פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום רב,
מזל טוב לרגל מעבר הדירה. חתולים מתרגלים לסביבה חדשה תוך שהם "לומדים" אותה די במהירות לרב. אין דרך אחת נכונה לנסות ולהרגיל את חתולכם וכמו כן אין דרך להבטיח כי לא ייפגע ע"י חתולים אחרים בסביבה,מכוניות ושאר מפגעים שעשויי לפגוש בהם בדרכו (חשוב לוודא כי אין מדובר באזור עם דרך סואנת במיוחד או שאין מפוזר במקרה על ידי העירייה רעל באזור). כל אלו הם סיכון שעליכם להיות מודעים אליו כאשר הנכם פותחים את דלת ביתכם הבטוח. עם זאת ברור כי הנכם מעוניינים להעניק לו את החופש ולכן כדאי שתנסו תחילה להיות בסביבתו בעודו יוצא החוצה. כמו כן, מלבד חיסונים תקפים מומלץ לטפל מניעתית בתדירות גבוהה כנגד פרעושים (אחת לחודש) ולאפשר כמובן חזרה לדירה בכל רגע נתון. באשר לדאתכם כי "אין לו הרגלים חתוליים", הרי שחשוב לזכור כי החתולים בויתו לפני כמעט 10000 שנים והם נושאים עמם בגנים אינסטינקטים חזקים מאד, כך שכיאה לטורף חתולכם יוכל לסגל לעצמו התנהגויות שאולי אף יפתיעו אתכם...חשוב מאד כמובן להקפיד על מעקב קפדני לכשהוא יחזור הביתה (שתיה, אכילה וטיפול וטרינרי כשצריך) וכמובן על מתן חום ואהבה כשצריך:)
בהצלחה!

שלום דינה,
כל הכבוד על האכפתיות והנסיון להציל את הציפור. יתכן והציפור אינה אוכלת משום שהיא מבוהלת, אך יתכן והייתה חולה או פגועה מלכתחילה ולכן לא הצליחה לעוף, או שמדובר בגוזל שעדיין לא למד לעוף כראוי.
במידה ומוצאים ציפור או חיית בר פגועים יש ליצור קשר עם בית החולים לחיות בר ברמת גן, שם נמצא צוות מיומן אשר יוכל לטפל בהם בצורה הטובה ביותר, ולהחזירם לטבע במידת האפשר.
בהצלחה

שלום גילה,
שתן כהה בארנבונים יכול לנבוע ממספר גורמים. מזון עשיר בבטא קרוטן (למשל גזר), ותרופות מסוימות יכולות להוביל לשינוי זמני בצבע השתן. ירידה בשתייה מובילה לריכוז יתר של השתן ולצבע כהה. דימום מסיבה כלשהי למערכת השתן יביא גם הוא לשתן כהה אדום. יש להגיע עם הארנבון לוטרינר לבדיקות על מנת לאבחן את הבעיה ולהתאים את הטיפול המתאים. מחיר הטיפול וסיכויי הארנבון להרפא תלויים בממצאי הבדיקות.
רק בריאות

האם כאשר החתול/החתולה עברו ניתוח לסירוס/עיקור אז הם ימצאו יותר בסיכון לחלות במחלות/דלקת בדרכי השתן?

בעבר חשבו שסירוס חתול בגיל צעיר עלול לפגוע בהתפתחות מערכת השתן, כיום התאוריה הזו נשללה. בכל מקרה, כאשר מדובר בחתולה בת 10, במידה והיא הייתה בריאה לפני כן (מדדי כליות ואף בדיקת שתן), מתבצע שימוש בחומרי הרדמה מתקדמים, מנתח מיומן ומהיר ובמהלך הניתוח החתולה מקבלת נוזלים (הגברת זרימת הדם לכליות),הסיכון להופעת בעיות כליה נמוך, וכך גם לגבי דלקות בדרכי השתן.

ניתוח עיקור הינו ניתוח בטן, ללא קשר לגיל החתולה, כמו בכל ניתוח יש סיכון, המטרה היא לנסות לצמצם את הסיכון למינימום. מכיוון שמדובר בניתוח שהוא מתוך בחירה, ולא מקרה חירום, חשוב לוודא שהחתולה בריאה לפני הכניסה אליו, זאת ע"י בדיקה רפואית מלאה ובדיקות דם (בחתולה בת 10 ספירת דם כללית וכן ביוכימיה לבדיקת תפקודי כבד וכליות). בנוסף, את הניתוח מומלץ לבצע במרפאה מוכרת שבה יש שימוש בחומרי הרדמה מתקדמים וכן שימוש במכונה עם גז הרדמה בעזרתו ניתן לווסת בקלות רבה יותר את עומק ההרדמה. בהחלט מומלץ לבצע עיקור לחתולה, במטרה לצמצם הריונות לא רצויים וגורים שנזרקים לרחוב וכן להקטין סיכוי לדלקות רחם והופעת גידולים בעטינים.

לגבי השיניים, בבדיקה הרפואית הוטרינר יקבע האם יש צורך בניקוי שיניים והסרת אבן שן, אכן ניקוי מתבצע בהרדמה. שילוב של מספר פרוצדורות מאריך את זמן ההרדמה ולכן ההחלטה תלויה בוטרינר ובמצב השיניים (האם מדובר בניקוי פשוט או בצריך עקירות שיניים). שיקול נוסף שהוטרינר יתייחס אליו הוא הסיכון בחדירת זיהומיים לדם, לאחר ניקוי השיניים ולכן השפעה על מצב בע"ח, בשל כך יש שמעדיפים להפריד את שתי הפרוצדורות. .

"גדולה"הכוונה בקוטר של ס"מ או פחות. זאת שבראש- כחצי ס"מ.

אורה שלום,
לצערי למרות התיאור של הבעיה קשה לקבוע מה יש לעשות מבלי לראות ולמשש את המסה, יש לגשת לבדיקה אצל הוטרינר. במידה ויש חשד לתהליך גידולי הוטרינר ידגום את המסה ויציע טיפול בהתאם. במידה ומדובר בגידול, יש צורך באבחון וטיפול מיידי ולכן חשוב לגשת בהקדם לוטרינר.
רק בריאות!

דניאלה שלום,
כלבה מבוגרת שלא מרגישה טוב, עם שתיה והשתנה מרובה, הקאות וסירוב אכילה דורשת המשך אבחון אצל הוטרינר. נראה כי התחלתם באבחון ובטיפול ראשוני אך עדין לא אותרה הבעיה שגורמת לסימנים שתיארת, התייעצו עם הוטרינר לגבי המשך - אולטראסאונד, צילומי רנטגן, בדיקות דם / שתן נוספות.
רק בריאות!

אכילה של חפצים עשויה בחלט לגרום לבעיות מ-קלקול קיבה קל, דלקת מעיים ואף לחסימה בעקבות גוף זר. במידה והוטרינר יקבע כי הכלב בריא ואין בעיה מבחינה גופנית (משקל ומסת גוף) ייתכן ומדובר בבעיית התנהגות. יש לוודא שאין חפצים קטנים / חדים בסביבת הכלב ובמקביל לשקול טיפול התנהגותי (לא אילוף, אלא טיפול לבעיות התנהגות). אם התופעה חוזרת על עצמה בעיקר כשאתם מחוץ לבית, ייתכן ומדובר בחרדה שהכלב מפתח כאשר הוא לבד, יש לכך פתרונות אך נדרשת סבלנות והשקעה רבה!

יכול להיות שהם לא רעבים ואוכל של אימא מספק אותם

עדי שלום,
ראשית מזל טוב על ההמלטה מרובת הגורים!
לגבי האמא - בידקו האם היא מרגישה טוב? איך מצב הרוח שלה? האם היא אוכלת? (יש להמשיך להאכיל במזון גורים איכותי!) האם יש הפרשות מאיבר המין? במידה ויש חשש למצבה הבריאותי של האם פנו לוטרינר לקבלת טיפול.
לגבי הגורים - עדיף כמובן שיקבלו את ההזנה מהאם, במידה והדבר לא אפשרי (בגלל כמות הגורים / מצבה לשל האם) ניתן להאכילם ע"י בקבוק מיוחד (בקבוק המותאם לגורי כלבים עם חור קטן), ניתן ללמד את הגורים לינוק, יש צורך בסבלנות אך גור בריא וחזק יצליח לינוק גם מבקבוק. במידה ואתם לא מסתדרים, פנו לוטרינר לקבלת הדרכה והדגמה.
בהצלחה!

בר שלום,
ראשית יש לגשת עם הכלב לוטרינר שיערוך בדיקה רפואית מלאה ויקבע מה מצבו הגופני והבריאותי של הכלב, האם יש בעיית משקל / בעייה אחרת.מומלץ להביא דגימת צואה, הוטרינר יבחן את הדגימה לנוכחות תולעים / טפילים אחרים.
שנית, בשנים הראשונות לחיי הכלב (שנה-שנתיים) מומלץ להשקיע במזון איכותי וטוב המותאם לגודל הגזע (החברות המובילות בתחום המזון בארץ, שאיתן עובדים רב הוטרינרים - סיינס דיאט, יוקונובה, פרופלן, רויאל קנין). בהמשך, לאחר סיום הגדילה, ניתן לשקול מעבר למזון אחר (בהתאם לשיקולי כלכלי).

שלום,
מהתיאור נשמע שהחתולה משתפרת אך עדין הפרשות מאיבר המין מטרידות ודורשות המשך אבחון וטיפול. האם החתולה מעוקרת? האם הועלה חשד לדלקת רחם?
פנה להמשך טיפול אצל הוטרינר, ייתכן וצריך לקחת בדיקות דם חוזרות, בנוסף יש אפשרות לדגום את ההפרשות ולשלוח ל"תרבית ורגישות", בהתאם לתוצאות ניתן להתאים את האנטיביוטיקה.
רק בריאות!

שני שלום,
הגישה לגבי חיסונים וטיולים משתנה בין הוטרינרים השונים, הגישה הבטוחה ביותר תהיה להמתין כשבוע לאחר החיסון השלישי ורק אז להוציא את הכלבה לטיולים. גישת ה"ביניים" היא כפי שאמרו לך להוציא את הכלבה אחרי חיסון שני אך רק לאזור נקי ומוכר, לא חול ולא דשא. הסכנה היא חשיפה לגורמי מחלה, בינהם וירוס הפרוו שמופרש בצואת כלבים ומסוכן מאוד לגורים, במידה וניתן, בעיקר בגורה כ"כ צעירה, עדיף להמתין עוד כמה שבועות מאשר להסתכן בחשיפה למחלות.

תאיר שלום,
לצערי קשה לקבוע מהתמונה באיזו בעיה מדובר, יש לגשת לוטרינר אשר יבדוק את הציפורן ואת העור מסביב (לסימנים של דלקת עור - נפיחות, אדמומיות), במידה ויעלה חשד לבעיה הוא יקח דגימות (מהעור / מהציפורן) ויתן טיפול בהתאם לממצאים.

שלום אורן,
מסות שומניות הנן ממצא שכיח בכלבים באזורי גוף שונים, בכדי לאבחנן ככאלה נדרשת לקיחת דגימה מהמסה והסתכלות מיקרוסקופית על התאים. לאחר האבחון ניתן להסירן (אם כי לא חובה) בקלות יחסית כתלות במיקומן ובגודלן. המחיר משתנה בהתאם לגודל הכלב, המסה, וכולל גם בדיקות דם לפני ניתוח וחומרי הרדמה כך שמדובר בכמה מאות לערך (כמובן שוטרינר יוכל לתת הערכת מחיר מדויקת עם הבדיקה הראשונית). לגבי הפצע בראש- נדרשת בדיקת וטרינר לאבחון (ייתכן ומדובר בבעיית עור/מסה וכו')על מנת לתת אפשרויות טיפול מדויקות יותר.

שלום אור,
ראשית כל הכבוד על הדאגה והאכפתיות שהפגנת! בעונה זו אנו אכן נתקלים בגורים נטושים רבים ואכן כדאי תמיד להמנע מלהזיזם הואיל והאמהות (באם יכולות) חוזרות ודואגות להם. הזנת גורים: את הפורמולה יש לערבב עם מים פושרים (בהתאם להוראות היצרן) ולתתה לגורים מבקבוק בעל פיטמה.האכלה רצוייה היא כל שעתיים-שלוש כאשר גורים חזקים מספיק יפעילו כוח יניקה ברגע בו תמוקם הפיה בצורה נוחה בפיהם (לעיתים לוקח זמן מה עד שמגיעים לתנוחה נוחה). היניקה צריכה להתבצע עד שהגור עוזב את הבקבוק (תחילה יינק מ"ל בודדים). בגמר ההנקה יש להרטיב צמר גפן ולעסות בעזרתו בעדינות את אזור פי הטבעת- זוהי פעולה המקבילה למעשה לגירוי לעשיית צרכים שהאם יוצרת בעזרת לקוק אצל גורה לאחר גמר היניקה. מומלץ להחזיק את הגורים במקום חם עם שמיכות, שאינו חשוף כמובן לרוח או גשם (לגורים יש קושי בשמירה על חום גוף- ממש כמו לתינוקות).
לגבי הריון: הסיכון קיים במגע עם צואה מחתול הנגוע בטפיל בשם "טוקסופלסמה"(פרוטוזואה) ואשר מפרישו באמצעות אאוציסטות בצואה.
דרך ההדבקה היא על ידי בליעת אואציסטות מצואת חתול נגוע (נפוץ יחסית בחתולים צעירים) או באכילת בשר לא מבושל הנגוע באאוציסטות (אך זהו כמובן לא המקרה הנוכחי). הסכנה בטפיל היא ביכולתו לעבור שלייה ולגרום נזק עוברי, או בשלב מוקדם של ההריון הפלה /פגיעה בהתפתחות עצבית. לנשים בהריון המגדלות חתולים מומלץ לבצע בדיקת נוגדנים לטוקסופלסמה (דווקא בדיקה שתוצאתה שלילית היא בעייתית כי לא היתה חשיפה בעבר) וכן יש להקפיד על שטיפת ידיים ואי התעסקות עם הצואה. יש להדגיש כי
לצואך הדבקה הצואה צריכה לעמוד בחוץ 1-3 ימים הואיל וזהו הזמן שלוקח ליצירת "ספרוזואיטים" שמהוים את הגופיפים המדבקים, ולפכך ניקוי מיידי של הצואה יכול לסייע רבות במניעת הדבקה. ישנן נשים רבות שמגדלות חתולים בעודן בהריון, אולם כמובן שיש להיות מודעים לסיכונים ולקבל החלטה בהתאם!
בהצלחה רבה:)

שלום הדס,
ברוב גני הילדים ופינות הליטוף לא נוהגים לחסן בעלי חיים כגון אוגרים, שרקנים וארנבונים. בהנחה שיש במקום פיקוח וטרינרי ובעלי החיים בריאים, הסיכון להעברת מחלות לילדים ולצוות הוא נמוך. אולם, במידה ובעל חיים נשך, מומלץ לעקוב אחריו על מנת לראות שאינו מפתח סימני מחלה בימים הבאים.
במקרים של נשיכה יש לדאוג לרחוץ את המקום טוב טוב עם מים וסבון, לשים חומר חיטוי כגון יוד או פולידין ולשמור על האזור נקי ולא מלוכלך. לרוב טיפול פשוט זה מספיק, אולם יש לעקוב ולראות שהאזור לא מתנפח, דבר שיכול להעיד על זיהום וידרוש טיפול אנטיביוטי.
טטנוס היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק המצוי בעיקר בקרקע, אך גם מופרש בצואה של מספר בעלי חיים. על מנת שהחיידק יתפתח דרוש פצע עמוק, משום שחיידק זה יכול לשגשג רק באיזורים בהם אין חמצן. נשיכת אוגר היא לרוב אינה עמוקה מספיק, אולם אין בכך לשלול את המלצתו של רופא המשפחה שלך. אם רופא המשפחה הביע חשש וייעץ להתחסן, ההחלטה על כך היא שלך.