אותו ואחרי 10 דקות הקיא פעמיים. חוץ מזה, במהלך היום הוא אוכל, מתרוצץ ומרגיש נהדר! לפעמים פעם בכמה ימים הוא עוצר ומתחיל להשתנק, בפעם הראשונה שראיתי את זה קורה חשבתי שהוא נחנק ונבהלתי אבל אנשים שראו את זה אמרו לי שזה נראה כאילו נתקע לו כדור פרווה בגרון או סתם תופעה נורמלית לחתולים וכלבים. ציינתי את זה כי אולי זה קשור? אשמח לתשובתכם בהקדם האפשרי, תודה רבה!

אלכס שלום,
התופעה בעת מתן הצואה שאתה מתאר יכולה לנבוע ממספר גורמים, ייתכן כי סובל מבעיה המקשה עליו את מתן הצרכים ולכן כ"כ משתגע. גם בכל הנוגע להקאות הכרוניות שאתה מתאר יש חשיבות בביצוע המשך בירור (ייתכן כי אכן מדובר בכדורי שיער, אך יש צורך בבדיקה גופנית, בירור האם מדובר בהקאות של ממש או רק פליטות ולפי הצורך ביצוע בדיקות לאבחון הגורם לבעיה). ההמלצה היא להביאו לווטרינר המטפל לבדיקה והערכת מצבו.
רפואה שלמה

רינה שלום,
האם האוכל הוא לגורים מגזע גדול?
יש לתת את האוכל בארוחות מכמה סיבות, ראשית זה תורם לבניית ההיררכיה בבית (תורם לקביעת מעמדך בראש ההיררכיה) ושנית זה מסדיר את הצרכים של הכלב. בנוסף מתן אוכל בארוחות מאפשר מעקב אחר תאבון הכלב וזיהוי מוקדם של שינוי בתאבון (עליה /ירידה) שעלול להיות סמן ראשון למחלה ומונע אובדן של טריות המזון העומד כל היום.
בגורים חשוב לתת 3 ארוחות ביום ואילו בכלבים בוגרים ניתן לרדת לשתי ארוחות ביום. מומלץ לתת את הארוחות לאחר הטיול ולא לפניו.
לגבי נושא הכמות, חשוב לתת את הכמות הדרושה לכלב הספציפי (במיוחד בכלבי לברדור הנוטים להשמנת יתר), לפי הטבלה המודפסת ע" ג שק המזון הספציפי. הכמות נקבעת לפי גיל ומשקל הכלב והיא קובעת את הכמות היומית הדרושה לכלב ולכן כמות זו יש לחלק למספר הארוחות (במקרה של הגורה לחלק ל-3). יש להימנע מהשמנת יתר שכן היא שמה את הכלבים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות (כגון סכרת) ומקשה על מפרקיהם שמועדים לסבול ממחלת פרקים כרונית.
בהצלחה
ורק בריאות

יסמין שלום,
הייתרון של עיקור כלבה לפני הייחום הראשון הוא בהגנה כמעט מלאה מפני גידולי עטין (הגידול הנפוץ ביותר בקרב כלבות). עיקור לאחר הייחום הראשון מוריד את אחוזי ההגנה ל97% וכך ההגנה יורדת עם כל ייחום שעובר עד לאחר הייחום הרביעי אז כבר אין השפעה של העיקור על הורדת הסיכוי של גידולי עטין. חשוב לדעת שבנוסף לייתרון זה, כלבות לא מעוקרות קשות יותר לטיפול ואיזון במצבים של מחלות אנדוקריניות ואפילפסיה וחשופות לדלקת רחם (פיומטרה) אשר נובעת מרמת פרוגסטרון גבוה (בשלב ייחום דיאסטרוס). במצב זה הרחם גדוש במוגלה שעלולה לדלוף לחלל הבטן ולחשוף את הכלבה למצב מסכן חיים.
החסרון בעיקור לפני הייחום הראשון הוא בסיכון גבוה יותר של דליפת שתן (עקב פגיעה בתפקוד השסתום של השלפוחית) ולדלקת עורית סביב האיבר מין (וולבה) עקב חוסר עליה אנטומית של הוולבה והימצאותה בין הרגליים בקפל עורי.
חשוב לדעת שלמרות שעיקור הינה פרוצדורה שכיחה ורוטינית שנעשית במרפאות, הפרוצדורה נעשית בהרדמה מלאה וכוללת פתיחת הבטן והוצאת הרחם והשחלות ולכן יש לנקוט במשנה זהירות ולערוך בדיקות כלליות ובדיקות דם לפני הניתוח על מנת לצמצם את הסיכונים.
לכן במידה ואינכם מעוניינים בהרבעת הכלבה ההמלצה הרפואית היא לעקר לא מאוחר מלאחר הייחום הראשון.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום אושרי,
כמה זמן עבר מאז הפגיעה? האם הכלב נושא משקל על הרגל? האם הוא צולע כל הזמן או רק לעיתים? האם חל שיפור כלשהו בצליעה מאז שהחלה?
צליעה בעקבות טראומה יכולה לנבוע משבר (גם שבר באחת מאצבעות הרגל - האם ניסית לחפש כאב שם? לא סביר במקרה שלך שמדובר בשבר בעצם אחרת כיוון ששבר בד"כ כואב מאוד במגע) כמו כן צליעה תתכן עקב פריקה של אחד ממפרקי הרגל, פגיעה עצבית, וכן עקב כאב מהמכה עצמה. בבולדוגים צרפתיים ובגזעים מועדים נוספים (כגון הפקינז) בהחלט תתכן גם האפשרות של פריצת דיסק. לכן ע"מ להבין במה מדובר יש צורך בבדיקה פיסיקלית הכוללת בדיקה אורטופדית ובדיקה נוירולוגית ואם נמצא הצורך גם צילומי רנטגן ב-2 זויות לפחות.
במידה ועלה חשד בפריצת דיסק יש צורך במנוחה מוחלטת והגבלת תנועה לשטח קטן בלבד ללא יכולת לקפוץ או לטפס על שום דבר והוצאה על הידיים לצרכים בלבד, למשך חודש.
בכל מקרה אם אין שיפור בצליעה, התייעץ עם הוטרינר שלך או פנה לחוות דעת שנייה.
בהצלחה ורק בריאות!

שלום ליאור,
מבלי להכנס לתהליך האבחוני שנעשה, הסימנים הקליניים שאתה מתאר (אפטיות, ישנוניות וחוסר תיאבון) הם סימנים כלליים מאוד שיכולים להתאים לגורמים רבים. החל מתגובה לחיסונים ותרופות, דרך מחלות מולדות, דלקות זיהומיות וסטריליות (בינהן גם דלקות בשתן ודלקת קרום המח שיכולה להיות זיהומית או סטרילית), מחלות סיסטמיות ועוד ועוד.
האם הגור חוסן לכלבת ומשושה? (אם כן, האם אחד מהחיסונים נעשה בסמיכות להופעת הסימנים?) האם מדובר בכלב גזעי? (אם כן איזה?) אם ידועים ההורים של הגור? האם שניהם בריאים והאם שאר אחיו של הגור לשגר בריאים גם הם? מה אוכל הגור? האם ניסיתם לעודד תאבון באמצעות מזונות אחרים? מה היה טיב הצרכים לפני ובמהלך המחלה? (האם הגור השתין באופן תקין? או האם היו סימנים של כאב, קושי, דם או השתנה מרובה מהרגיל? האם הצואה שלו היתה תקינה? האם היה שלשול?) האם היו הקאות?
בנוגע לטיפול, באופן אידיאלי, יש לבצע אבחון מקיף ככל הניתן (תלוי גם ביכולות הכספיות של הבעלים) ע"מ לנסות ולמצוא מקור הבעיה ואת גורם המחלה ובמידה והחשד הוא שמדובר בגורם זיהומי חיידקי, ניתן לשלוח דוגמא לתרבית ורגישות ע"מ לבודד את החיידק ולהתאים לו אנטיביוטיקה אליה הוא רגיש. ישנן דלקות חיידקיות (כגון דלקות עור מסויימות ודלקת שתן קלה שהופיעה בפעם הראשונה) שנגרמות לרב ע"י אותו חיידק משוער, לכן ניתן לתת להן טיפול אנטיביוטי גם ללא תרבית ורגישות. במידה והטיפול אינו עוזר מומלץ לבצע תקופת גמילה ולשלוח דגימה חשודה לתרבית ורגישות.
בכל מקרה אם תחושתך היא כי לא נעשה תהליך אבחוני או טיפולי כראוי, או במידה ולא חל שיפור במצבו של הגור, פנה אל הוטרינר המטפל או לחוות דעת שנייה.
בהצלחה ורק בריאות!

אנחנו עדיין באותו המצב, אפילו פחות טוב.
מצבו לא השתפר החום לא יורד מתחת ל 39.7 רק אחרי זריקה להורדת חום שמקבל מידי יום, הגור מחוסן רק פעמיים משושה ותילוע.
בינתיים מאתמול עדכון : הגור היה אצלו באשפוז, עבר אולטרסאונד וצילום לא נמצא משהו חריג למעט רעש של דלקת בחלל הבטן, אין עודף מים, כמו כן ספירת דם חלקית של כימיה יצאה תקינה, שוחרר אתמול בערב ובבוקר שוב לא אכל ולא שתה, הבוקר הבאתי אותו שוב לאשפוז שם ונמצא שוב חום 39.7, לאחר זריקה להורדת החום כן אכל, בינתיים מחובר לאינפוזיה של תרופות ונוזלים.
הגור לא חוסן לכלבת, כן חוסן פעמיים משושה.
מדובר בקוטון דה טולייר.
הגור לא משלשל או מקיא, אוכל פרו פלאן, רק אוכל של גורים. נסינו לשנות לאוכל גורים אחר, התלהב בדקה הראשונה וזהו.
משתין בצורה תקינה.
אני כבר ממש לא יודע מה לעשות.
תודה רבה ושוב סליחה על אורך ההודעה, יום טוב.