פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

משה שלום,
ראשית מזל טוב על הכנסת גור חדש לחייך. שנית גידול של גור מביא עימו הרבה שמחה והומור יחד עם תסכול עקב נסיונות חינוך. חינוך כלב דורש עבודה עם תגמול חיובי ולשם כך יש להצטייד עם הרבה צ'ופרים. באופן כללי במיוחד לאילוף כדאי להיצמד למזון כלבים (צ'ופרים ייעודיים לכלבים) בכדי למנוע מצב בו כשאתם אוכלים אוכל בייתי הכלב יקשר זאת לאוכל שלו. מתן פתיבר לכלב אינו בעייתי אלא אם הוא מכיל שוקולד , בנוסף חשוב לדעת שפתיבר מכיל הרבה סוכר ולכן אם אתם משתמשים בצ'ופרים בתדירות גבוהה זה עלול לגרום להשמנה ולכן כדאי לעבור לצ'ופר דיאטטי יותר. לא מומלץ לתת לכלבכם מזון בייתי, לפחות לא בתקופת האילוף, אך אם אתן עושים זאת חשוב שתדעות שיש מזונות רעילים לכלבים אלו כוללים שוקולד (שעלול לעשות סימנים עצביים ושלשולים והקאות), ענבים/צימוקים (שעלולים לגרום לפגיעה כלייתי), בצל ושום (שעלולים להביא לאנמיה), עצמות של עוף/דגים (העלולים להביא לפציעה של מערכת עיכול) ומזון מטובל או לא מבושל כראוי (אלו עלולים להביא לשלשולים והקאות).
עם כניסתו של הגור החדש יש לעבוד על קביעת היררכיה בבית. כלבים חיים בלהקה וכעת אתה ובני המשפחה החיים בבית הם הלהקה של כלבך. בכל להקה יש מעמדות ולכן חשוב לקבוע את המעמדות באופן כזה שהכלב יבין שאתה/ם ראש הלהקה. ישנם מספר דרכים לקביעת מעמדות בבית ביניהם מתן ארוחות בשעות מסויימות ( כך כלבך יבין שאתה האחראי על אספקת המזון כיאה לראש הלהקה), תגמול חיובי ( מילולי או צ׳ופר טעים) בעת יישום התנהגות טובה, ותיקון מילולי או התעלמות בעת עשיית פעילות בלתי רצויה ( אין להפעיל כוח או להעניש כיוון שזה עלול לערער את ביטחון הכלב בכם ולהוביל להתנגדות שנובעת מפחד כבריחה לאחר עשיית מעשה שלילי) ,משחק עם צעצועים בלבד ( אין לשחק עם ידיים או רגליים) ולהקפיד שבמירב המשחקים אתם תנצחו. מומלץ ללמד את כלבכם פקודות ( שוב דרך מתן תגמול חיובי) , כגון שב, בוא, אסור , על הפקודות להיות קצרות ,ברורות ויש לחזור עליהם על בסיס יומיומי. בכדי להבטיח שיתוף פעולה מירבי יש לעבוד על החינוך לאחר שהכלבה הוציאה אנרגיה בטיולים ארוכים ולספק לה מספיק גירויים סביבתיים כגון משחקי חבל או קונג. חשוב לדעת שכלבים מתרגלים מהר מאוד לצעצועים ולכן יש לתת כל פעם מחדש שני צעצועים ( ניתן להחליף בין ארבעה צעצועים) ובתום המשחק לקחת אותם.
עקביות חשובה ובכל פעם שכלבתך עושה משהו רע יש להתעלם או להעיר כשזה בקירוב לעשיית המעשה ( כלבים יודעים לקשר בין ההערה למעשה רק אם היא ניתנת כחצי דקה לאחר המעשה) ולצ׳פר התנהגות רצויה. לברדור הוא גזע שאוהב לעבוד וללמוד ולכן התהליך יהיה מהנה גם בשביל כלבתך. במהרה היא תלמד כי התנהגות טובה״משתלמת״...
לעיתים יש צורך לעבוד עם מאלף שייתן את הכלים לעבוד נכון עם כלבכם.
לגבי עניין המקלחות, כלבים לא דורשים מקלחות בתדירות גבוהה שכן אלו מביאים לשטיפת הפרשות העור הטבעיות של הכלב ומורידות את יעילות האמפולה נגד הפרעושים (שצריכה להיות מיושמת אחת לחודש, לגורים יש תכשיורים מיוחדים). התדירות המומלצת היא אחת למספר חודשים. יש להשתמש בשמפו מיוחד לכלבים , ולא בשמפו של בני אדם, בשל השוני בחומציות העור. במידה ואין ברצונכם לרכוש שמפו מיוחד ניתן להשתמש בסבון כלים.
בהצלחה
ורק בריאות

יבגני שלום,
האם החתולה חיה בבית בלבד או יוצאת גם החוצה? האם יש עוד חתולים בבית , ואם כן האם הם מסתדרים או שמא רבים?האם יש שינוי בנפיחות (גדלה /קטנה) או שהיא סטטית? האם הנפיחות היא פנימית או שמא אתה רואה מסה חיצונית? האם הנפיחות אדומה? האם יש הפרשות? מה מצב השיניים שלה?
נפיחות בפנים יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים, אך בשל גילה המבוגר של החתולה והיסטורית הכאב במגע ומצבה הכללי שלה(מדוכאת ולא אוכלת) הגורמים הסבירים הם אבצס (זהו זיהום מוגדר על רקע נשיכה/שריטה או ממקור השיניים), גידול (של רקמת העור/שריר/עצם של הלסת) או תגובת רגישות יתר על רקע עקיצה (זו לרוב תרד עם הזמן).
יש לגשת בדחיפות לוטרינר מטפל לבדיקה כללית (כולל את תוך הפה), דגימה של הנפיחות ובדיקות דם (להערכת השפעת הגורם על מצבה הכללי). במידה והנפיחות אובחנה כגידול ייתכן ויהיה צורך בשימוש באמצעי הדמיה כרנטגן או CT להערכת הפולשנות של המסה וקביעת גישות כירורגיות.
הרדמה בגיל מבוגר אכן אינה טריויאלית אך כאשר זו הכרחית, כמו במצב זה, שכן החתולה לא יכולה להמשיך לא לאכול, אנו עורכים בדיקות מקדימות ( בדיקה פיסיקאלית עם דגש על מערכת הלב והנשימה ובדיקות דם להערכת תפקוד איברים פנימיים, בדגש על תפקוד כליה הרגישה במיוחד להרדמה) בכדי להיערך לפרוצדורה תוך צמצום סיכוני ההרדמה בחיה הספציפית.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום אנה,
צר לי לשמוע כי חתולתך אבדה.
חתולים אמנם יודעים לדאוג לעצמם בחוץ, אבל חתולי בית שמעולם לא היו בחוץ חשופים יותר למפגעים (תאונות דרכים, מפגעי מזג אוויר, מריבות עם חתולי רחוב וכד') ופחות מסתדרים בכוחות עצמם. אך כמובן שהדבר אינדבידואלי לכל חתול ותלוי באופי שלו וגם בגזע (למשך חתולים פרסיים בעלי אופי מאוד שקט ותלותי בבעליהם, סביר שלא יסתדרו טוב לבדם בחוץ אם אינם רגילים לכך).
יחד עם זאת ישנם היום הרבה מאכילי חתולים ופינות האכלה לחתולים וחתולי בית שרגילים לבני אדם נוטים לחפש את קרבתם ולכן כולי תקווה שחתולתך נמצאה ע"י מישהו ודואגים לשלומה.
נסי לתלות שלטים בקרבת מקום מגורייך, ניתן לשים שלט גם במרפאות וטרינריות באזור. מומלץ להוסיף תמונה שלה אם יש לך. התקשרי גם לעמותות בעלי החיים באזורך - יתכן מאוד שחתולתך נמצאה והובאה לאחת מעמותות אלה.
מקווה שתמצאי את החתולה בריאה ושלמה!
בהצלחה!

השאלה היא עים היא תחזור הביתה ?היא תימצא את הדרך או שהיא תילך לאיבוד

אנה בדרך כלל הם חוזרים מאמי, חיפשת אותה בחוץ?

כן חיפשתי בלי סוף אני כל הים בחלון גם אך שאני שומעת חתול מילל אני רצה החוצה אבל זאת היא אני מקווב שהיא תחזור אך שהיא חוזרת אני מעקרת אותה ישררר !המזג האוויר די סוער ואני פוחדת אליייה היא כבר 3 ימים בחוץ

איזה באסה, כואב כשחיה שאת מתרגלת עליה נעלמת לך... אני מקווה שהיא תחזור מאמי , היה לי חתול שברח וחזר כך שאל תתאיישי תבדקי לפעמים בחוץ אוליי תמצאי אותה.
:) בהצלחה

יש לך פיסבוק??? כנסי אליי anna bazhenova

שלום לילי,
עיקור בזמן הריון הוא בד"כ דבר מכוון (עקב כניסה לא מכוונת להריון והפסקת הריון לא רצוי), הניתוח בד"כ קצת יותר קשה כיוון שבעת הריון כלי הדם רבים יותר גדולים יותר ומפותחים יותר וברב המקרים הוטרינר ישים לב שהחתולה בהריון בעת הניתוח עצמו, אלא אם ההריון בשלב מוקדם מאוד.
מקווה שעניתי על שאלתך,
רק בריאות!

שלום שיר,
מאיזה גזע הכלב שלך? מאיזה טפילים סבל הכלב (דמודקס? סקאביאס?) ומתי זה היה? כמה זמן טופל? מה הוא אוכל? האם ידועה אצלו רגישות כלשהי או אלרגיה כלשהי? האם הוא מלקק ו/או מגרד איזורים אחרים בגוף? האם הופיעו קרחות או אזורים דלילי שיער באזורים אחרים בגוף? האם ישנן לקויות עוריות נוספות? האם הוא מטופל נגד פרעושים ואם כן באיזו תדירות? האם הוא קיבל תרופה כלשהי לאחרונה? האם ישנם בעלי חיים נוספים בבית?
קצת קשה להעריך מהתמונה המצורפת, אך לקות עורית מגרדת כפי שאת מתארת יכולה להגרם מגורמים רבים החל מחזרתיות של הטפיל או נגיעות בטפילים עוריים אחרים (כגון פטרות, דמודקס, סקאביאס), אלרגיות (לפרעושים, למזון או למרכיבים אלרגניים בסביבה), גידולים, עקיצת חרק ולמעשה כל דבר שיגרום לדלקת עורית, כיוון שהדלקת בעור בעצמה גורמת לגירוד עז.
ע"מ לאבחן במה מדובר יש צורך בבדיקה של העור כולו למציאת נגעים נוספים אם קיימים ולקחת משטחי מגע ומגרדים שטחיים ועמוקים. במידה ועולה חשד לגירוד ע"ר אלרגי יש לשלול ראשית אלרגיה לפרעושים ע"י טיפול קבוע אחת לשלושה שבועות-חודש באמפולה נגד פרעושים ובהמשך ניתן יהיה לבצע מבחן אלרגיה למזון.
חשוב לדעת שכלבים שהיו נגועים בעבר בדמודקס נחשבים נגועים כל חייהם ובהחלט תתכן חזרתיות. לכן במידה וכלבך היה נגוע בעבר בדמודקס יש לקחת זאת בחשבון.
רק בריאות!

אירה שלום,
ראשית אינני בטוחה שהכלבה לא רואה או שומעת ייתכן כי ההליכה חסרת המטרה נובעת ממצב מנטאלי פגום.האם היא אוכלת לפני מתן האינסולין? האם הסכרת שלה תחת מעקב ( האם אתם עושים סטיק שתן לשארית גלוקוז)? מה קורה במהלך התקף (פרכוסים, שחרור שליטה על סוגרים)?
המלצתי היא לגשת בהקדם לוטרינר מטפל למעקב וייצוב מחלת הסכרת (וידוי מתן אינסולין בסוג ובמינון הנכון, איחסונו באופן הנכון וכו') ולוטרינר נוירולוג מומחה להערכה נוירולוגית מלאה ובהתאם לממצאים להמשיך איבחון בבדיקות דם, CT או MRI.
בהצלחה

יוליה שלום,
האם החתולה בעלת תאבון? האם היא מקיאה?
מבלי להיכנס לתהליך האיבחוני והמינונים הניתנו (המשתנים כתלות במשקל החתולה וריכוז התרופה) שלשול ע"ר קמפילובקטר וקוקסידיה אמור להגיב לאזיתרומיצין (כנגד הקמפילובקטר) וסולפאדימטוקסים (כנגד הקוקסידיה). לתרופה האחרונה ייתכנו תופעות לוואי בחיות צעירות ולכן ייתכן ולא ניתנה בשלב הראשוני.
מזון רפואי קל עיכול מהווה הזנה טובה לחיה משלשלת שכן הנעכלות של המזון גבוהה ולכן כל עוד החתולה משלשלת מומלץ להמשיך איתו. חשוב לדעת שהמזון לא מהווה טיפול בגורם לשלשול אלא מקל על מערכת העיכול המאותגרת.
לשלשול כרוני עלולות להיות השלכות על חיות צעירות כגון התיבשות, תת סוכר, שיבושים במאזן מלחים ואובדן חלבון ולכן במידה והשלשול נמשך יש לגשת לוטרינר מטפל להערכה מחודשת וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

אירה שלום,
איזה גזע כלבתך? האם ייתכן שנחשפה לחומר רעל מסויים?האם כלבתכם התעוותה כבר בעבר? האם ראיתם אותה מתעוותת? האם יש לה היסטוריה של טראומה ( כתאונת דרכים)? האם היה שינוי במתן הטיפול באינסולין ( כמתן מינון יתר)? האם נעשו לה בדיקות דם לאחר העוויתות ואם כן האם היו ממצאים חריגים? האם יש שינויי התנהגות כגון הליכה חסרת מטרה בבית/ שינוי במצבה המנטלי? האם העוויתות חזרו? האם היא מקבלת תרופות כעת למעט האינסולין?
עוויתות יכולות לנבוע ממספר רב של גורמים המתחלקים לגורמים כלליים ( חיצוניים למוח) כגון מחלת כליה, כבד ,תת סוכר ( כגון עקב מינון יתר של אינסולין או גידול בלבלב המפריש אינסולין בעודף), חוסר איזון של מלחים והרעלות וגורמים בתוך המוח כגון גידול, דימום או קריש ( שבץ מוחי)ו דלקת של המוח וקרומיו ( שיכולה להיות זיהומית או סטרילית). בכלבים צעירים ישנה מחלה נוספת בשם אפילפסיה מולדת, כאשר לא נמצא הגורם לעוויתות, אך במידה וזוהי האפיזודה הראשונה בקרב כלבתך הסבירות כי זה המצב אצלה נמוכה.
עוויתות לרוב נמשכות זמן קצר ,כדקה, ולאחר עוויתות יש זמן התאוששות. בשלב זה הכלב יכול לאבד את חוש הראייה שלו אך לרוב זהו מצב זמני. כיוון שאינכם יודעים כמה זמן הכלבה התעוותה ייתכן ומשך העווית היה כה ארוך שיש נזק מוחי רב ( כמו במצב של סטטוס אפילפטיקוס).
בכדי לאבחן את הגורם לעווית יש לבצע בדיקה כללית ונוירולוגית מלאה ( שתאפשר זיהוי של מיקום הנזק במידה ועדיין קיים על סמך חסרים עצביים) ,בדיקות דם המאפשרות לשלול גורמים כלליים , חיצוניים למוח, ולבסוף להמשיך בשלילת מחלה פעילה במוח על ידי ct ראש ודגימת נוזל חוט שדרה במידת הצורך.
בהצלחה
אשמח לעדכון

שלום הילה,
בת כמה האוגרת שלך בערך? מאיזה זן היא? (סיבירי/סורי/רוסי וכו') בשבי רב האוגרים מעדיפים לחיות לבד ואם שמים יותר מאוגר אחד בכלוב בד"כ הם יתחילו לריב בבגרות (מריבות שיכולות להיות אפילו קטלניות), ישנם מספר זנים שיכולים לחיות בשלום עם בן זוג וישנם כאלה (כדוגמת האוגר הרוסי) שאפילו יצרו קשר הדוק ויכולים להכנס לדכאון אם מפרידים ביניהם.
חשוב לזכור שתוחלת החיים של אוגר בשבי היא 2-3 שנים בממוצע, בטבע תוחלת החיים שלהם הרבה יותר קצרה, במיוחד של אוגרים שנולדו וגדלו בשבי.
סביר להניח כי בשלב זה של חייה האוגרת שלך לא תסתדר עם בן זוג חדש והדבר יוביל למריבות ותוקפנות ולכן הדבר הנכון ביותר הוא כנראה להשאירה לבדה. יש לזכור כי בחורף האוגרים פחות פעילים וישנם אוגרים שנמצאים במעין "שנת חורף" ("טורפור" - מצב בו האוגר מוריד את קצב הנשימה הדופק והמטבוליזם ויכולים לשהות כך לתקופות של 10 ימים בכל פעם), לכן יתכן שהדכאון בו נמצאת האוגרת שלך הוא למעשה ירידה בפעילות עקב החורף. בכל מקרה, את יכולה להכניס לה קצת עניין לכלוב ע"י מחילות חדשות, גלגל, מדפים נוספים, שינוי ארגון הכלוב וכד'
בהצלחה ורק בריאות!

האוגרת היא מזן סיבירי, אני מבינה שטובתה היא להמשיך ולהחזיק בה...
האם צריך להימנע מלשים את הכלוב שלה ליד מיטות הילדים? האם הנסורת המרפדת את הכלוב לא בריאה לנשימה של הילדים?
ו...באילו מאכלים ניתן לפנק אותה ? (אם כבר - שתהנה...)
תודה !!!!

עד עתה גידלנו אותה בטמפרטורת החדר, שאלתי: האם בגלל שהיא סיבירת היא אוהבת קור?

שלום הילה,
המזון הבריא והמאוזן ביותר לאוגרים הוא הכופתיות הנמכרות בחנויות מזון לבע"ח. ניתן להוסיף מדי פעם פירות, ירקות, נבטים וגרעינים שונים כפינוקים אך לא יותר מדיי כיוון שהאוגרים יעדיפו את ה"ממתקים" הללו עפנ"י המזון שלהם.
בנוגע לנסורת - הייתי ממליצה להתייעץ עם רופא המשפחה/רופא ילדים בנושא זה. אני משערת שנסורת לא איכותית (המכילה הרבה אבק) פחות בריאה לנשימה (ולא רק של ילדים)
רק בריאות!

שלום טל,
מתי הופיעה הגבשושית? האם היא השתנתה בגודלה מאז שהופיעה? האם היא קשה/רכה? האם יש הפרשות מהאזור? האם הכלבה מתעסקת איתה? האם ישנן מסות נוספות בגוף? גבשושית כפי שאתה מתאר בהחלט יכולה להיות גידול עטין שיכול להיות שפיר או ממאיר, אך יתכן גם כי מדובר בגידול תת עורי אחר, מסה שומנית, אבסס, גוף זר, פוסטולה, עטין נוסף/עטין שקוע ועוד.
ע"מ לאבחן את הגבשושית שאתה מתאר יש לגשת לוטרינר המטפל שראשית יבדוק אם אכן מדובר בגידול. ניתן לבצע אספירציה מהמסה ע"מ לדעת במה מדובר.
אם אכן יעלה החשד לגידול עטין ההמלצה היא ללא ספק להסירו ולשלוח לביופסיה ע"מ לדעת האם ממאיר או שפיר והאם הוסר בשלמותו עם שוליים נקיים.
רק בריאות!

שלום שוב ד"ר
ראשית תודה. תשובתך מקנה לי רושם של מקצועיות רבה.

הייתי רוצה להעלות תמונה אך אין באפשרותי כרגע. בכל אופן אשתדל לגשת איתה למרפאה בהקדם אך חוששני שזה לא יהיה בימים הקרובים מסיבות אישיות. (אלא אם כן תידרש דחיפות)

פתאום נזכרתי שמשום מה ראיתי את זה לפני מס חודשים וזה פרח מזכורני אך לאחרונה לאחר מקלחת מצאתי את זה שוב על אף שרציתי לעקוב אחר זה כבר אז.
אני רוצה להאמין וחושב שמדובר במסה לא סרטנית. ראיתי תמונות של גידולי עטין ואצלה זה לא כך. המסה לא ממוקמת בעטין אלא בין העטינים כפי שתיארתי. זה קשה למגע והיא כלל לא מתעסקת בזה או מגלה איזהו סימן כשנוגעים בזה. זה יחסית מאוד קטן ולפעמים יש לי תחושה או שזה קטן או שזה גדל אבל אולי זה משהו שקשור לאדמומיות הקלה לצד המסה בצבע עורה. אולי באמת זה עטין שלא התפתח? כי בצד אחד שמתי לב שיש לה פחות עטין אחד, אבדוק זאת בבוקר אם זה בצד של הגבשושית. אין לה מסות נוספות שאני רואה.
לציין כי היא הגיעה אלי מאוד לא נקייה. הבטן שלה כולה הייתה כתמים והצטברויות של לכלוך ושומן קשים שבמשך מס רב של מקלחות הצלחתי להגיע לתוצאות. היא עברה גם לפחות שתי המלטות שאני יודע עליהן.
לאחרונה היא לא נותנת בקלות שיהפכו אותה כי אני מדי פעם בודק התקדמות לייחום.
מלבד זאת היא קבלה מזון עשיר בחלבון (38 אחוזים) ועדיין מקבלת רק שיכול להיות שהייתי צצריך לדעת וללמוד לכמת (=כמות
)את המזון והתוספות שהיא מקבלת.

האם יש צורך לבדוק אצל וטרינר אם קיים מכשור ספציפי?
לא יצא לי להתקל במקרים רפואיים חריגים מלבד חיסונים וטיפולים שוטפים ואני לא הולך לוט' המטפל כרגע מסיבות קונקרטיות אלא בגלל הנוחיות. החלפתי כמה וט' ותמיד אני שואף לשמור שמות ומספרי טלפונים של וטרינרים מסויימים כי יש וט' מאוד מנוסים ומקצועיים ולמרות שהייתי רוצה להיות לקוח קבוע שלהם לא מצדיק שאשלם מחירים לא סבירים עבור טיפולים שוטפים וחיסונים ולכן יש אצלי וט' לשוטף ולמקרים חריגים אני בוחר בקפידה.
אודה להתייחסותך לדברים

פולי שלום,
האם יש שינויים נוספים בתקופה האחרונה? ירידה בתאבון או בשתיה? שינויים במתן צרכים? בעיות נשימה? האם היו שינוים בבית בתקופה האחרונה - בעל חיים / תינוק חדש/ שינוי אחר?
בעוד שיתכנו שינויים התנהגותיים בעקבות פרוצדורה כירורגית, באם הם מתמשכים תקופה כה ארוכה ואין שיפור, חשוב מאוד לשלול גורם רפואי לסימנים אלה. בעלי חיים לא יכולים לומר לנו אם כואב להם או מפריע להם משהו ושינויים התנהגותיים, לעתים אפילו קטנים הם לעתים רמזים גדולים לבעיות רפואיות.
ההמלצה שלי היא להביאו לבדיקה אצל ווטרינר שיוודא שאין בעיה רפואית העומדת מאחורי השינויים ההתנהגותיים.
בהצלחה

לא, אין שום שינויים בבית. הכול בדיוק כפי שהיה לפני הניתוח שהוא עבר.
כשאנחנו לא בבית הוא כל היום ישן וכמעט ולא אוכל, אבל כאשר אנחנו מגיעים לבית הוא אוכל ושותה רגיל לגמריי. גם בחוץ אין שום שינוי מיוחד בהתנהגות שלו.
לדעתך אני צריכה לפנות לוטירינר? אז לשלול את העניין שהוא בדיכאון?
תודה

שלום שירן,
כיצד התבטא הקושי לאכול? האם הוא רצה לאכול ולא הצליח ללעוס או שמא לא ניגש כלל לצלחת? האם היתה לו בעיה לאכול מזון רטוב?
האם היו שיעולים? התעטשיות? האם האדים שאת מתארת נראו כאותם אדים היוצאים לנו מהפה ביום קר? והאם ראית אותם כאשר הכלב היה במנוחה מוחלטת או לאחר משחק/טיול? האם הוא הלחית בזמן הזה?
ריח רע מהפה נובע בד"כ מבעייה מקומית בחלל הפה כאשר לרב מדובר על אבן שן, דלקת חניכיים ומחלה פריאודנטלית (דלקת של הרקמה האוחזת את השן). אך יתכנו גם אבססים, פיסטולות, גופים זרים, בעיות שורשי השיניים גידולים ועוד. כלבים מגזעים קטנים בעיקר מועדים לפלאק ואבן שן שאם אינם מטופלים בזמן מובילים לדלקות חניכיים ומחלה פריאודנטלית. גם מחלות סיסטמיות כגון מחלת כליות כרונית וסוכרת יכולות לגרום לריח רע מהפה (פחות סביר בכלב צעיר).
כיוון שאת מתארת גם קושי לאכול מזון יבש בהחלט יתכן כי הריח הרע נובע מבעיה מסויימת בחלל הפה ולכן מומלץ לגשת לוטרינר המטפל ע"מ שיבדוק את הפה ויעריך את מצב אבן השן ובמידת הצורך ימליץ על טיפול להסרת אבן/עקירות וכו'.
רק בריאות!

היי, ראשית תודה רבה על תגובתך!
שנית, הוא רצה לאכול אך התקשה בלעיסה והתייאש, היה נראה כאילו כואב לו ללעוס, גם כאשר הבאתי לו חטיפים שהוא נורא אוהב הוא לא יכל לאכול. אז הרטבתי לו את האוכל והוא אכל כאשר היה רך לגמרי...אבל לאחר יומיים חזר לאכול כרגיל ולא נראה כאילו משהו מציק לו. אלה בכלל היו יומיים בהם היה נראה חלש, עייף ומדוכא. ביום השלישי כאשר היה לו טור לווטרינר כבר היה נראה אחרת לגמרי ואכל כרגיל, לכן לא לקחתי אותו לבסוף..
בקשר לאדים, אז זה שמתי לב שזה קורה כאשר הוא משחק איתנו בבית ומעט מתנשף, לא פעילות מאומצת בשבילו.. וכן זה כמו אדים שיוצאים לנו כאשר קר לנו בחוץ.

רינת שלום,
חינוך כלבים מתחיל ונגמר בקביעת היררכיה בבית. כלבים חיים בלהקה וכעת את ובני המשפחה החיים בבית הם הלהקה של כלבתך. בכל להקה יש מעמדות ולכן חשוב לקבוע את המעמדות באופן כזה שכלבתך תבין שאת/ם ראש הלהקה. ישנם מספר דרכים לקביעת מעמדות בבית ביניהם מתן ארוחות בשעות מסויימות ( כך כלבתך תבין שאת האחראית על אספקת המזון כיאה לראש הלהקה), תגמול חיובי ( מילולי או צ׳ופר טעים) בעת יישום התנהגות טובה, ותיקון מילולי או התעלמות בעת עשיית פעילות בלתי רצויה ( אין להפעיל כוח או להעניש כיוון שזה עלול לערער את ביטחון הכלב בכם ולהוביל להתנגדות שנובעת מפחד כבריחה לאחר עשיית מעשה שלילי) ,משחק עם צעצועים בלבד ( אין לשחק עם ידיים או רגליים) ולהקפיד שבמירב המשחקים אתם תנצחו. מומלץ ללמד את כלבתכם פקודות ( שוב דרך מתן תגמול חיובי) , כגון שבי,בואי, אסור , על הפקודות להיות קצרות ,ברורות ויש לחזור עליהם ברמה היומיומית. בכדי להבטיח שיתוף פעולה מירבי יש לעבוד על החינוך לאחר שהכלבה הוציאה אנרגיה בטיולים ארוכים ולספק לה מספיק גירויים סביבתיים כגון משחקי חבל או קונג. חשוב לדעת שכלבים מתרגלים מהר מאוד לצעצועים ולכן יש לתת כל פעם מחדש שני צעצועים ( ניתן להחליף בין ארבעה צעצועים) ובתום המשחק לקחת אותם.
עקביות חשובה ובכל פעם שכלבתך עושה משהו רע יש להתעלם או להעיר כשזה בקירוב לעשיית המעשה ( כלבים יודעים לקשר בין ההערה למעשה רק אם היא ניתנת כחצי דקה לאחר המעשה) ולצ׳פר התנהגות רצויה. לברדור הוא גזע שאוהב לעבוד וללמוד ולכן התהליך יהיה מהנה גם בשביל כלבתך. במהרה היא תלמד כי התנהגות טובה
״משתלמת״...
אכן מומלץ, במיוחד בגיל זה, לעבוד עם מאלף שייתן את הכלים לעבוד נכון עם כלבתכם.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום לני,
ייתכן כי אכן קצה הזנב נשבר. לא הבנתי בדיוק האם מדובר בבעיה שקרתה לאחרונה או שהאיזור כבר התאחה, אך בכל מקרה רצוי להביאה לבדיקה אצל ווטרינר שיוודא שיש תחושה ותנועות רצוניות תקינות בזנב, כמו גם צילום רנטגן לבדיקת מצב החוליות ויבדוק אפשרויות של קיבוע במידת הצור.
רפואה שלמה
שירה

שלום משה,
נגיף הכלבת רגיש מאוד בסביבה ולכן הדבקה מתרחשת רק דרך מגע ישיר של רוק בע"ח נגוע עם פצע פתוח טרי או רירית העין/חלל הפה (ברב המקרים עקב נשיכה). הסיכוי להדבק בכל דרך אחרת קטן מאוד ועד היום אין דיווחים על הדבקות בצורה עקיפה (כלומר שלא דרך מגע ישיר עם בע"ח נגוע). לכן נראה לי שהסיכוי שנדבקת בכלבת בצורה שאתה מתאר קטן מאוד.
רק בריאות!