פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

חגי שלום,
במידה והכלבה אוכלת את המזון המסחרי המיועד לגורים אין צורך בתוספות ביתיות שכן האוכל מאוזן ומותאם לדרישות גורים הן מבחינה אנרגתית והן מבחינת מינראלים (כסידן) וויטמינים. חשוב לדעת שתוספת סידן עלולה להביא לנזק בגורים המצויים בגדילה.
בנוסף מתן צ'ופרים ביתיים עלול לגרום לה להתרגל למזון זה ולהעדיפו על המזון המסחרי החיוני לה ולכן כדאי לשמור צ'ופרים אלו למקרים יוצאי דופן כלמטרות אילוף.
לשם הידע הכללי ישנם מספר מרכיבים במזון הביתי שרעילים לכלבים: ענבים/צימוקים, שוקולד ובצל/שום. בנוסף עצמות של דגים ועוף ומזון מתובל עלולים להביא לפגיעה במערכת העיכול ויש להימנע מהם.
לכן באופן כללי מומלץ להסתמך על המזון המסחרי של כלבים כמקור תזונתי ולהימנע ממתן מזון ביתי.
בהצלחה
ורק בריאות

תודה על תשובתך המקיפה

נטע שלום,
סליחה על העיכוב במתן התשובה,
האלרגיה לכלבים קשורה לרוב בחשיפה לחלבונים המצויים בתאים מתים שנושרים מעור הכלב (קשקשים). מחוללי אלרגיה נוספים הינם ריר ושתן המצויים על גבי הפרווה. אין גזע שהוא "יותר אלרגני" מגזעים אחרים, אולם כלבי הטרייר הם פחות "אלרגניים" ויותר מתאימים לחיות עם אנשים אסמטיים או אלרגיים לכלבים.
הפחתת סימני האלרגיה מתאפרשת ע"י טיפול סביבתי לצד טיפול פרטני בקרב האישיות האלרגית.
טיפול סביבתי : מניעת הכנסת הכלבה לחדר השינה, לרכב ועלייה על ריפודים שכן עירוב הקשקשים עם האבק, שטיחים והמזרן, יכול להחמיר את סימני האלרגיה. במידה ולא ניתן למנוע זאת ניתן להקפיד על כיסוי הריהוט והמיטה בשעות היום ומניעה משימוש בשטיחים באופן כללי. כמו כן, הרגלי ניקיון ושאיבת השיער באופן עקבי, מטהרי אויר, רחיצה של הכלבה עם מוצרים אשר מפחיתים אלרגיה (בתדירות שלא עולה על אחת לחודש) ורחיצת ידיים יכולים גם הם לסייע בהפחתת האלרגניים הקיימים בסביבה.
טיפול פרטני: לעיתים קרובות שמירה על הרגלי נקיון אינם מספיקים ויש צורך בהוספת טיפול תרופתי כגון אנטיהיסטמינים וחיסון להפחתת סימני האלרגיה. בנוסף ישנם טיפולים אלטרנטיבים המוצעים ללטיפול באלרגיות.
במידה ויש החמרה בסימנים ו/או הופעה של קשיי נשימה יש להיוועץ עם רופא משפחה.
בהצלחה
ורק בריאות

מדובר על 2 נקודות קטנות במרכז האודם, האם זו אכן יכולה להיות שן על חיה מכרסמת כלשהי?

נאווה שלום,
הרדמה מלאה בכלב בן 10 היא אכן לא טריוויאלית אך אין זה אומר שבלתי אפשרית. לפני כל הרדמה כללית, במיוחד בחיות מבוגרות, יש לעשות בדיקה כללית (בדגש על מערכת לב -ריאה) , בדיקה דם מלאה (להערכת מצב הכללי ותפקוד כליות וכבד) וצילום בית חזה במידת הצורך. בדיקות אלו יאפשרו לוטרינר ראשית לקבוע אם החיה מתאימה להיות מועמדת להרדמה מלאה ושנית במידה וכן נמצאה מתאימה, לצמצם את סיכוני ההרדמה ע"י התאמת חומרי הרדמה ומינונם וקביעת הדגשים שעליו לשים במהלך הפרוצדורה (לדוגמא קצב נוזלים, חיבור למוניטור וכן הלאה).
לאחר הניקוי מומלץ לשמר את מצב השיניים ע"י צחצוח יומיומי (עם מברשת שיניים רכה ומשחת שיניים המיועדת לכלבים ) או שימוש במוצרים שמטרתם בהפחתת הצטברות אבן שן כגון plaque off ומזון רפואי דנטאלי.
בהצלחה
ורק בריאות

מסתבר שהחתול אכל רק עלה כותרת אחד מתוך הפרח.

דנה שלום,
האם הפרח היה מסוג לילי (שושן צחור)? האם החתול מראה סימנים נוספים כגון חולשה, ירידה בתאבון, הקאות ושתיה והשתנה מרובה? האם היתה עדות לדם בשלשול? כמה פעמים החתול שלשל?
חתולים מאוד אוהבים לשחק ולאכול צמחים וחלק נכבד אכן גורמים לפגיעה במערכת העיכול ולכן מומלץ למנוע מגע בין חתולים לצמחי הבית (יש צמחים מסויימים שמיועדים לחתולים).שושן צחור ספציפית הינו פרח בעל רעילות גבוהה לכל מרכיביו (עלי כותרת, אבקנים וכו') שעלול להוביל לכשל כליות אקוטי ולכן במידה וזהו הצמח אותו אכל החתול מומלץ לגשת לוטרינר מטפל להערכת מצב הכליות (לרוב נצפה לעוד סימנים כגון דיכאון, שתיה והשתנה מרובה והקאות).
במידה והפרח לא היה לילי והחתול לא מראה סימנים נוספים (עירני, בעל תאבון וסקרן כרגיל) חשוב לדעת ששלשול (מכל סיבה שהיא) יכול להוביל להתייבשות, פגיעה במוקוזת מערכת העיכול (המהווה את המחסום בין תוכן מערכת העיכול למחזור הדם) וחסרים תזונתיים ולכן במידה והחתול ממשיך לשלשל יש לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום,
האם הגירוד עונתי (ואם כן באיזה עונה הוא מופיע?)? האם הגירוד מופיע רק בכפות הרגליים? באיזו תדיורת הכלב מטופל נגד פרעושים (אמפולה)? האם אתם מקלחים אותו או שהוא רוחץ בים בתדירות גבוהה? מה הכלב אוכל? האם ישנם סימנים נוספים לגירוד (כהקאות, שלשולים וכו')? מה הופיע קודם הקרחות או הגירוד (באלרגיות הגירוד יופיע קודם ללקויוית העוריות ואילו בנגיעות בטפילים הלקויות יקדימו את הגירוד) ? האם הכלב קיבל טיפול כלשהו?
אדמומיות וגירוד בכפות הרגליים יכולים לנבוע ממספר רב של גורמים החל מנגיעות בטפילים (כדמודקס וסקאביאס), דלקות עוריות על רקע זיהומי (חיידקי או פטרייתי) או אוטואימוני (דלקות סטריליות הנובעות מתגובה נגד העצמי) וכלה בגירוד פסיכוגני (על רקע שיעמום ) ואלרגיות (הגורם הנפוץ ביותר והאלרגיות הנפוצות הן אלרגיה לפרעושים , לגורמים סביבתיים (אטופי) ולמזון). חשוב לדעת כי גירוד בין אם הוא ראשוני (הנובע מאלרגיה) ובין אם הוא משני לטפילים יכול להוביל לדלקות עורית זיהומיות. הסיבה לכך נובעת מעצם תפקיד העור המהווה מחסום מכאני לחדירה של חיידקים ושוכני קבע אחרים של העור (כשמרים) ולכן ברגע שהמחסום נפרץ, מכל סיבה שהיא, החיידקים והשמרים יכולים לשגשג. כיוון שאלו מהויים גורם מגרד בפני עצמו, בעת טיפול בלקויות עוריות חשוב לטפל בגורם הראשוני (אלרגיה/טפילים עוריים/דלקות אוטואימוניות) ובסיבוכים הנלווים כדלקות עוריות.
לכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל על מנת לאבחן את הגורם לגירוד ומתן טיפול בהתאם לממצאים. חשוב ראשית לשלול נגיעות בטפילים עוריים וגורמים מזהמים (על ידי מגרדים ומשטחים עוריים) ורק לאחר מכן להתחיל לשלול מעורבות של אלרגיה בהנחיית הוטרינר. במידה וכלבך אלרגי חשוב לדעת כי הורדת העומס האלרגני יכולה להביא לשיפור במצבו. הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא שלילת מעורבות של אלרגיה לפרעושים (ע"י טיפול שגרתי וסדיר באמפולה אחת ל3-4 שבועות) ומזון (ע"י החלפה למזון היפואלרגני באופן בלעדי במהלך חודשיים ולאחר מכן חזרה לאוכל הרגיל והערכה אם יש שינוי). במידה וכל אלו לא יביאו לשיפור יש להמשיך אבחון ע"י לקיחת ביופסיות.
בהצלחה
ורק בריאות

עדן שלום,
מתי היה הייחום האחרון של כלבתך? איך הכלבה מרגישה באופן כללי תאבון, צרכים ומצב רוח? האם יש לה חום? האם יש שינוי באופן מתן השתן (עלייה בתדירות, כמות כאב)? האם הכלבה נוטלת תרופות למניעת ייחומים?
בכלבה לא מעוקרת חשוב לשלול דלקת רחם (פיומטרה) שעלול להיות מצב מסכן חיים. במצב זה יש זיהום חיידקי והצטברות של מוגלה ברחם אשר עלול להסתבך לקריעה של הרחם והתפשטות הזיהום למחזור הדם (ספטיסמיה). פיומטרה נובעת ממצב הורמונאלי של הכלבה (עקב רמת פרגסטרון גבוהה בשלב הדיאסטרוס של מחזור הייחום) שמאפשר את התישבות החיידקים והצטברות המוגלה (פרוגסטרון גורם להפרשה מוגברת מבלוטות הרחם, משרה סגירה של צוואר הרחם, מעכב כיווץ שרירי הרחם החשובים להוצאת ההפרשות המוגברות ומביא לדיכוי מערכת חיסון מקומית).
אבחון פיומטרה בכלבות מסתמך על היסטוריית הכלבה (מספר שבועות מייחום בממוצע 7 שבועות מייחום), סימנים קליניים של הכלבה (סימנים כלליים של דיכאון, חולשה, שתיה והשתנה מרובה, אנורקסיה, כאב בטני, חום והפרשות מוגלתיות מאיבר המין) , אמצעי הדמיה (לזיהוי רחם מוגדל) ובדיקות דם.
יש לגשת בדחיפות לוטרינר לבדיקה וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

רועי שלום,
האם הגור קיבל טיפול נגד תולעים (פעמיים בהפרש של 10 ימים)? האם החלפת את מזונו לאחרונה? האם הוא אוכל שטויות, מפרק צעצועים או מקבל מזון ביתי? האם הכלב מקיא? האם יש עדות לקושי במתן הצואה או דם בצואה?
צואה רכה יבגורים כולה לנבוע ממספר רב של גורמים החל מנגיעות בטפילים (תולעים, קוקסידיה, ג'ארדיה וכו'), אלרגיה למזון או החלפת מזון באופן חד, הרעלת מזון (על רקע אכילת זבל או מזון מסחרי מקולקל או כל אוכל שהכלב אינו רגיל אליו כמו מזון מטובל), חסימה על רקע גוף זר (הרבה פחות סביר שכן הכלב לא מראה סימנים נוספים) וכלה בדלקת מעיים זיהומית/סטרילית ( נצפה לעוד סימנים אך ההחמרה יכולה להיות מהירה ולכן חשוב לעקוב אחר מצבו).
במידה והכלב לא תולע (קיבל טיפול נגד תולעים בהפרש של 10 ימים) יש לטפלו, במידה והחלפתם אוכל יש לעשות זאת באופן הדרגתי (לערבב עם האוכל הישן ) ובמידה והוא אוכל שטויות כולל מזון ביתי יש למנוע זאת ולראות אם יש שיפור במרקם הצואה.
במידה והצואה לא מתמצקת או יש החמרה במצב הגור (מקיא, ירוד מבחינת מצב רוח ותאבון) יש לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית ובמידת הצורך בדיקת דם וצואה וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום אנני,
אינני יודעת מה הכוונה בחיסון מוגבר, את יכולה לבקש ממנו את הפירוט - מה מכיל כל חיסון (הרגיל והמוגבר) ואשמח לעזור לך.
רק בריאות!

הכלב שלי אכל פירות של איזדרכת וכרגע הוא ממש משותק אישפזנו אותו בבית החולים הווטרינרי במשמר השרון - הכלב לא מסוגל לעמוד על הרגליים הוא רועד ונופל ממש מפחיד.
אני לא חושב שהוא יצא מזה בכלל. אבל אני אעדכן כאן מה עלה בגורלו נכון לעכשיו 48 שעות ללא שינוי

עדי שלום,
האם החתולה נתנה שתן לאחר הניתוח? האם החתך נראה תקין (לא מדמם, נפוח וכאוב)? האם יש לה חום?
במידה והחתולה לא נתנה שתן או החתך לא נראה תקין זהו מצב מסכן חיים ויש לקחת את החתולה מיידית לוטרינר. במידה והיא נתנה שתן ואוכלת אך מעט חלשה ייתכן והיא עדיין מתאוששת מהניתוח. בכדי לשלול סיבוכים מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית וספציפית של החתך ומתן טיפול בהתאם לממצאים( שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה בהתאם לצורך).
בהצלחה
ורק בריאות

שלום ליבי,
ראשית חשוב לי להבהיר כי הזריקה לתולעת הפארק היא זריקה טיפולית ולא חיסון מונע. אם החומר אותו כלבך מקבל הוא דורמקין (או דקטומקס) אז החומר יעיל גם נגד חלק מתולעי המעיים (תולעים עגולות), תלוי כמובן במינון אותו כלבך מקבל. בכל מקרה הזריקה אינה מטפלת כנגד תולעי סרט ולכן יש צורך בתילוע נוסף.
רק בריאות!

שני שלום,
האם היא יורדת לתנוחה בעת מתן השתן או האם "בורח" לה שתן בשינה או שכיבה? האם השתן נראה תקין? או האם יש עדות לדם/ריח חזק/בהיר יותר מהרגיל? האם היא שותה בכמות תקינה או יותר מהרגיל? האם אופן מתן השתן תקין או האם הוא מלווה בכאב, תדירות גבוהה יותר (עליה בדחיפות מתן שתן) או כשהיא עושה פיפי הכמות רבה יותר? האם יש סימנים נוספים כגון ירידה בתאבון, מצב רוח, הקאות ושלשולים?
אילו בדיקות נעשו?
כאשר יש בעיה במתן השתן ראשית יש להבין אם יש בעיה בשליטה, שתתבטא בהשתנה בעת שכיבה או שינה לעומת השתנה רצונית אז הכלבה נראה ירידה לתנוחת השתנה לפני מתן השתן. במידה ובעית שליטה נשללה יש להבין אם הכלבה שותה ומשתינה יותר מהרגיל או יש עליה בדחיפות מתן השתן (ולא בכמות מתן השתן).
לכל תופעה יש גורמים שונים לגמרי ולכן חשוב להגדיר קודם את הבעיה ורק לאחר מכן לבנות תכנית אבחונית.
הבדיקות שיעזרו באבחון הבעיה כוללות בדיקות דם מלאות (בעיקר אם הכלבה משתינה ושותה יותר מהרגיל), בדיקת שתן (שנלקחת מדגימה ישירה מהשלפוחית) שחשובה לשלילת בעיה בריכוז השתן, דלקת/זיהום, נוכחות של סוכר בשתן וכו' ואולטראסאונד בטן לשלילת פתולוגיה בשלפוחית (אבנים, גידולים, עיבוי דופן) ובקרבתה ולשלילת גורמים שעלולים להביא לשתיה והשתנה מרובה (במידה וזו קיימת) כמחלת כליה וקושינג.
רק לאחר שלילת כל הגורמים הללו ניתן לקבוע כי ההשתנה בבית אינה נובעת מבעיה רפואית ויכולה להיות מיוחסת לבעיה קוגניטיבית שמופיעה בגילאים מתקדמים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום רינת,
ראשית מזל טוב על בת הבית החדשה.
חשוב לזכור שנשיכות וכירסום אצל גורים זה דבר טבעי, בעיקר כאשר הם מחליפים שיניים, יחד עם זאת פעולות אלה יכולות לגרום לנזקים ללא ספק, בהחלט לכאוב כאשר הם מיישמים זאת על אברי גופנו ולהפוך להיות בעיה התנהגותית של ממש אם לא נשים לה גבול.
באופן טבעי גורים לומדים מה מותר ומה אסור ואיפה נמצא הגבול תוך כדי משחק ונסיון וטעיה שלהם אלה עם אלה ועם האמא (חלק מתהליך הסוציאליזציה שלהם), לכן כאשר הם לבד אין בעצם מי שישים להם גבול ועלינו, כבעליהם, לעשות זאת.
חשוב מאוד לא לתת לגורה לנשוך ידיים, רגליים וכד' ואם היא עושה זאת להפסיק מייד את הפעולה תוך כדי אמירת "לא!" או "עזבי!" באופן ברור ואסרטיבי. אין להכות את הגורה בשום אופן שכן פעולה זו אינה תורמת להבנתה ואף להפך - יכולה לגרום יותר נזק עקב יצירת פחד ותסכול. פעולה דומה יש ליישם כאשר היא לועסת רהיטים או אביזרים לא רצויים. חשוב לזכור שני עקרונות מפתח חשובים, בלעדיהם התיקון אינו יעיל - אחד שפעולת התיקון חייבת להיות מיידית (כלומר בשניה שבה התחילה הגורה ללעוס דבר לא רצוי) ושני- שפעולת התיקון חייבת להיות תמידית ורציפה (כלומר שלא יקרה מצב שבו היא לועסת את החפץ הלא רצוי ואינה מקבלת תיקון). לכן כאשר הגורה נמצאת לבדה מומלץ להרחיק ממנה חפצים שאינכם רוצים שתלעס. בנוסף כדאי להציג לגורה צעצועי נשיכה איכותיים לגורים (חשוב לוודא שמדובר בצעצוע איכותי המיועד לגילה ולגודלה ולא לבחור בצעצועים מתפרקים העלולים ליצור חתיכות אותם היא יכולה לבלוע) ולשבח אותה כאשר היא בוחרת ללעוס אותם (אפשר עם חטיף טעים).
מקווה שהמלצות אלה יעזרו,
בהצלחה ורק בריאות!

ג'ני שלום,
היכן הכלב פרץ את הדיסק (באיזו חוליה)? האם לפני הניתוח הוא שלט על מתן השתן? האם היה לו כאב עמוק? האם לאחר הניתוח הוא נתן שתן רק לא בשליטה (השתן ברח) או שמא הוא צבר שתן והיה צורך בריקון שלו? האם הכלב הולך? האם הוא מצוי במנוחה מלאה?
השתנה נורמאלית דורשת תקינות של מספר עצבים כאשר מיקומם נמצא בחוליות הלומבריות הקדמיות (עצב סימפטטי L1-L5) ובחוליות סקראליות (עצב פאראסימפטטי וסומטי בחוליות האגן S1-S3).
במידה והניתוח נעשה באזור חוליות לומבריות אחורית (בקרבה לסקראליות) או קדמיות אכן ייתכן כי בעית מתן השתן קשור בתגובת דלקת ובצקת שצפויה להופיע לאחר הניתוח ולרוב זו יורדת עם הזמן. בנוסף במידה והדיסק שפרץ היה באזור זה ולחץ על העצבים הדרושים למתן שתן באופן תקין, לאחר הניתוח והוצאת הדיסק, לרוב נצפה לחזרה הדרגתית בתפקוד. חשוב לדעת כי הניתוח להוצאת הדיסק מורכב והשיקום הדרגתי ולא תמיד יש חזרה לתפקוד מלא.
יש להקפיד להגיע לביקורות אצל הוטרינר המטפל שביצע את הניתוח ולפעול לפי הנחיותיו.
בהצלחה
ושיקום קל