פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום נטלי,
בת כמה כלבתך? האם היא מקבלת טיפול תרופתי כלשהו? (למעט האנטיביוטיקה שניתנה) האם היא מעוקרת? האם היו אפיזודות דומות בעבר? מה היא אוכלת?
הפצעים האדומים הם תוצאה של דלקת עור, יכולות להיות סיבות רבות לדלקת כזו - היא יכולה להיות דלקת זיהומית (מחיידקים, טפילי עור כגון דמודקס או סקאביאס או מפטרת עור - פחות סביר) והיא יכולה להיות דלקת סטרילית כתוצאה ממחלה אוטואימונית, תרופות שונות, אלרגיות (לפרעושים, למזון או לגורם סביבתי אחר) וכן מחלות מטבוליות כגון סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד. בדרך כלל הופעת הפצעים מעידים על דלקת זיהומית גם אם הסיבה הראשונית אינה הגורם הזיהומי עצמו.
על מנת לאבחן את הגורם לדלקת יש צורך לבצע משטחי מגע מהעור ומגרדים ולעיתים אף ביופסיה עורית. בנוסף, כיוון שאת מתארת ירידה כללית בחיוניות של כלבתך הייתי ממליצה גם על בדיקה גופנית כללית ובדיקות דם לשלילת גורם סיסטמי (כגון מחלות של בלוטת התריס, סוכרת ועוד)
הטיפול יעשה כמובן עפ"י הממצאים

בהצלחה ורק בריאות

שלום רותם,
אם אכן מדובר בעצם חשופה אז זוהי אחת מעצמות הזנב. והיא עצם לכל דבר, קטנה ודקה ככל שתהיה....
משמעות העניין היא ראשית שחתולך סובל מכאבים, למרות שהוא אולי אינו מראה זאת ומתנהג כרגיל. שנית כל עוד העצם והרקמות הפנימיות חשופות לאוויר ולליקוק שלו, הן חשופות לזיהום ואם הזיהום יגיע לעצם המצב עלוןל להסתבך ויהיה קשה הרבה יותר לטפל בו וגם הרבה יותר יקר.
אסייג את דברי ואומר שיתכן ומה שאת רואה היא רקמת צלקת או גלד לאחר שהאזור הנמקי נשר,
לכן אני ממליצה שבכל זאת תגשו לבדיקה וטרינרית על מנת שהרופא יוכל לעשות הערכה עד כמה חמור המצב והאם הוא יכול להחלים בעצמו או שמא יש צורך בהתערבות רפואית כלשהי.

רק בריאות

שלום ניסים
נטייה להשמנה בשל שינויים הורמונליים מתרחשת יותר אצל נקבות (לאחר עיקור) ופחות אצל זכרים, אך גם זכרים מסורסים עלולים להיות חשופים לבעיה בשל שינויים מטאבוליים. לפאג באופן כללי יש נטייה להשמנת יתר ולכן חשוב מאוד להקפיד על התזונה וכמות הקלוריות היומית.
יחד עם זאת ההשמנה בלבד אינה סיבה לא לסרס את הכלב שכן ניתן להתגבר עליה על ידי דאגה ושמירה על משקלו של כלבך גם לאחר סירוסו בעזרת התאמת סוג המזון וכמותו לרמת הפעילות וגילו של הכלב.
מבחינת הניתוח - בניתוח הסירוס יש פחות משמעות לשימוש בלייזר והוא נעשה לצורך נוחות המנתח. לכן השיקול צריך להיות מי המנתח ולא האם הניתוח נעשה בלייזר או לא. אם יש לכם וטרינר שאתם סומכים עליו ויש לכם נסיון טוב איתו, זה מה שחשוב. אם אתם לא מכירים עדיין וטרינרים חפשו המלצות.
בנוגע לשאלתך האחרונה - יש טענות בעד ונגד סירוס כלבים וכדאי שתכירו אותם על מנת שתוכלו לקבל החלטה מושכלת.

בהצלחה, ורק בריאות!

שלום חני,

לא מוכר לי רעל למכרסמים שאינו פוגע בחתולים, לכן המלצתי אלייך היא לשמור את חתולתך בתוך הבית לתקופה הקרובה ולדבר עם נציגי העירייה לגבי מועד פינוי הרעל.

רעלים שכאלה מכילים בד"כ חומרים מונעי קרישת דם הגורמים לדימום יתר ואף למוות. בד"כ ישנו פרסום בשלטים רבים לגבי מועד פיזור הרעל ומסוכנותו.

במידה וחתולתך מראה סימני מחלה כלשהם, לרבות דימום (מהאף, מפתחי גוף אחרים)- יש להביאה במהרה לטיפול וטרינרי!

בברכה ורק בריאות,

שלום טל,

שתי הסיבות העיקריות להגדלה של בלוטות הלימפה הן אכן גידול (למשל מסוג לימפומה) או תהליך דלקתי חריף בגוף (כמו קדחת קרציות).

בכדי להבחין בין השתיים- יש לדגום את קשרי הלימפה ע"י דקירתם עם מחט (פעולה פשוטה ולא חודרנית) ובחינת התאים תחת המיקרוסקופ. בדיקה שכזו בד"כ אינדיקטיבית להבחנה בין גידול לדלקת.

זה נכון שהגזעים המועדים יותר ללימפומה נמנים בין הגזעים הגדולים (בוקסר, באסט ועוד), אך לימפומה יכולה גם להופיע בכלבים מגזעים קטנים יותר.

במידה וזו אכן דלקת כלשהי- טיפול אנטיביוטי מתאים אמור לעזור ולהפחית את הסימנים. המלצתי היא לבצע דיגום של קשרי הלימפה המוגדלים ולאשר או לשלול נוכחות של תאים גידוליים, הן למען בריאותכם הנפשית והן למען אבחון מתאים של מצבה של כלבתכם!

בברכה ורק בריאות,

שלום ליז,

לצערי לא ניתן להבין מהתמונה היכן בדיוק נמצא הפצע, מה גודלו ומה תכולתו. אני שמחה לקרוא שהתכוונת לקחת אותה לבדיקה רפואית ומניחה שכבר עשית זאת עד כה, להבא ניתן לשים על רגליה גרביים עבות בכדי למנוע גרוד עם הציפורניים או חולצה ככיסוי גוף- במידה והפצע על מרכז הגוף.

ישנם חומרים ומשחות המקלים על גרוד- חלקם מכילים סטרואידים וחלקם מכילים חומרים אחרים- מומלץ להתייעץ עם הוטרינר שלך ואולי אף להחזיק חומר שכזה בבית.

לגבי הפצע- הוא נראה כמו גידול עורי שהתכייב, יתכן ובהמשך יהיה אף צורך להסירו בכדי למנוע חזרתיות של הפציעה- אך זאת, כאמור, רק לאחר בדיקה וטרינרית.

בברכה ורק בריאות,

שלום שיילי,

קיפוד פצוע יש לאסוף בעדינות לתוך קופסה (להזהר מהקוצים) ולהעביר לבית החולים לחיות בר שנמצא בתוך הספארי ברמת גן. ניתן למצוא את פרטי הקשר אליהם ברחבי הרשת.

בנוסף יש לקחת את הכלב לבדיקה בכדי לבחון את פיו ולוודא שלא נשארו בתוכו קוצים- שיכולים לסבך ולהסתבך בהמשך...

בברכה ובריאות גם לקיפוד וגם לכלב,

שלום א,

קרחות על גבי הפרווה יכולות לנבוע ממספר גורמים- טפילים חיצוניים (כמו דמודקס או סקביאס חתולים), פטרות, קרחת על רקע גרוד פסיכוגני, אלרגיה (לפרעושים/מזון/חומרי סביבה שונים), מחלות אוטואימוניות (הגוף תוקף איברים שונים וביניהם גם את העור).

בן כמה החתול? האם מגרד את הקרחת? איזה מזון הוא אוכל? האם הוחלף המזון לאחרונה?

כשלב ראשון- מומלץ מאוד לטפל כנגד פרעושים- גם אם החתול אינו יוצא החוצה. כבר יצא לי לראות חתולים ביתיים שמתגוררים בקומה השמינית- ועליהם מסתובבים פרעוש או שניים. שנית- מספיקה עקיצת פרעוש יחידה בכדי לגרום לאלרגיה, גרוד ונשירת שיער, כך שיתכן שלא תראו אף פרעוש.

במידה וישנה החמרה בקרחת או שהטיפול כנגד פרעושים לא עזר- יש לגשת לבדיקה וטרינרית מקיפה לצורך שלילה כל הבעיות שהוזכרו לעיל. במידה ואכן יסתבר כי הבעיה היא פסיכוגנית (לאחר שנשללו שאר האפשרויות הרפואיות)- ישנן תרופות פסיכיאטריות מתאימות להפחתת סטרס ואיזון התנהגותי- כולן נרשמות רק על ידי רופא וטרינר.

בברכה ורק בריאות,

שלום טלי

ישנם סוגים רבים של אמפולות המיועדות לטיפול נגד פרעושים, והם נבדלים בחומרים הפעילים הקיימים באמפולה. באופן עקרוני, מומלץ לטפל נגד פרעושים בקביעות מדי ארבעה שבועות. הזלפת תוכן האמפולה נעשית כך שמסיטים את הפרווה באיזור העורף (איזור אליו הכלב לא יכול להגיע) ומזליפים ישירות על העור. לאחר הטיפול יש לשטוף ידיים היטב עם סבון, אין צורך להתקלח. מומלץ לא לגעת באיזור בו הזלפת את האמפולה למשך מספר שעות אחרי ההזלפה. אין לרחוץ את הכלב שלושה ימים לפני ואחרי הטיפול באמפולה.

בהצלחה!

בתיה שלום,

עלייך להתייעץ עם מדביר מוסמך בכל הנוגע להדברה, במיוחד כאשר חי בביתך חתול. ישנם חומרי הדברה מסוימים הרעילים לחתולים, וכדי למנוע הרעלה זו יש להשתמש בחומרים ספציפיים ולהרחיק את החתול מהדירה לזמן מה.

לא מוכרת לי הדברה אורגנית, יש להתייעץ עם בעלי מקצוע מוסמכים בנושא.

בברכה,

שלום דניאל,

יש לקחת את החתולה לבדיקה רפואית בהקדם האפשרי, פצע נשיכה שכזה יכול להזדהם ולגרום לה להיות חולה מאוד. הווטרינר יבחן את חומרת הפצע- ינקה וישטוף אותו, במידת הצורך ינקז את המוגלה שהצטברה בו ויתן לה טיפול מתאים של אנטיביוטיקה ושיכוך כאבים.

אם יש חשש לשבר באותה הרגל- ניתן לבצע צילומי רנטגן ולשלול או לאשר זאת.

בברכה,

שלום הדר,

מחלת סקביאס החתולים דורשת טיפול בזריקות שבועיות של חומר ממשפחת האיברמקטין, לתקופה של כ- 6-8 שבועות. לעיתים הטיפול מלווה בחפיפות עם שמפו מיוחד.
התרופה שציינת לא מוכרת לי כתרופה לטיפול בחתולים, אלא לטיפול בבני אדם, ולכן לא אוכל לעזור לך בחיפושים אחריה... עצתי לך היא לשאול את הוטרינרית שהמליצה על משחה זו- היכן עלייך להשיגה בביקורך הקרוב לקבלת הזריקה השבועית.

בברכה ורק בריאות,

שלום אור,

האם נעשו לכלבך צילומי רנטגן לבית החזה? בדיקות דם? בדיקות אחרות?

כלב שסובל מסימנים של מערכת הנשימה (שיעול, עיטוש, הפרשות) המלווה בחום- מחשיד מאוד לתהליך של דלקת ריאות- אותו ניתן לראות בעזרת צילומי רנטגן ובדיקות דם. במידה ואכן מדובר בדלקת ריאות- יש להבין את הסיבה הראשונית לדלקת זו (זיהום שיכל להגיע בין היתר מהשיניים, הדבקה מכלבים אחרים, בעיית בליעה המובילה לשאיפת אוכל לריאות ועוד), ולטפל בה עם שילוב האנטיביוטיקות המתאים.

לעיתים נדרש בנוסף תהליך של דגימת נוזל ותאים מהריאות- אלו נשלחים למעבדה לבדיקת תרבית ורגישות, שם מזוהים החיידקים המעורבים בדלקת ואליהם ניתן להתאים את האנטיביוטיקות היעילות ביותר.

לסיכום- המלצתי היא לבצע צילומי רנטגן לבית החזה ובדיקות דם מלאות כשלב ראשון, ולהמשיך עם התהליך האבחוני למציאת הסיבה הראשונית לדלקת.

בהצלחה ורק בריאות,

שלום ענבל,

בכל חשד לתופעת לוואי עקב שימוש במוצרי הדברה- מומלץ להגיע לבדיקה ווטרינרית בהקדם האפשרי, בכדי לאבחן את ההשפעות של החומר על בעל החיים ולטפל בהתאם. יתכן ורחיצה טובה אכן תסיר את החומר ותגרום לכלב להרגיש טוב יותר, אך לא תמיד טיפול זה עוזר לבדו ולכן על רופא ווטרינר להיות מעורב.

אני מקווה שלכלבך כבר שלום! רק בריאות,

שלום דבי,

וירוס הכלבת מועבר דרך הרוק של חיה חולה, כך שלרוב המחלה מועברת בנשיכה. יחד עם זאת תיתכן העברת המחלה בשריטה ואחריה מגע האזור הפצוע עם רוק נגוע.

מחלת הכלבת נפוצה יותר באזור הצפון, אך לא ניתן להגיד בוודאות שלא תימצא בעתיד חיה חולה במרכז הארץ- עם זאת, הסבירות לכך כרגע היא נמוכה מאוד.

מתיאור מהלך האירועים שעבר עלייך בזמן המגע עם החתולה, נראה שהסבירות לכך שאותה חתולה חולה סובלת כרגע מהתפרצות מחלת הכלבת- היא נמוכה מאוד, וגם אופן המגע עם ההפרשות הופך הדבקה זו לכמעט בלתי אפשרית.

העובדה שאת מחוסנת למחלת הכלבת אמורה להוסיף לבטחונך האישי בנושא.

בברכה ורק בריאות,