פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

יוסי שלום,
האם ייתכן והעויתות נבעו מהרעלה? האם הוא עבר טראומה, כדריסה, בסמוך לאפיזודת הפרכוסים או בעברו הרחוק יותר ? האם הוא עבר בדיקות דם לאחרונה? האם הוא הולך באופן תקין? האם היה עוד אירוע של עויתות ? האם הוא רואה כרגיל? האם יש סימנים עצביים נוספים כגון הליכה חסרת מטרה בבית, ליקוק או דחיפת הראש לפינות והליכה בסיבובים? איך התאבון והצרכים שלו? האם הוא מקיא או משלשל? האם הוא שותה ומשתין כרגיל או יותר/פחות?
עויתות יכולות לנבוע ממספר רב של גורמים החל מגורמים בתוך המוח, כשבץ, גידול ודלקת וכלה בגורמים מחוץ למוח כהרעלה, מחלת כליה, כבד, רמת סוכר נמוכה וחוסר איזון מלחים בדם. ( בכלבים צעירים לאחר שלילת גורמים אלו יש ישות נוספת הנקראית אפילפסיה אידיופאטית אך זו פחות סבירה בכלב מבוגר).לעומת עויתות סימני הרעד, זנב בין הרגליים וירידה ברמת הפעילות, אינם ספציפיים ויכולים לנבוע ממספר רב של גורמים החל מתהליך דלקתי, גידולי וכלה בכאב ממקור אורטופדי (מפרקי, עצמות ארוכות).
בכלב מבוגר עם היסטוריה של עווית חשוב לבצע בדיקה פיסיקאלית מלאה בנוסף לבדיקה אורטופדית ונוירולוגית (בשל היסטורית העויתות) ולאחר מכן לבצע בדיקות דם ושתן. המשך אבחון (אמצעי הדמיה- צילום ו/או אולטראסאונד וכו') יבחרו בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום ערן!
בני כמה החתולים? האם מצויים רק בבית או שהם מסתובבים גם בחוץ? האם הם מטופלים באופן קבוע באמפולות נגד פרעושים (אחת לחודש)? מהו הטיפול שנעשה נגד התולעים ונגד הפרעושים?
אינני יודעת באילו חרקים מדובר, אך אם אלו אינם פרעושים, ככל הנראה שאין קשר בינם לבין הנגיעות בתולעים. יש לזכור כי ישנם מספר סוגים של תולעי מעיים בחתולים. תולעי הסרט הן התולעים המועברת ע"י פרעושים ומספיק פרעוש יחיד לצורך הדבקה, לכן חשוב לטפל באופן שוטף באמפולות נגד פרעושים המיועדות לחתולים, בהתאם למשקלו של כל חתול. חשוב לזכור שקשה מאוד למגר נגיעות בפרעושים אם לא עושים הדברה סביבתית (לשם כך יש לקרוא למדביר מקצועי! ולבקש הדברה נגד פרעושים, חשוב לזכור כי יש להוציא את בעלי החיים מהבית בהתאם להנחיות המדביר). בניגוד לתולעים הנ"ל אם החתולים נגועים בתולעים עגולות, הדברת הפרעושים לא תעזור למניעתן, כיוון שההדבקה בהן לא נעשית דרך פרעושים אלא ע"י אכילת הלרוות (שיכולות להמצא בבשר/טרף, בצואת חתולים נגועים ולכן גם בכל מקום בסביבה).
ההמלצה היא לטפל טיפול מונע משולב נגד תולעים כל חצי שנה. במקרה של נגיעות בתולעים יש לטפל בכדור נגד תולעים וטיפול נוסף לאחר 10 ימים (ולעיתים יש צורך בטיפול נוסף) מומלץ להביא צואה להצפה ומשטח לאחר סיום הטיפול ע"מ לוודא שאין נגיעות.
רק בריאות!

אני רוצה לציין שבינתיים החתולה במגמת שיפור מסויימת , היא אמנם ישנה רוב היום אך מסתובבת קצת בבית בכוחות עצמה ( ביומיים הראשונים לא ירדה מהכרית)

אנחנו גם נותנים לה במזון תוסף בשם " ליזלין" עפ"י הנחיות הוטרינר


אין לי ניסיון מסוג זה בטיפול בחתולים ולכן אני ממש צריכה עזרה..

שלום שיר,
האם החתולה עדיין משלשלת? האם יש גם דם? האם היא גם מקיאה? איך התאבון שלה? האם היא אוכלת מזון מוצק או שעליך להניקה מבקבוק? מלבד השלשולים כיצד היא מתנהגת? האם נראית חיונית וחזקה או חלשה? האם קיבלה טיפול תרופתי כלשהו (למעט תוסף הליזין במזון)? האם קיבלה טיפול נגד תולעים?
שלשול בגורי חתולים יכול לנבוע מגורמים רבים בינהם נגיעות בתולעי מעי או טפילי מעי (כגון קוקסידיה וג'יארדיה), בעיות תזונה (מזון לא מתאים כגון חלב או מזון שאינו מיועד לגורים, החלפת מזון, מזון מקולקל ועוד), דלקת מעי חיידקית או ויראלית, מחלות ויראליות (כגון חתלתלת, FIP ועוד) תרופות, רעלים ועוד.
יש לציין שבגורים יונקים הצואה היא רכה מאוד ויכולה להיראות כשלשול, לכן אם הגורה שלך עדיין יונקת יתכן וזה תורם לשלשול. מלבד הגורם לשלשול, הסכנה בשלשול עצמו בגורים קטנים היא שהם יכולים להתייבש מאוד בקלות אם השלשול לא נשלט תוך מס' ימים. לכן חשוב לטפל נגד תולעי מעי, לשלול נגיעות בטפילים וכן להאכיל רק במזון המיועד לגורי חתולים או לחילופין בתחליף חלב המיועד לגורי חתולים אם הגורה עדיין יונקת. במידה והשלשול ממשיך חשוב לפנות לוטרינר המטפל להמשך אבחון וטיפול למניעת/תיקון ההתייבשות.
אם הגורה בת 4 שבועות אפשר בהחלט להתחיל לעודד אותה לאכול מזון מוצק - שימורים לגורי חתולים או להרטיב מזון יבש לגורים עם תחליף החלב (צריכה להתקבל עיסה סמיכה) עם הזמן ניתן להוריד בהדרגה את כמות תחליף החלב עד להזנה במזון גורים מוצק בלבד - בערך בגיל 6-8 שבועות.
בהצלחה! ורק בריאות!

החתולה הלכה והתחזקה ובינתיים השלשול הפסיק, העברנו אותה בהדרגה מאבקת חלב לאוכל רטוב והיא נראית טוב.

שוב תודה

שמחה לשמוע ותודה על העדכון!

שני שלום,
קדחת הקרציות הינה מחלה הנגרמת מחיידק (Ehrlichia canis) ומועברת ע"י קרצית הכלב. אכן מספיקה קרציה אחת להעביר את החיידק במידה וזו נגועה אך כמובן שהסיכון להדבקה עולה ככל שהחיה חשופה ליותר קרציות. במידה והחתולים נגועים בקרציות הסיכון שהכלב יחשף גם כן עולה. מומלץ להשתמש בקולרים נגד קרציות (חשוב לציין לפני הרכישה כי הכלב חי עם חתולים כיוון שיש תכשירים הרעילים לחתולים).
סימני קדחת הקרצית הינם רבים, החל מסימנים בלתי ספציפיים של חולשה, דיכאון, חום ירידה בתאבון ובמשקל וכלה בסימנים ספציפיים של שטפי דם, דימום מהאף, נפיחות מפרקים, סימנים עצביים. במידה ויש סימנים מחשידים יש לגשת לוטרינר מטפל.
רק בריאות

איך הכלבה מרגישה באופן כללי תאבון, צרכים ומצב רוח? האם יש לה חום? האם יש שינוי באופן מתן השתן (עלייה בתדירות, כמות כאב)? האם הכלבה נוטלת תרופות למניעת ייחומים?
דניאלה שלום,
איך הכלבה מרגישה באופן כללי מבחינת תאבון, מצב רוח וצרכים? האם להפרשות יש גוון צהבהב, מוגלתי וריח? האם ההפרשות נראות בעת מתן שתן או כל הזמן? האם יש שינוי במתן השתן מבחינת תדירות, קושי וכאב? האם הכלבה נוטלת תרופות?
ראשית חשוב להבין עם מקור ההפרשות ממערכת המין או ממערכת השתן. הפרשות ואגינאליות עלולות לנבוע ממספר רב של גורמים החל מדלקת עורית מקומית, דלקת, גידולים וציסטות במערכת המין ובמערכת השתן.
בכלבה לא מעוקרת חשוב לשלול דלקת רחם (פיומטרה) שעלולה להיביל למצב מסכן חיים. במצב זה יש זיהום חיידקי והצטברות של מוגלה ברחם אשר עלול להסתבך לקריעה של הרחם והתפשטות הזיהום למחזור הדם (ספטיסמיה). פיומטרה נובעת ממצב הורמונאלי של הכלבה (עקב רמת פרגסטרון גבוהה בשלב הדיאסטרוס של מחזור הייחום) שמאפשר את התישבות החיידקים והצטברות המוגלה (פרוגסטרון גורם להפרשה מוגברת מבלוטות הרחם, משרה סגירה של צוואר הרחם, מעכב כיווץ שרירי הרחם החשובים להוצאת ההפרשות המוגברות ומביא לדיכוי מערכת חיסון מקומית).
אבחון פיומטרה בכלבות מסתמך על היסטוריית הכלבה (מספר שבועות מייחום בממוצע 7 שבועות מייחום), סימנים קליניים של הכלבה (סימנים כלליים של דיכאון, חולשה, שתיה והשתנה מרובה, אנורקסיה, כאב בטני, חום והפרשות מוגלתיות מאיבר המין) , אמצעי הדמיה (לזיהוי רחם מוגדל) ובדיקות דם.
יש לגשת לוטרינר לבדיקה כללית וספציפית של מערכת המין והשתן וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

מחר אנחנו אצל הוטרינר.

דני שלום,
האם הכלבה מעוקרת? במידה ולא מתי היה ייחום האחרון שלה? האם יש אפשרות כי הכלבה נחשפה לרעל עכברים? מה מצבה הכללי של הכלבה מבחינת תאבון, מצב רוח וצרכים(צואה)? האם היא נוטלת תרופות כלשהן? האם יש היסטוריה של ניתוח לאחרונה? האם יש שינוי בכמות השתיה וההשתנה?
ראשית חשוב להבין אם הצבע האדום נובע מכדוריות דם אדומות, המוגלובין או מיוגלובין (שלושתם יביאו לשתן אדום). לכל אחד מאלו יש גורמים שונים ורבים לדוגמא נוכחות של כדוריות דם אדומות בשתן יכולה לנבוע מבעיה במערכת המין או בעיה במערכת השתן והחל מבעיה מקומית באיבר המין (כגידול, דלקת) וכלה בבעיה כללית יותר כדלקת (על רקע זיהומי, אבנים, גידול) במערכת השתן (ממקור מערכת השתן העליונה או רק ממערכת השתן התחתונה) או במערכת המין וממצב של דימום יתר (שעלול לנבוע מיתר לחץ דם, ירידה בתפקוד פקטורי קרישה על רקע הרעלת רעל עכברים או בעית כבד ודלקת של התאם העוטפים את כלי הדם).
המוגלובין בשתן יופיע עקב הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות (המוליזה) ומיוגלובין יעלה לאחר נזק שרירי, עויתות ובנוכחות קריש דם.
יש לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית וספציפית של מערכת השתן והמין, בדיקות דם ושתן והמשך אבחון וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

ניר שלום,
האם יתכן והיא עברה טראומה כגון תאונת דרכים או קפצה מקומה גבוהה? האם יש נפיחות, אודם או כאב באזור הזנב? האם היא עושה צרכים באופן תקין? האם יש סימנים נוספים כצליעה, קשיים בנשימה?
מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית וצילום רנטגן לשלילת שבר מדרגה בחוליות הזנב כגורם לחוסר יכולת להרים את הזנב באופן פתאומי. במידה ויש תזוזה קלה בין החוליות ניתן לנסות חבישת זנב אך במידה ואכן יש שבר מוחלט וחוסר תחושת כאב בקצה הזנב (בדיקה שנעשית ע"י וטרינר) יש לשקול כריתת זנב שכן הוא עלול לעבור נמק.
בהצלחה
ורק בריאות

דליה שלום,
איזה גזע הכלב? האם הכלב מסורס? האם ייתכן והוא מעורב עם קולי, בורדר קולי או רועה אוסטרלי? האם יש לו חסרים מוטוריים? האם הכלב התעוות? כמה גבוהה היתה ספירת תאי הדם הלבנים (תאי דלקת)? האם המצב של סיבובים לצד ימין והחשד לעיוורון סטטי או מחמיר/משתפר?
בהנחה שאלו היו הממצאים הבלעדיים של הבדיקה הנוירולוגית, כפי שנאמר ע"י הוטרינר בבית דגן, חוסר תגובת מנאס ( מצמוץ לאחר הבהלה עם יד) בצד שמאל (בהנחה שהאישון התכווץ בהארה עם פנס והכלב מצמץ בעת מגע בזוית העין) וסיבוב לצד ימין ממקמים את הנזק למוח הגדול (ואף לאונה ימנית שאחראית על הראיה של עין שמאל). נזק ממוקד זה יכול לנבוע ממספר גורמים החל מדימום/שבץ (אירוע ואסקולרי), כאשר מצב זה מתאפיין בשיפור עם הזמן וכלה בגידול (לרוב ראשוני כמנינגיומה(של מעטפת המוח) או של תאי התמך אך יכול להיות על רקע גרורה של גידולי פרוסטטה, לימפומה או המנגיוסרקומה), אבצס, ציסטה ודלקת (סטרילית או זיהומית) אלו מתאפיינים בהחמרה קלינית עם הזמן.
על מנת לאבחן בין הגורמים השונים אין מנוס מביצוע CT או MRI ומדגימת נוזל חוט שדרה.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום מאיה,
אשמח לענות על שאלתך אך קודם עליי לדעת מאיזה גזע הכלב? (חשוב לדעת שכן הרמות המומלצות של המרכיבים התזונתיים לגור, תלויות במשקל הכלב כבוגר), של איזו חברה המזון המומלץ? האם ידועים לך חומרי הגלם? (אמנם הערכים התזונתיים הם בהחלט מרכיב חשוב בבחירת המזון אך גם חומרי הגלם חשובים מאוד וכן התוספים התזונתיים - אם קיימים)
חשוב מאוד להשקיע במזון איכותי מלא ומאוזן של חברה מוכרת בעיקר בשלב הגורות שכן התפתחות הגור ובריאותו בהווה ובעתיד תלויים בהחלט במזון שיאכל. (כגון רויאל קאנין,הילס: סיינס-דיאט/סיינס-פלאן, יוקאנובה וכד')
בינתיים, רק בריאות!

שלום,
האם אתה רואה כיווצי בטן לפני הוצאת התוכן או שמא התוכן יוצא ללא סימנים מקדימים כפלטה (לפליטות יש גורמים אחרים לגמרי ביניהם נגיעות בתולעת הפארק)? מה הכלב מקיא? מה תדירות ההקאות? האם הכלב אוכל שטויות (זבל /צואה של חתולים בטיולים)? האם הכלב קיבל טיפול נגד תולעים? האם הוא אוהב לפרק צעצועים ולאכול אותם? איזה מזון הכלב אוכל? האם הוחלף לו המזון לפני חודשיים בעת תחילת ההקאות? האם הוא נוטל תרופות כלשהן כרגע כשיכוך כאבים או סטרואידים? האם ניסיתם לעבור למזון היפואלרגני? מה טיב הצואה? האם יש סימנים נוספים כגון שתיה והשתנה מרובה, ירידה בתאבון ובמצב רוח?
הקאות (בהנחה שאתה רואה כיווצי בטן הקודמים להקאה) יכולות לנבוע ממספר רב של גורמים החל מגורמים בתוך מערכת העיכול כדלקת מעיים (גסטרואנטריטיס) על רקע הרעלת מזון/זיהום (חיידקי/ויראלי/טפילי)או על רקע סטרילי (Inflammatory Bowl Disease), גוף זר, שינויים במנח מערכת עיכול (היפוך קיבה, השתפלות מעי וכו'), אלרגיה למזון, גידולים וכלה בגורמים מחוץ למערכת העיכול כמחלת כליה, כבד, לבלב ומחלות אנדוקריניות.
אני נמצאת בדעה עם הוטרינר השני שייעץ לשלול את שאר הגורמים לפני כניסה לניתוח. במיוחד בדיקות דם שמעבר למשמעות האבחונית בשלילת מעורבות של מחלת כליה, כבד וכו' וזיהוי השלכות של הקאות כרוניות ( כגון ירידה ברמת החלבון), יאפשרו לקבוע אם הכלב אכן מועמד מתאים להרדמה מלאה. בנוסף אני ממליצה לשלוח צואה טריה לתרבית, שכן זוהי בדיקה פשוטה ולא פולשנית ויכולה לאבחן טפיל (כג'ארדיה וקוקסידיה) שלא יגיבו לטיפול הניתן עד כה, ולנסות לעבור למזון היפואלרגני למשך חודשיים (food trial- מתן מזון זה בלבד).
אולטראסאונד מהווה מכשיר הדמייה מוצלח יותר לסקירת חלל הבטן (דופן מערכת העיכול, לבלב,כליה,כבד וכו') ולכן יש לשקול בדיקה זו (צילום ניגודי גם כן חשוב והוא מאפשר הסתכלות על חלל מערכת העיכול ויותר עוזר בשלילת גורם חוסם).
במידה וכל אלו לא עזרו באבחון ונשארנו עם מספר גורמים כגון IBD שמאובחן בביופסיה, חשוב לדעת שלעיתים IBD מגיב להחלפה למזון היפואלרגני ולמתן טיפול אנטיביוטי ארוך (כגון עם טילוזין) ולכן ניתן להתחיל בזה ורק כמוצא אחרון להיכנס לאקספלורציה ולקיחת ביופסיה.
בהצלחה
ורק בריאות

(1) לפעמים הפלטה יוצאת עם כיווצים ולפעמים ללא סימנים מקדימים (2) הכלב מקיא אוכל / נוזלים / נוזלים עם דם. היום הוא גם פלט רוק עם דם. (3) תדירות ללא טיפול כימי - בד"כ פעם ביומיים שלושה. כשקיבל את הטיפול לא הקיא. (4) לא אוכל שטויות (5) קיבל טיפול נגד תולעים לפני שהכל התחיל (6) לא מפרק צעצועים (7) לפני שהכל התחיל נהג לאכול פרו פלאן עוף ואורז. לא הוחלף לו המזון לפני שהכל התחיל. לאחר שהתחיל עברנו לסנסטיב של רויאל קנין - גרגרים ובפחיות. ב-3 ימים האחרונים הכלב לא רוצה לאכול. (8) היום החל בטיפול של כדורים גאסטרו 10 נגד צרבת, לא קיבל משככים או סטרואידים. (9) הצואה בסדר גמור כאשר אוכל, בימים האחרונים לא ממש מוציא צואה כי הוא לא אוכל.

ביקשתי מהוטרינר לבצע בדיקות דם מקיפות - ספריה וכימיה. הערכים הבאים יצאו מחוץ לנורמה : PLT (גבוה מדי), MPV (נמוך מדי) ו-PDW (נמוך מדי). GGT יצא על הגבול התחתון.

הוא רשם : כימיה תקינה לחלוטין, המטולוגיה טרומבוציטוזיס עם MPV גבוה. סבירות גבוהה לכיב/דלקת כרונית/גידול/הליקובקטר/אחר. לדעתי יש הצדקה ללפרוטומיה.

אפילו בתור הדיוט גמור זה נראה לי מוזר שצריך ישר לפתוח אם יש סימנים לכיב או חיידק. השאלה מה השלב הבא צריך להיות לדעתך?

המון תודה!!

(1) לפעמים הפלטה יוצאת עם כיווצים ולפעמים ללא סימנים מקדימים (2) הכלב מקיא אוכל / נוזלים / נוזלים עם דם. היום הוא גם פלט רוק עם דם. (3) תדירות ללא טיפול כימי - בד"כ פעם ביומיים שלושה. כשקיבל את הטיפול לא הקיא. (4) לא אוכל שטויות (5) קיבל טיפול נגד תולעים לפני שהכל התחיל (6) לא מפרק צעצועים (7) לפני שהכל התחיל נהג לאכול פרו פלאן עוף ואורז. לא הוחלף לו המזון לפני שהכל התחיל. לאחר שהתחיל עברנו לסנסטיב של רויאל קנין - גרגרים ובפחיות. ב-3 ימים האחרונים הכלב לא רוצה לאכול. (8) היום החל בטיפול של כדורים גאסטרו 10 נגד צרבת, לא קיבל משככים או סטרואידים. (9) הצואה בסדר גמור כאשר אוכל, בימים האחרונים לא ממש מוציא צואה כי הוא לא אוכל.

ביקשתי מהוטרינר לבצע בדיקות דם מקיפות - ספריה וכימיה. הערכים הבאים יצאו מחוץ לנורמה : PLT (גבוה מדי), MPV (נמוך מדי) ו-PDW (נמוך מדי). GGT יצא על הגבול התחתון.

הוא רשם : כימיה תקינה לחלוטין, המטולוגיה טרומבוציטוזיס עם MPV גבוה. סבירות גבוהה לכיב/דלקת כרונית/גידול/הליקובקטר/אחר. לדעתי יש הצדקה ללפרוטומיה.

אפילו בתור הדיוט גמור זה נראה לי מוזר שצריך ישר לפתוח אם יש סימנים לכיב או חיידק. השאלה מה השלב הבא צריך להיות לדעתך?

המון תודה!!

שוב שלום,
כמה גבוהה היתה ספירת תאי הדלקת (תאי דם לבנים) וספירת הטסיות (אשמח לקבל את הערך המדוייק)? האם הכלב מטופל נגד תולעת הפארק, ואם כן באיזו תדירות? היכן אתם מתגוררים? האם ההקאה/פלטה מופיעה מיד לאחר אכילה/שתיה?
כפי שנאמר לראשונה במידה ויש שילוב של פליטות (יציאה של תוכן ללא סימנים מוקדמים) מומלץ לבצע אנדוסקופיה (המאפשר לבחון את הושט והקיבה) לשלילת, בין היתר,נגיעות בספירוצרקה לופי היוצרת מסה תופסת נפח בושט, היצרות בושט (על רקע מסה פנימית, חיצונית או דלקת), היווצרות של כיס בושט (דיברטיקולום) והרניה היאטלית. בנוסף מומלץ להמשיך אבחון בתרבית צואה שתאפשר לשלול בקלות נגיעות בטפילי מעיים. ניתן לבצע את הבדיקות בהדרגה ולפי התוצאות להתקדם. אני מסכימה איתך לחלוטין שכניסה לאקספלורציה הינה מוקדמת מידי וישנן בדיקות ראשוניות שעלולות להוביל לאבחנה עם זאת חשוב לדעת שלעיתים, לאחר שלילת יתר הגורמים, אין מנוס מכניסה לניתוח מסוג זה.
בהצלחה
ואשמח לעידכונים

שלום ד"ר סמדר טל,

מצרף כאן את בדיקות הדם לעיונך.

בנוסף -

* הכלב מטופל נגד תולעת הפארק פעם בחודשיים
* מתגוררים בת"א
* חלק מההקאות לאחר אוכל, וחלק ללא קשר לאוכל.
* בקשר לוושט - וטרינר אחר שהתייעצתי איתו אמר לי שאם זה היה הושט אז הוא היה מקיא כל הזמן לאחר האוכל ולאחר כל דבר שהיה מכניס לפה. מה דעתך?
* מבחינתך השלב הבא זה בדיקות צואה + אנדוסקופיה?


תודה!

שלום,
ספירת תאי הדלקת אינה מרשימה (אפילו אינה חורגת מתחום הנורמאלי) ואילו ספירת הטסיות אכן גבוהה. אזור תל אביב ורמת גן ידוע כנגוע בתולעת הפארק ולכן נגיעות בתולעת הפארק בכלב אשר פולט ומקיא נמצאת יחסית גבוה ברשימת האבחנות המבדלות.
מאוד קשה לקבוע את סדר הבדיקות בתהליך האבחון מבלי לראות את הכלב ולבדוק אותו אישית ולכן המלצתי היא מציאת וטרינר שאתה סומך עליו. אין להתפתות לקבל ריבוי חוות דעת שמתקבלות על סמך תיאורך בלבד ולא על סמך שאיבת היסטוריה מלאה וישירה ובדיקה פיסיקאלית החשובה לכל וטרינר לשם קבלת מידע ללא פרשנות נלוות.
אני יודעת שהמצב מתסכל אך תזכור שתיאור מצב כלבך מכיל את הפרשנות שלך ושל וטרינרים אחרים ואיני יכולה להנחות ובטח לא לאבחן כלב שלא בדקתי. לכן מעבר למתן האבחנות המבדלות ושלל הבדיקות שיעזרו באיבחונם לא אוכל לכוון יותר.
בהצלחה

היי סמדר,

כרגע הכלב בטיפול עם גאסטרו כבר בערך שבוע ואוכל מזון סנסטיב פחיות שקל לעיכול. מאז שהחל עם הגאסטרו הוא אינו מקיא, במצב רוח טוב, עם תיאבון מאוד בריא.

האם יש צורך להמשיך בכל מקרה בסדרת הבדיקות או שניתן לחכות עם זה עד ששוב תצוץ הבעיה? מצד שני האם הגאסטרו באמת יכול לפתור את הבעיה או שזה כמו אקמול לסרטן?


תודה

שלום אריאלה,
האם הכלב נבדק אצל וטרינר לאחר האימוץ? האם ידוע לך אם אכל כראוי בעמותה? מה ניסית לתת לו לאכול? מהו מצבו הגופני (האם רזה מאוד?) האם ידוע לך אם הוא סובל מחרדות או בעיות התנהגות? האם הצרכים שלו תקינים? האם הוא מתעניין באוכל (מרחרח, הולך לצלחת) או שאינו מביע כל עניין באוכל?
חוסר אכילה יכול לנבוע מגורמים רבים מאוד, יתכן כי מדובר בבעיית הסתגלות בעייה התנהגותית או בעייה רפואית. ברב המקרים כלבים לא נוטים להרעיב את עצמם אם לא מדובר בבעייה רפואית, כדאי לנסות בתור התחלה מזונות שונים, חטיפים טעימים ושימורים לכלבים, ניתן לנסות להציג לו את המזון אותו היה רגיל לאכול בעמותה ממנה הגיע. ישנם כלבים שהתרגלו שאינם אוכלים מול בני האדם/כלבים אחרים ומחכים להשאר לבד ע"מ לאכול וישנם כלבים שמתנהגים בדיוק להפך ולא יאכלו דבר כאשר הם מושארים לבד, עלייך לנסות דרכים שונות ע"מ להכיר את כלבך. כדאי להכין לו פינה חמה ומרגיעה עם השמיכה/מיטה שלו ולידה קערת המים והאוכל. אם כעבור יומיים שלושה אצלך הוא עדיין לא אוכל דבר כדאי לקחת אותו לבדיקה רפואית אצל וטרינר ע"מ לשלול בעייה רפואית שמונעת ממנו לאכול.
בהצלחה ורק בריאות!

טוב.. הוא היה בעמותה ואכל שם נהדר והיה בחברת עוד כלבים בכלוב שלו. בעיקרון הוא היה שרוי בדיכאון די הרבה זמן בכלוב וכשהייתי מוציאה אותו בעמותה היה ממש מאושר... בנסיעה לפני שהגיע אליי הוא הקיא והיה ממש מפוחד עם הזנב בין הרגליים רוב הזמן.. לפעמים הוא רוצה רק להיות בחברתי עם ליטופים בלי אוכל בלי מים ונבהל כשעוד אנשים באיזור(אלא אם כן הוא בטיול ואז הוא כל הזמן פונה אל אנשים)..
התחלתי לפתות אותו לאכול על ידי ערבוב של עוף מבושל במים ביחד עם האוכל... והוא אכל הכל.. אבל כשאני מגישה לו רק את האוכל היבש הוא מרחרח קצת לפעמים נוגס ואז זורק החוצה... לגבי מים הוא לא מוכן לשתות בכלל אלא רק אם הידיים שלי רטובות הוא מלקק.. לעומת זאת בחוץ כשיצאנו לטיול הוא כל הזמן מנסה לשתות מהשלוליות...
לגבי הצואה שלו- ביומיים הראשונים היה לו כל יום צואה רגילה והיום בכלל לא הלך...
הוא עדיין נורא מפוחד ואני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שהוא בוגר והכל חדש לו..
האם עדיין אני צריכה לתת לו חתיכות עוף כדי שיאכל?
הוא לא רזה הוא בדיוק המשקל הנכון לגודל שלו.

מור שלום,
באופן כללי שיטת "התגמול החיובי" יותר מומלצת משיטת "הענישה" בחינוך כלבים. יש ללמד את הגורה לשחק עם צעצועים (חבלים או צעצועי לעיסה) במקום עם הידיים/רגליים ולתת צ'ופרים (מזון טעים ולשבח אותה מילולית) כשהיא משחקת כראוי לצד אמירת המילה "לא" באופן חד משמעי (ולא לכעוס ולתת לה הרבה תשומת לב גם אם היא שלילית עקב המעשה) והתעלמות (אם זה לידכם או בחדר סגור לזמן קצר) כשהיא נושכת בתקווה שכך היא תלמד שנשיכות לא מקנות לה תשומת לב ואילו משחק ראוי כן.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום,
ראשית מזל טוב על האימוץ!
בן כמה הכלב? האם המסה חמה/אדומה/כואבת במגע? האם היא ניידת? האם היא עורית/תת עורית? האם היא מפרישה? האם ראית אותה מאז האימוץ והאם היא השתנתה בגודלה /צורתה מאז?
מסה באזור הצוואר יכולה להיות מספר רב של גורמים החל מבלוטת לימפה מוגדלת /תקינה (במידה והמיקום הוא צוואר תחתון עם נטייה ימינה/שמאלה), ציסטה (כאשר התוכן מימי וללא תאי דלקת ומקור זיהומי), אבצס (תוכן מכיל תאי דלקת ומקור זיהומי), גידול עורי/תת עורי (שפיר או ממאיר), גרנולומה וכלה בהגבהה עורית עקב זיהום (פטרייתי (קריון) או חיידקי).
חשוב לעקוב בצמוד אחר מסות שכן הן יכולות להיות סימן חיצוני ראשון למחלה פנימית ולכן על מנת לאבחן בין הגורמים מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית וספציפית של המסה (על ידי דיגום במחט ואיפיון התאים אשר נשאבו תחת הסתכלות מיקרוסקופית) וקבלת טיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

תאיר שלום,
האם התאבון של הכלב תקין? האם הוא מקיא או משלשל? האם הוא מטופל נגד תולעים? האם הוא הרזה או תמיד היה כלב רזה? איך הוא באופן כללי מבחינת מצב רוח? האם הוא מעורב עם כלב רוח?
הרזיה יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים החל מתזונה לא מתאימה (מבחינת כמות ואיכות), ירידה באכילה, בעיית ספיגה/עיכול ( על רקע מחלה במערכת העיכול, לבלב או דרכי הלימפה), מטאבוליזים גבוה (על רקע פעילות ספורטיבית מוגברת או מחלה), מחלות אנדוקריניות (כגון סכרת וקושינג שגורמים להידלדלות במסת שריר) וכלה בנגיעות בטפילי מעיים כתולעים. ירידה באכילה עלולה לנבוע מבעיה מקומית בפה (כבעיות שיניים) או באף (כשיש פגיעה בחוש הריח המעורב באכילה) או מירידה בתאבון עקב מחלה כללית כמחלה כליה,כבד, לבלב ועוד מחלות כרוניות.
במידה ויש סימנים נוספים כגון שלשולים והקאות, ירידה בחיוניות ובמצב רוח, שתייה והשתנה מרובה יש לגשת לוטרינר לבדיקה כללית והמשך אבחון בהתאם לממצאים.
ובמידה ופרט לחשד לרזון אין סימנים נוספים מומלץ ראשית לקבוע כי הכלב אכן מרזה (מעקבי שקילה) ושנית לוודא כי הוא מקבל את המנה היומית הדרושה לו (לכל מזון מסחרי יש טבלה על גבי האריזה המפרטת את הכמות הדרושה לכלב לפי משקלו, יש להוסיף על המנה המומלצת במידה והכלב מוציא הרבה אנרגיה). במידה ודרישות אלו נענו ואכן הכלב מרזה יש לגשת לוטרינר לתהליך אבחוני.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום נטע,
צר לי לשמוע כי את אלרגית ואני שמחה כי בחרת לחפש פתרונות לפני מסירת הכלבה. רב האלרגיות לכלבים (וגם לחתולים) נגרמות ממרכיבים ברוק בעל החיים או בפרווה שלו, לכן כדאי לדאוג לשאוב את הבית היטב פעם ביום, לא מומלץ להחזיק שטיחים כיוון שקשה לנקות אותם לחלוטין כמו שצריך, כמו כן מומלץ לספר את הכלבה לעיתים תכופות. בנוסף עלייך להמנע ממגע עם רוק כלבתך - לא לתת לה ללקק אותך, בייחוד לא באזור הפנים ולהזהר בעת התעסקות עם כלי המים והאוכל שלה.
עליי לציין כי למרות כל אמצעי הזהירות קשה מאוד להמנע לחלוטין מהתקפות האלרגיה כאשר מחזיקים כלב בבית וישנם אנשים שיכולים לפתח תגובות אלרגיות קשות ביותר ולעיתים אף מסכנות חיים, אם החלטת להשאיר את כלבתך עלייך לוודא שהאלרגיה שלך לא מחריפה ומסכנת אותך.
בהצלחה ורק בריאות!