אין לי צלקות

אני חושבת שהכאב שהפך גדול מנשוא נובי מההבנה שלא משנה כמה פעמים אני אתקלח הכתם יישאר. הזיכרון לא ימחק. אין לי זכות לצלקות. נתתי לו לבצע בי את זממו. הוא קרא לזה קשר ואני האמנתי. שתקתי בפעם הראשונה כשעשה כאילו הוא פותח את האריזה של הקונדומים וטרח להודיע לי אחרי שפקחתי עיניים שהוא היה בלי ושהוא עשה את זה כי הוא אוהב אותי ובשבילי . ולפני שהוא נסע אולי לתמיד ונפרד ממני וכששכבנו עשה זאת שוב. ונכנסתי להריון. הפלתי בהפלה טבעית. הוא לא מבין מה הוא עשה לא בסדר. כמה פעמים אמרתי לא ונשארתי. הוא הציע כסף להפלה אבל זה לא הכסף. כל הפעמים שאמרתי לא והוא לחץ עלי. כל כך פחדתי שהוא יעזוב אותי ואני אשאר לבד עם הכאב שעשיתי כרצונו. עכשיו הוא שם בחו"ל. עושה את זה בטח למישהי אחרת. ולי יש חור בלב. חשבתי שהעובדה שהוא גדול ממני ב- 31 שנה תגרום לו להתחשב בי. אבל לא. הוא ידע שעברתי תקיפה מינית בעבר וכמעט אונס כמה פעמים ובכל זאת הצמיד לי כרית על הפנים תוך כדי שהוא אמר שככה אני אוהבת את זה. אני מתעוררת כל לילה עם סיוט של כרית על הפנים.