פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

חופית שלום,
את יכולה לנסות לשים חתיכת בד/כרית, כאשר הם מתחילים ב"יניקה" וכך לנסות להרגיל אותם לינוק מהבד ולא אחד את השני.
נשמח לדעת אם זה עזר!

אנה,
נשמע שגור הכלבים והחתולה חיים באידיליה, ותמיד משמח אותי לשמוע על עוד ועוד אנשים שחולקים את ביתם עם כלב וחתול ובכך זוכות החיות להעשרה סביבתית חשובה!
לא מכבר התוודאתי בפורום זה כי נושא עבודת התזה שלי עסק בחתולים וכלבים החיים תחת קורת גג משותפת, ואכן מספר האנשים המגדלים יחדיו את שני בעלי חיים טורפים אלו הולך וגדל בשנים האחרונות. טיולים בהם מתלווה החתול לכלב אינם יוצאים דופן, ובארצות הברית מקובל מאד לצאת עם החתול (או החמוס!) לרחוב עם רצועה (ניתן להשתמש ברצועות דקות המיועדות לכלבים קטנים), כך שאיני רואה סיבה מדוע לא ליישם זאת בארצנו:)
כל טוב!

שלום אנה,
מחלת העור השכיחה ביותר בחתולים(ובכלבים) ברב אזורי העולם הנה אלרגיה לפרעושים. הגורם הוא פרעוש החתול, והגורמים האלרגנים (לפחות 15) נמצאים דרך קבע ברוק הפרעוש וחודרים לדם בעל החיים עם המציצה. הגרוד שיוצרת האלרגיה יכול להיות קיים בדרגות שונות ולהביא לדלקת עור משנית, כשהאזורים הנפוצים הנם צוואר וגב, עם הזמן, נגרמות לקויות עור משניות כגון התקרחות, שינויי צבע, הגבהה של העור, כיבים ואדמומיות.שתי אלרגיות נוספות שקשה להבדילן מהאלרגיה הנ"ל הנן אלרגיה למזון ו-atopy=אלרגיה לאלרגנים שחודרים דרך מערכת הנשימה או העור. מאחר ושתי האלרגיות האחרונות הנן בעלות קליניקה דומה, אולם המשותף להן הוא גר, לא ניתן לשלולן בטרם פועלים כנגדד הפרעושים דרך קבע ובצורה אינטנסיבית (אמפולה כל 3 שבועות בקיץ, שטיפת מקומות המרבץ וכו'). על מנת לשלול כי קיימת מעורבות של גורם נוסף: טפילים/פטרת/קומפלקס אאוזינופילי (מקושר גם הוא לאלרגיה) ועוד , חשוב לאפיין את הלקויות לערוך מגרד עור, דגימה לציטולוגיה(דגימת תאים שנלקחת על ידי מחט, נצבעת ומובאת להסתכלות תחת מיקרוסקופ) ואם יש צורך אף לשלוח דגימת עור לתרבית לפטריות.
בהצלחה!

שלום נטע,
תלישת שיער במכרסמים עשויה לנבוע מסיבות שונות חלקן פסיכוגניות (משיעמום או חוסר העשרה סביבתית), אולם חלקן עשויות לנבוע מתזונה לא מספקת או על רקע מחלות שונות. מומלץ לפנות לוטרינר המתמחה בחיות אקזוטיות,
כל טוב!

שלום ניר,
האם מדובר בתגובה הדומה לשיעול?האם נשמע כאילו נעשים נסיונות להוציא דבר מה מהגרון?האם למעט 2 אפיזודות אלו (בלילה ולפני מספר חודשים ) כלבתך בריאה ?מחוסנת? האם ישנן גם הפרשות מהאף או מהעיניים?האם דפוס וקצב הנשימה נראים תקינים או שחל בהם שינוי? תגובת השיעול מהווה מעין מערך הגנה של דרכי הנשימה בהם מצויים קולטנים שמגיבים לגירויים מסוגים שונים-מכאני, דלקתי, כימי וכו'. גירויים אלו עשויים לנבוע מגורמים שונים דוגמאות אחדות לכך הנם זיהומים בדרכי הנשימה (בכלבים צעירים שכיחות הדבקות ויראליות), גופים זרים(עצמות הנן גורם חשוב!), דלקות(גם על רקע שאיפתי) וכו'. גישה אבחונית למחלות דרכי הנשימה כוללת בדיקה פיסיקלית מדוקדקת עם דגש על הקשבה למערכת הנשימה (והלב), וחלל הפה.במקרים בהם יש חשד לפתולוגיה בבדיקה פיסיקלית נעזרים בצילומי סקר/בדיקות דם על מנת לשלול פתולוגיות נוספות. באם התופעה חוזרת או באםנראה כי כלבתך איננה מתנהגת כהרגלה מומלץ לפנות לוטרינר!
כל טוב!

קודם על תודה רבה על התגובה המהירה והמפורטת.
בנוגע לשאלותיך..
אלו השתנקויות ולא סוג של שיעול. היה נראה כי היא מתקשה לנשום בצורה תקינה. זה קרה כמו שציינתי בעבר ואתמול פעם נוספת. מעבר לכך זה לא קרה.
הכלבת בריאה ואין לה הפרשות מהאף ולפעמים יש לה הפרשות מהעיניים בבקרים.
מעבר לכך היא כלבה בריאה מעוקרת ומחוסנת. ואף קיבלה חיבון תולעת הפארק לפני כחודשיים.

שלום שוב,
באם אכן נראה כי היא מתקשה לנשום בצורה תקינה-קרי קיימת מצוקה נשימתית והאפיזודה חוזרת על עצמה, מומלץ לפנות לוטרינר בהקדם!
רק בריאות!

שלום,
האם מלבד סימני הדם בצואה כלבך חש בטוב/ אוכל ושותה כרגיל/ישנם סימנים נוספים? ממה ניזון?האם נמצא תחת השגחה או שמסתובב לעיתים גם לבד בחוץ? האם קיבל תרופות כלשהן?
דם בצואה (במצב מעוכל או טרי) יכול להופיע על רקע גורמים שונים ומגוונים הכוללים דלקות/כיבים/גופים זרים/ מסות לאורך מערכת העיכול , במצבים של ירידה באספקת דם למערכת העיכול, בעקבות מתן תרופות (לדוגמא סטרואידים או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים), וגם בשל פתולוגיות הקשורות לבעיות במערכת הקרישה ולמערכות נוספות בגוף (כליות/כבד). באם כלבך חש בטוב ולא הופיעו סימנים נוספים, מומלץ לעקוב (ייתכן כי מדובר בדלקת קלה במערכת העיכול שתחלוף לבדה), אולם באם התופעה חוזרת על עצמה או באם נראים סימנים מדאיגים נוספים מומלץ לפנות בהקדם לוטרינר לבדיקת הנושא.

שלום יסמין!
האם כלבך מסורס? האם למעט בעיית ההשתנה מתנהג כרגיל? האם חלו שינויים גם בהרגלי השתייה או האכילה? האם ישנם שינויים נוספים בהתנהגותו גם כלפי בני הבית?
על פי דברייך מסתמן שקיימת הפרעה התנהגותית (אולם בכל מקרה רצוי במקרים אלו לפסול בעיה רפואית). ברוב מקרי הפרעות ההתנהגות הכלב סובל משילוב תסמינים שמעידים על ההפרעה (הפרעה זו עשויה להיות קשורה בחרדות/דומיננטיות/וכו'). על מנת לנסות ולבצע דיאגנוסטיקה מומלץ לפנות למומחה להתנהגות: במקרים אלו חוקרים את הבסיס להפרעה (בעזרת שאלונים, תצפיות וכו') ומתאימים את הטיפול הראוי שיכול להיות התנהגותי/תרופתי או משולב.
בהצלחה!

שלום,
אמפולות האדוונטג מכילות חומר קוטל פרעושים (נקשר לרצפטורים במערכת העצבים של הפרעוש) המתרכז בזקיקי השיער של החתול/כלב. נדרשים מספר שעות של מגע בין הפרעוש לחומר על מנת לגרום למותו של הפרעוש וכן החומר עובד רק כנגד הצורה הבוגרת של הפרעוש ללא אפקט דוחה. לפיכך נדרש טיפול חוזר שישיג פעולה מתמשכת לכל הדורות. (ניתן להשתמש גם בתרסיס אולם הוא נחשב לפחות יעיל). אך ורק טבעי שאם חתולך ממשיך להסתובב בסביבה רוויות פרעושים בעונה זאת של השנה, ללא טיפולים עוקבים הוא ימשיך לסבול מפרעושים. ככלל אינני ממליצה להשתמש באמפולות המיועדות לכלבים על חתולים, וזאת דווקא בשל סיבות בטיחותיות- ישנם חומרים הגורמים לרעילות בחתולים ובשימוש בהם אף מביאים למותם. בחומר אדוונטג ניתן להשתמש שוב במקרים קשים אף פעם בשבועיים -שלושה-שוב, בתנאי שההתוייה מיועדת לחתולים בלבד ועם המשקל המתאים!! המלצתי אם כך הנה לחזור על הטיפול בשנית, ולנסות ולחשוף את החתול כמה שפחות לסביבה רווית הפרעושים ככלל, ובפרט כל עוד איננו "מצויד" בהגנה המתאימה (גם בבית מומלץ לשטוף את מקומות המרבץ). בנוסף כדאי לתת בהקדם טיפול כנגד תולעי מעי (שכידוע מועברות ע"י פרעושים).
כל טוב!

לימור שלום

באופן עקרוני, עדיף לרחוץ כלבים כמה שפחות. ניתן להשתמש בסבון תינוקות, אך האפשרות העדיפה יותר היא שמפו המותאם במיוחד לכלבים, שניתן לרכוש בחנויות חיות או במרפאות וטרינריות.

בהצלחה

גל שלום!

לא ציינת מתי החלה הירידה בכמות האכילה והאם הוא גם יורד במשקל עקב כך...יתכן והכמות שהוא אוכל כרגע פשוט מספיקה לו...במידה וחלה ירידה בתיאבון ובמשקל יש לברר מדוע.

לגבי הנגע העורי- מאוד קשה להעריך את המצב בלי לראות את הכלב ואת הנגע עצמו. אלרגיה היא אפשרות שתמיד קיימת אך ללא בדיקה פיזיקלית מקיפה והמשך אבחון לא ניתן לדעת.

אני ממליצה לך לפנות לבדיקה אצל וטרינר על מנת להעריך האם הכלב יורד במשקל וגם בכדי להעריך את הנגע העורי אותו את מתארת.

בהצלחה.

אסתר שלום!

לשלשול כרוני שנמשך כבר שבועיים בגורים יכולות להיות מספר סיבות. ראשית חשוב לציין שאם ראיתם תולעים בצואה, תילוע אחד אינו מספיק ויש לחזור עליו 10 ימים לאחר הטיפול הראשון .
אך על מנת לאבחן בצורה הטובה ביותר את מקור הבעיה אני ממליצה לפנות בהקדם לוטרינר על מנת לוודא שאינו מיובש וכדי לבצע בדיקות נוספות.

שלום

כפי שהוטרינרית שהלכתם אליה אמרה, יתכן ולחתולה היו גורים, יתכן והבהלתם אותה והתנהגותה נבעה מתוך רצון להגן על גוריה ויתכנו גם סיבות נוספות.

לא תמיד אנחנו יכולים להסביר את התנהגותם של בעלי החיים באופן שיראה לנו הגיוני ויש להשלים עם העובדה שיתכן ולעולם לא נדע מה בדיוק עבר על אותה חתולה באותו היום.

להבא, כאשר כלבת קיימת כאפשרות ולא ניתן למצוא את בעל החיים התוקף יש לפנות ללשכת הבריאות ולדאוג לקבל חיסוני כלבת!

למרות שהכלבת כבר לא נפוצה בארץ, חשוב לזכור כי מדובר במחלה סופנית ואפילו בשביל הסיכוי הכי קטן - חייבים ללכת לקופ"ח כדי לקבל טיפול. מחלת הכלבת היא ויראלית, כלומר, היא יכולה לעבור דרך הנוזלים של החיה הנגועה. אם ליטפת חתול נגוע ובמקרה ידך נגעה בפה - יש סיכוי שנדבקת במחלה. וכמובן אם את או בעל החיים ננשך או נשרט, קיים סיכוי להידבקות.

כלבת היא מחלה שתוקפת את מערכת העצבים. הנגיפים עולים במעלה העצב בקצב של סנטימטר ליום - עד שהם מגיעים למוח. אמנם, מרגע שהנגיף הגיע למוח, כבר אין מה לעשות ומדובר במוות כמעט ודאי. לעומת זאת, כל עוד הנגיף מתקדם על גבי מערכת העצבים לכיוון המוח - ניתן לעצור אותו.

לא רבים יודעים זאת, אך כלבת כיום מוגדרת כמחלה הקטלנית ביותר לאדם עם 100% שיעור תמותה. מבין כל המקרים המתועדים של כלבת, רק 6 הצליחו לשרוד, 5 מתוכם היו מחוסנים לנגיף לפני ההדבקה.

לעתים אנשים מתבלבלים וטועים לחשוב כי כלבת היא מחלה ייחודית לכלבים. לאמיתו של דבר, לא זו המציאות - כלבת היא מחלה שיכולה להדביק את כל היונקים ובהם גם האדם.

לסיכום, להיזהר ולא לקחת סיכונים

נועה שלום!

השאלה האם החתולה והכלב החדש יסתדרו תלויה כמובן בחתולה ובכלב. את מתארת חתולה מאוד חברותית ולכן יש סיכוי טוב שאם תביאי גור קטן היא תלמד לאט לאט להסתדר איתו.
כדאי שבתקופה הראשונה לאחר הבאת הגור תגבילו אותו לאזור קטן בבית, כך שהחתולה תוכל להסתובב סביבו, לרחרח אותו וללמוד להכיר אותו בתחילה מרחוק ועם כמה שפחות סטרס. עם הזמן, וכתלות בתגובתה של החתולה ושל הכלב החדש ניתן יהייה להרחיב את אזור המחייה של הכלב בבית.

בהצלחה!

אליס שלום!

בשריטה של חתול, כמו בכל פציעה אחרת, תמיד קיימת סכנה של זיהום ולכן טוב שבן זוגך דאג לחיטוי הפצע באופן מיידי.
כדאי לעקוב אחר האזור ולראות האם קיימת נפיחות ולהתייעץ עם רופא המשפחה שלכם לגבי המשך טיפול ולגבי חיסון טטנוס במידה והוא אינו בתוקף.

תודה רבה - הוא דואג לחטא את הפצא וכבר השלים עם חתולת הרחוב. היא חששה תחילה, כניראה שבאמת נפגעה אמש שהוא פתח את הדלת...

שלום תמיר,
זרחנים אורגנים הנם מעכבים בלתי הפיכים של האנזים אצטיל כולין אסטראז המצוי באופן נורמלי בצומת עצב-שריר בגוף בעל החיים, ובכך גורמים למעשה להצטברות של הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין ולעלייה בפעילות עצבית ללא בקרה. הסימנים הקלינים עשויים לכלול ריור, דימוע, קושי נשימתי, צמצום אישונים, סטימולציה של שרירי השלד, הפנים ואח"כ חולשה ועוד.. בהרעלות כרוניות יתכנו סימנים מאוחרים אף של קשיות שרירים ועויתות (הופעת סימנים אלו עשויה כאמור להיות אקוטית או כרונית כתלות בחשיפה). בעבר זרחנים אורגנים נחשבו לאחד הרעלים היותר נפוצים בהם נעשתה הדברה כנגד פרעושים וקרציות, ולמעשה גם היום רבים מהתכשירים שמיועדים לחיטוי סביבתי מקורם בזרחנים אורגנים (או בקרבמטים שיוצרים עיכוב דומה אולם הפיך על האנזים). אינני יודעת מהו מקור ההרעלה של כלבתך אולם ייתכן כי נעשה שימוש בקולר שאינו בטוח המכיל ריכוז גבוה של זרחנים אורגניים (לצערי קולרים אלו עודנם נמכרים ברשתות שונות). חשוב לי לציין כי מומלץ לכן לקנות קולרים בטוחים לשימוש אצל וטרינרים או בחנויות חיות מתמחות(לדוגמא: קילטיקס או פריוונטיק).
למרות התקרית המצערת שמחתי לשמוע כי כלבתך קיבלה טיפול מתאים וכי היא חשה בטוב, אנא המשך להגן עליה מפני קרציות ופרעושים!
כל טוב