פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שצולמה בהופעתו הראשונה של הפצע

שלום אורה,

יונים יכולות להעביר מספר מחלות חיידקיות (כגון סלמונלה), ויראליות (כגון קדחת הנילוס המערבי העוברת על ידי עקיצת יתוש) ואף פטרייתיות (האחרונות נדירות יחסית, ובד"כ סכנה רק לאנשים בעלי כשל חיסוני, תינוקקות וזקנים).
רב המחלות מועברות דרך הלשלשת (הפרשות היונים), אך לרב יש צורך בכמות גדולה יחסית ובמגע ישיר או שאיפה של הפרשות יבשות.
לכן במידה וכבר יש ביצים או גוזלים בקן ואינך רוצה לקחת סיכון המתיני עד שהגוזלים יעזבו ונקי היטב את האזור והקפידי לשטוף ידיים.היטב לאחר מגע עם ההפרשות. עד אז הקפידי לא להתקרב יותר מדי אל הקן.

בברכה ורק בריאות

כיצד אני אדע שהגוזלים עפו לפי איזה סחמן אני פוחדת ליפתוח ולהסתכל כי ברגע שאני מיתכופפת מהחדר לראות אני ממש קרובה לצואה ועוד שאלה במידה וירד גשם חזק האם זה יכול לנקות את המחלות שהן מעבירות

שלום,

אם הגור אינו מרים את הזנב ומכשכש בו כבדרך כלל, ככל הנראה כואב לו הזנב (אפילו שהוא אינו בוכה או מילל). עקמומיות של הזנב לאחר טראומה מעידה שיש שם ככל הנראה שבר או פריקה של אחת מחוליות הזנב. במקרה כזה, אם השבר / פריקה לא יתוקנו, ככל הנראה הזנב ישאר עקום. וזאת במידה ולא יהיו סיבוכים אחרים שעלולים להביא לנמק ואף כריתה.
לכן אם הזנב עדיין עקום מומלץ לקחת את הגור לבדיקה ולבצע צילום רנטגן.לזנב.

בברכה ורק בריאות

שלום שירלי,

על פי התמונה ותיאורך ללא ספק יש גירוי ודלקת מקומית של עור שק האשכים. גירוי כזה יכול להיות עקב שפשןף מקומי, כוויה, עקיצה, ליקוק יתר ועוד. העור באזור זה הוא רגיש מאוד ולכן יש צורך בטיפול מקומי לפחות! ובמידה הכלבך מתעסק עם המקום יש צורך לשים לו קולר אליזבתני על מנת שלא יחמיר את המצב.
לא ניתן לדעת מתוך התמונה עד כמה הדלקת נרחבת והאם יש מעורבות עמוקה יותה יותר ועל כן יש צורך בבדיקה רפואית ומתן טיפול מקומי או סיסטמי בהתאם לממצאים.
עד להגעה לבדיקה וטרינרית ניתן למרוח משחת טראומיל או אלוורה להקלה מקומית.

בברכה ורק בריאות

שלום רויטל,
ג'יארדיה הוא אכן טפיל מעיים מדבק אך הוא חי רק בסביבה לחה ועל מנת שבעל חיים אחר ידבק עליו לשתות או לאכול מים או מזון רטוב הנגועים בטפיל. לכן אם את דואגת לנקות היטב את הצואה של כלבך סכנת ההדבקה נמוכה יותר.

בברכה ורק בריאות.

שלום גלית,
מתוך תיאורך נשמע שכלבך סובל מבעייה התנהגותית של עשיית צרכים בבית,
אך יחג עם זאת, על מנת לקבוע זאת בוודאות יש לשלול קודם לכן בעייה רפואית שיכולה לגרום לו לשתות הרבה ולכן לייצר הרבה שתן, דבר המגביל את יכולתו להתאפק אוו לחילחופין בעיה רפואית הגורמת לו לייצור מוגבר של שתן.. על מנת לעשות זאת יש לבצע בדיקה כללית ובדיקת שתן אצל הוטרינר. כמו כן חשוב לבדוק מהי כמות המים היומית שכלבך שותה (ניתן לעשות זאת על ידי מזיגת כמות מים מדודה ולאחר 24 שעות למדוד כמה מים נשארו).
כמה פעמים ביום הכלב עושה פיפי? האם בכל פעם הוא עושה כמות גדולה? מה צבע השתן? האם יש ריח חריף/חריג לשתן?

במידה ותשלל כל בעיה רפואית הגורמת לכלבך לייצור מוגבר של שתן ולכן לחוסר יכולתו להתאפק, אז אכן מדובר בבעיה התנהגותית והדרך לטפל בה היא ללמד את הכלב היכן מותר לו לעשות את צרכיו.
השיטה היעילה ביותר היא שיטת התגמול החיובי - כלומר בכל פעם שהכלב נותן שתן בחוץ - לשבח אותו, ללטף אותו או לתת חטיף טעים (התגמול חייב להיות צמוד מאוד לזמן מתן השתן במקום הראוי). שינה ושהות במקום תחום /כלוב טיסה חשובים מאוד בשלב הזה. ועליו לשהות שם כל עוד הוא ללא השגחה (לבד בבית ובלילה)

בהצלחה ורק בריאות

שלום טניה.

כמה זמן נמשך הגירוד? האם הפצעים הופיעו בעקבות הגירוד או לפניו? האם היה שינוי בחומרת הגירוד במשך הזמן? האם הכלב מקבל טיפול תרופתי כלשהו? מה הכלב אוכל?

הפצעים שנראים בתמונות מעידים על דלקת בעור. בדרך כלל מדובר על דלקת זיהומית, אך זו מתפתחת על רקע גורם ראשוני כלשהו, אותו חשוב לאפיין, ולטפל הן בדלקת והן בגורם הראשוני. ישנן מגוון סיבות לדלקות עור- אלרגיות (למשל אלרגיה לפרעושים, מזון, גורמים סביבתיים שונים, אלרגיה לחיידקים השוכנים בעור), נגיעות בטפילי עור או פטריות, דלקת כתוצאה ממחלה אוטואימונית, תרופות שונות, וכן מחלות מטבוליות כגון סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.

על מנת לאבחן את הגורם לדלקת יש צורך לבצע בשלב ראשון משטחי מגע מהעור ומגרדים. אלה בדיקות פשוטות שיסייעו לאפיין את אופי הדלקת ולהתאים טיפול מיטבי. במקרים מסויימים יהיה צורך בבדיקות נוספות.

רק בריאות

הפצעים הופיעו ליפני קרוב לחודשיים אני לא יודעת אם בעקבות הגירוד או לא אבל זה היה נראה כך
בהתחלה הכל שלי היה מתגרד כל הזמן אבל לא כל כך הרבה
אחרי זה היה מתגרד הרבה יותר עכשיו הוא מתגרד די הרבה וובמיוחד עם השיניים הוא מנסה להתגרד וניסינו ספריי לפרעושים ואמפולות בסופו של דבר זה לא כל כך עוזר אבל זה לא ממש נראה כאילו שיש לו כל כך הרבה פרעושים
לא מקבל טיפול תרופתי ואוכל אוכל ביתי לא מוכן לאכול אוכל של כלבים
אבל זה ככה קרוב לשנה וחצי לכן לא ידוע לי על בעיה כלשהית שהיה עם האוכל

שלום אלי
בן כמה הכלב? האם הכלב מקבל טיפול תרופתי כלשהו? מה הכלב אוכל? האם יש נגעים עוריים נוספים? האם מלבד זה הכלב מרגיש ומתנהג כרגיל?

ליקוק מוגבר של הרגליים מצביע על גירוד באותה רגל. ישנן סיבות רבות לגירוד בכלבים וחשוב להבין מה הגורם לגירוד. הגורם יכול להיות אלרגיה, זיהום (חיידקי, פטרייתי, טפילי), מחלה אוטואימונית, חשיפה לתרופות ועוד. סביר להניח שהגירוד ברגליים והפצעים סביב הפה הם תוצאה של אחד הגורמים הללו.

לצערינו מראה הנגעים לבדו לא מספיק על מנת לקבוע מה הגורם, אך ישנן מספר בדיקות שיכולות לסייע באבחון הגורם. בשלב ראשון יש לקחת משטחי מגע מהעור ומגרדי עור. בדיקות אלה יאפשרו לזהות גורמים זיהומיים שונים (חיידקים, פטריות, טפילי עור) ולהתאים להם טיפול. במקרים מסויימים יהיה צורך בבדיקות נוספות, כמו ביופסיית עור, בדיקות דם, תגובה להזנה בלעדית במזון היפואלרגני ועוד.

רק בריאות

שלום לכם. לנו יש מלטז, והופיעו לו אותם פצעים או מה שזה לא יהיה.
בגרדה לא ראו כלום, ובביופסיה גם לא ראו כלום.
מה הפיתרון היה אצלכם?

שלום פליקס,

האם נעשו לחתול זריקות לאחרונה באזור הזה? קיבל חיסון? זריקה נגד תולעים? אמפולה נגד פרעושים?

האם הוא מגרד את האזור ממנו נשר השיער?

האם היה לאחרונה בבדיקה כלשהי אצל הוטרינר? האם יש בעלי חיים נוספים בבית? החתול חי רק בבית, או יוצא גם החוצה?

קרחת המופיעה על הפרווה יכולה להופיע עקב גורמים רבים- טפילים עוריים, פטריות, גרוד עקב פרעושים, תגובה לזריקה מקומית באזור (כמו חיסון) או אמפולה נגד פרעושים, תגובה אלרגית (למזון, לחומר סביבתי) או תלישת שיער התנהגותית.

בכדי להבדיל בין כל הבעיות שצויינו- יש להגיע לבדיקה אצל הוטרינר, שם ילקחו דגימות מהשיער ומאזור הקרחת ויוצע טיפול שמטפל בחלק מהגורמים שצויינו. במידה וכל הבעיות הבריאותיות ישללו- יתכן ויטופל באופן התנהגותי מתאים.

בברכה ורק בריאות,

שלום פליקס,

במידה והחתול יציב על המזון הנוכחי- אוכל אותו בתיאבון, לא מקיא, בדיקות הדם שלו תקינות ולא סובל מבעיה רפואית כלשהי- ניתן להמשיך עם המזון הזה.

בברכה,

שלום אנונימי,

חתולים אכן יכולים להדבק במחלת הכלבת, כמו כל שאר היונקים. מרגע שנדבקו- זה רק עניין של זמן (שבועות-חודשים) עד שיראו את סימני המחלה.

ריור מוגבר הוא אכן אחד הסימפטומים של מחלת הכלבת, אך זהו גם סימפטום לבעיות רבות אחרות וביניהן בעיות שיניים, אבסס בפה, חפץ זר שנתקע בפה ועוד...

מרגע הופעת סימני הכלת בקרב בעל החיים- הוירוס כבר מוכן ויכול לעבור ברוק על ידי נשיכה.

בכל חשש לגבי הדבקות במחלת הכלבת- יש לפנות לרופא המשפחה ולווטרינר הממשלתי האזורי! יש לזכור שמחלת הכלבת היא מחלה חשוכת מרפא, וניתן לקבל חיסון מונע רק זמן מוגבל לאחר הנשיכה במידה ויש חשש להדבקה.

בהצלחה ורק בריאות,

שלום נתנאל
בהחלט יתכן ויש עוד רימות בחלק הפנימי של האוזן הבעיה היא שחומרים רבים הינם טוקסיים לאוזן ולכן יש צורך בשטיפת אוזניים בהרדמה והוצאת הרימות, כמו כן יש צורך בהערכה של הנזק לתעלת האוזן ועור התוף ומציאת הגורם להמצאות הרימות מלכתחילה - יתכן וישנה דלקת פנימית.
גש עם כלבך לרופא לבדיקה כללית ושטיפות האוזן בהרדמה.

בהצלחה ורק בריאות

שלום עידו
עזיבת הדירה לשבועיים לא תפתור את בעיית הפרעושים. הסיבה היא שאתה רואה רק את הבוגרים, אינך רואה את הזחלים והביצים הרבות המפוזזרים בדירתך. כל נקבה יכולה להטיל עד 1000 ביצים, ביצים אלה בוקעים זחלים שמתגלמים ויכולים להשאר בתרדמת גם חודשים רבים עד שמגיע פונדקאי לסביבתם (אדם/כלב/חתול וכד') ואז פורצים הפרעושים וחוזר חלילה....
לכן הדרך הטובה ביותר להפטר מנגיעות בפרעושים היא טיפול מונע קבוע על גבי הכלב, שאיבה טובה של כל הריהוט והריהוט, השטיחים והמצעים בבית והדברה!! ללא ריסוס בבית לא תוכל להפטר מהביצים והגלמים.

רק בריאות

שלום,
הפצעים כפי שאת מתארת ועל פי הנראה בתמונה נובעים מליקוק יתר של כפות הרגליים - הליקןק גורם לפציעה של העור ודלקת, זו גורמת לגירוד שמחמיר את הליקוק וחוזר חלילה.
הסיבה הראשונית לליקוק חוזר של כפות הרגליים ובייחוד כשמדובר כל פעם ברגל אחרת, יכולה להיות גירוד על רקע אלרגי או בעיה התנהגותית. האלרגיות השכחיות בכלבים הן אלרגיות לפרעושים, אלרגיות למזון ואלרגיה לגורם חיצוני (אטופי) - כאשר הראשונה פחות גורמת לגירוד של כפות הרגליים (יותר גירוד של הגוף ובסיס הזנב)
על מנת להבחין בין בעיה התנהגותית לליקוק על רקע גירוד - יש לשלול קודם כל את הגורמים הרפואיים.
יש לדאוג לטיפול קבוע נגד פרעושים (קולר או אמפולות המיושמות אחת ל-3-4 שבועות) ולוודא שכלבתכם נקייה מטפילים חיצוניים וטפילי עור על ידי ביצוע פשוט של מגרדי עור והסתכלות מיקרוסקופית.
לאחר מכן יש לבצע מבחן עם מזון היפואלרגני כמזון הבלעדי למשך תקופה של חודשיים לפחות (ללא תוספות בייתיות, ללא חטיפים וכד' - אך ורק מזון היפואלרגני רפואי שהומלץ ע"י הוטרינר).
במקביל יש כמובן לטפל בדלקת הנוכחית ולדאוג להפחתת הגירוד על ידי טיפול תרופתי - אנטיהיסטמינים ו/או סטרואידים ומתן אנטיביוטי על פי הצורך.
במידה והטיפול הרפואי עוזר כמובן ששלנו גורם התנהגותי כסיבה לליקוק כפות הרגליים.
חשוב לציין שגורם אלרגני חיצוני (אטופי) קשה יותר לאבחן, ניתן לבצע טסטים עוריים או בדיקות דם לגילוי נוגדנים לאלרגנים מסויימים אך לרב מגיעים לכך רק באלרגיות קשות שאינן ניתנות לשליטה על ידי טיפול תרופתי ומזוני.

רק בריאות

שלום יעל,
ההחלטה בנוגע לגיל הניתוח תלוי בממצאים הקליניים של הכלב - כלומר עד כמה "דחוף" לבצע את הניתוח. בכל מקרה לא מומלץ לחכות מעבר לגיל שנתיים על מנת להמנע מסיבוכים הנובעים מהסינדרום (הנחיריים הצרים והחיך המוארך גורמים לזרימת אוויר לא נכונה ומעין "יניקה" של רקמות קנה הנשימה ואיבריו, דבר שלאורך זמן גורם לשינויים בלתי הפיכים והחמרה של הבעיה)
יש לקחת בחשבון שמדובר בניתוח לא פשוט ומעבר לסיכוני ההרדמה הרגילים קיים פוטנציאל לסיבוכים נוספים כגון בצקת באזור קנה הנשימה, דימומים לאחר הניתוח ועוד ועל כן המלצתי היא לבצע ניתוח זה רק אצל וטרינר כירורג במרפאה המצויידת לניתוח כזה וערוכה לסיבוכים במידה ויקרו.

רק בריאות