פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

נער בן 16 שלא מזמן יצא מהארון וסיפר לחברו הטוב. לאחר מכן, היו 3 אירועים שבהם כנראה הנער ניסה לגעת בחברו ב-2 מהפעמים אלו היו נגיעות ביד או בכתף, בפעם השלישית הנגיעה הייתה כנראה באזור איבר המין. לאחר 2 הנגיעות הראשונות החבר אמר לנער שזה לא מתאים. לדברי הנער הנגיעה השלישית הייתה כנראה מתוך שינה כשישנו ביחד באותה מיטה והוא כלל לא זוכר אותה וכנראה מתוך חלום.
לאחר המקרה ה-3, החבר שוב דיבר עם הנער ואמר שזה לא בסדר. אך הדברים חזרו למסלולם, לאחר כחודשיים, החבר התרחק מאוד והחל להגיד שהדברים חוזרים אליו וזה מפריע לו מאוד מה שקרה וזו הטרדה מינית. הנער מאוד לא רגוע, פוחד שזה יתפתח ויהפוך לתלונה או משהו דומה,
האם מה שהיה בין הנער לחבר ב-3 המקרים נחשב להטרדה מינית?
אודה לתשובתכם

אני בת 47, בשנים האחרונות התחילו לי מחשבות שסבי מצד האם פגע בי מינית בילדות ישנתי איתו באותה מיטה! והאם הוריי ידעו??? אני גרושה+1 בזוגיות.
חשוב לי לדעת אם זה באמת קרה מה קרה והאם ידעו.

לפני חודשיים עברתי אונס התעללו בי ארבע בנים, קשה לי לפרט, אבל חדרו גם מאחור וגם מלפנים. אחרי האונס הגשתי תלונה ורופאה בדקה אותי יסודי והכל היה בסדר. שבוע שעבר התחילו לגדול לי פצעים גדולים ליד פי הטבעת ובתוכו, וגם בפות החיצוני, ובין הרגליים זה מגרד לי. אני הולכת לפסיכולוג כל שבועיים ואמרתי לו אתמול והוא אמר שזה הגיוני שדווקא באזורים האלה יהיה לי את זה, כי זה הכי פגיע אצלי משהו כזה. חשבתי ללכת לרופאה שתבדוק ותעזור לי, האם תוכלו לכתוב על רופאה עדינה אני מקרית ים אני בת 15.
או להגיד לי טיפול לפצעים האלה?

היום הסתבר שלי ששכן שלי פגע מינית בכמה נערים, הבחור הפוגע מאוד פעיל בקהילה והיה קורא לבן שלי לעזרה מידי פעם. הבן שלי בן 13, אני רוצה לברר מול הבן אם נפגע איכשהו אני לא יודעת מה בדיוק לשאול ואיך להתחיל איתו שיחה...
אצייו שאין שינוי התנהגותי כלשהו,לפני מספר חודשים הבן עזר לו והיחד חזר עם בקבוק בושם, אני אסרתי על הבן לקבל ממנו מתנות והמפגשים ביניהם ירדו בתדירות, לא מזמן הציע לבן שלי לבוא איתו לטיול לחרמון ואנחנו כהורים סירבנו שישתתף בטיול אפילו שאורגנה הסעה.
אני באמת המומה מהגילוי, ולא יודעת איך לגשת לעניין.
הבחור התוקף בשנות ה 20 המוקדמות, כרגע במעצר שבא בעקבות תלונה של ילד ומשם הסתבר שפגע במספר ילדים...

שלום, כשהייתי בן 12, לפני 25 שנים, התפשטתי פעמיים לפני ילד קטן. לא עשיתי יותר מזה. אבל שנאתי את עצמי מאז ופחדתי שיאישימו אותי ואעמוד למשפט. אני רוצה לפתוח את זה סוף סוף מול מטפל אבל פוחד שידווחו עלי. מבחינה משפטית מה הסטטוס שלי? תודה על העזרה.

היי,
אני בן 32. כל החיים שלי היו לי בעיות נפשיות שונות. רק לפני כשנה וחצי צצו לי פלשבקים של אבא שלי שמבצע בי מעשים מיניים ואונס אותי כשהייתי ממש קטן. מאז התחילו אצלי הפרעות נפשיות אפילו יותר חמורות ממה שהיו לי כל החיים ואני לגמרי מושבת מכל דבר, אני בטיפולים שונים כדי לנסות לעזור בזה. השאלה היא - אם אני מגיש תלונה במשטרה, האם יש סיכוי ש"יצא מזה משהו"? כי הוא בטח יטען שהכל בדיה, באופן כללי הוא רב-אמן במניפולציות, שקרים, הטעיה והעמדת פנים. מן הסתם אין לי הוכחות חוץ מדברים כמו תמלילי טיפול, פירוט זכרונות וכדומה.
אני מבין שאין מקרה דומה לשני ולכל מקרה ומקרה יש ניואנסים וכן הלאה. למרות זאת אשמח לקבל תשובה "מלמעלה" / באופן כללי - האם יש סיכוי שיצא מזה משהו כמו כתב אישום והרשעה או שהסיכויים נמוכים מאד עד אפסיים והמקסימום זה שיהיה נגדו איזשהו רישום במחשב במשטרה. תודה רבה רבה.

שלום. בגיל 13-14 עברתי התעללות מינית נוראה על ידי המורה שלי, ומאז איני מסוגל שגבר יגע בי, אם זה אח, רופא. טכנאי רנטגן, וכו' בפרט בדיקה אינטימית. אני מעדיף אפילו רופאה גם שלא נעים לי. כבר עברו מאז הרבה שנים ואני לא מסוגל לשכוח אותו אפילו שהוא כבר לא בין החיים. איך בכל זאת אני יכול להוציא אותו מראש. אנא תעזרו לי.

הייתי בבדיקה אצל רופא שאמר לי ללבוש חלוק במקום החולצה לפני הטיפול. הרופא יצא והתחלתי להתלבש אבל הוא חזר תוך זמן קצר כשעדיין לא התלבשתי. האם זה נחשב הטרדה? האם זה תלוי אם הייתה דרישה להוריד חזיה והאם לבשתי אותה או לא כשהרופא חזר, או במשהו אחר?

אני סובלת מכאבי ראש כבר תקופה ארוכה, לא סובלת מלחץ, שומרת על תזונה מאוזנת, עושה ספורט, ישנה מספיק, לא לוקחת תרופות ולא מעשנת. הרופא טען שכאבי הראש נובעים מהחזיה שלי וביקש להוריד אותה יחד עם החולצה. אפילו אם זה באמת נכון, למה לא מספיק לשאול את המטופלת בעל פה על הרגלי לבישת החזיה שלה? למה יש צורך להביט בחזה מקרוב ולערוך לו בדיקה גופנית?

כמו כל אמא ובת חשבתי שצריך לעשות את השיחה על הטרדה מינית. כשהייתי קטנה אמא שלי עשתה לי את השיחה הזאת אבל רק בהקשר של זרים במרחב הציבור- כמו גבר שעוקב אחרי ברחוב ופונה אלי. אני החלטתי לדבר עם אמא שלי על הטרדות במערכת הבריאות ובבידוקים בטחוניים כמו בנמלי תעופה. בקשר לבידוק הביטחוני, היו לי פחות שאלות לשאול אותה, למשל האם זה לדעתה בסדר שרואים את הנוסע בעירום במכונת השיקוף ושאפילו אדם תמים ולא מסוכן חייב להתפשט ולעבור בדיקה יסודית. בקשר למערכת הבריאות, שאלתי אותה מה דעתה על כמה היבטים: רופא שאומר למטופל להתפשט כולו כשצריך לבדוק רק אזור אחד בגוף בכל פעם ולא מכסה את השאר? זאת אומרת, שאם בודקים את כל הגוף או חלקו, צריך לקבל כיסוי לאיברים שלא שייכים, או שכבר נבדקו או יבדקו אחר כך. (לגלות ולבדוק רק איבר אחד בכל פעם). גם הוספתי שצריך שמראש יהיה כיסוי בזמן ההמתנה לטיפול וכיסוי לאיברים שהם לא חלק מהבדיקה הנוכחית ובכלל לא להתפשט מעבר למה שצריך. אמרתי שזה לא הגיוני שמטופל יחכה בעירום לבדיקה והרופא יכריח אותו ללכת מאזור ההלבשה לאזור הבדיקה עצמה כשהוא עירום באופן חלקי או מלא ולא מכוסה. הסברתי גם לאמא שלי שהכיסוי הוא מהותי כי לא תמיד הבגדים שבאים איתם מהבית הם מספיק רפויים, אבל חלוק וסדין אמורים להיות יותר גדולים ורחבים והרופא חייב לספק אותם. אמא שלי חושבת גם שגוף המטופל מותר לכל, ושסטודנט לרופאה או מתמחה יכול לבדוק מטופל ולהפשיט את כולו או חלקו בין אם המטופל נמצא בהכרה או לא בלי לבקש הסכמה. או למשל גם, שמטופל לא קיבל כיסוי לגוף ונכנסו לחדר רופאים נוספים כשהוא לא לבוש. סיפרתי לה שזה באמת קרה לנשים אחרות, וגם כשהן ביקשו מהסטודנטים ללכת, הם לא עזבו. אם זה לא מספיק, לדעתה אם אדם מחוסר הכרה מקבל טיפול, לא צריך לשמור על צנעת הפרט ולהפשיט אותו גם מעבר לצורך. אולי יש עוד דברים ושכחתי אבל אני מרגישה שאמא שלי מיושנת או לא מבינה דברים בסיסיים כמו זכויות החולה או פרטיות וכבוד החולה, ועוד עלולה לתמוך בעמדה של הרופא ולא בצד שלי. שאלתי על 2 הנושאים הראשיים באסק פיפל, ששם גם מי שאינו איש מקצוע יכול להגיב וקיבלתי תגובות פוגעניות עד שאין מה לחדש לי. פניתי גם לער"ן וסהר אבל הם היו אובדי עצות. לא ציינתי בהתחלה, שאני בגירה. אפרופו דעות של אחרים ובעיקר של נשים בוגרות, היו כאלה שנשמעו לי תמימות למרות גילן (אבל עדיין יותר צעירות מאמא שלי) ואמרו את מה שאמא שלי אמרה על בדיקות רפואיות, למשל שיש הכרח להתפשט באופן חלקי או מלא, גם כשיש פתרון חלופי ואפשר ללבוש משהו אחר (כמו בגדים מהבית). ייעצו לי שמישהי אחרת במקום אמא שלי תלווה אותי, אבל אמא שלי היא אחת הנשים היותר אסרטיביות שאני מכירה. אין לי חברות בכלל ושאר הנשים במשפחה שלי הן מאוד ביישניות ואולי תמימות יותר ואני לא חושבת שהן היו מסוגלות להגן עלי יותר טוב במקרה שהרופא מנסה להטריד אותי. בנוגע לטיסה, אם ארצה לטוס לחו"ל בפעם הראשונה אני מעדיפה שיתלוו אלי, אבל יש כרגע רק קרוב משפחה גבר, אחד, שיכול לטוס איתי ונראה לי שהוא יזלזל במבוכה של הבידוק כמו אמא שלי. האם יש דרך לשנות את דעתה של אמא שלי בכל הנושאים שהזכרתי? למה היא חושבת שאישה או מטופל הם חפץ ומותר לבודקים לראות אותנו לא לבושים בכל רגע ובלי לבקש הסכמה או כיסוי? גם רופאים וגם מאבטחים בנמל תעופה

חברה שלי שיתפה אותי שעברה פגיעה מינית חמורה.
בעוד חודשיים היא תהיה בת 18 ואז תקבל טיפול מסובסד מעמותה לנפגעות פגיעה מינית. עד אז אין לה אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי ללא ידיעת ההורים.
היא ממש זקוקה לעזרה ורוצה לדבר עם מישהי שעברה פגיעה שתוכל לדבר איתה ולהתייעץ. בבקשה אם מישהי חושבת שהיא יכולה לעזור אשמח שתפנה אלי 0584532651

פאקינג 20 שנה,
סיימתי ביהס, עשיתי בגרויות, היו לי חברים, התגייסתי להיות לוחם 3 שנים: קו בלבנון אימון איוש קו עזה ושוב חוזר חלילה.
השתחררתי עשיתי מועדפת נהניתי הייתי בחול הכרתי אנשים הייתי בזוגיות ועדיין זה לא אני .
אני עדיין אי שם 20 שנה אחורה, תקוע מכחיש לא מבין לא יודע איך להכיל.
מה עושים עם זה? כנראה שאז התשובה הייתה ממשיכים.
מתעלמים ושותקים כי זה הבריחה הכי קלה, פשוט לשבת בחדר מתחת לשמיכה בלי אף אחד שישפוט אותי ויסתכל עליי עם המבט.
כי בסוף זה לא מקובל אצלנו, אצלנו שומרים דברים בבטן ככה למדתי מאבא, אצלנו לא אומרים אלא שומרים. למה? ככה!
גבר זה שם קוד, נורמה חברתית בקהילה שמרנית.
לא נכנס למטבח לא מבשל לא עושה כביסה...בטח שלא עובר התעללות מינית.
אז עכשיו אני שואל את עצמי מי אני?
והעצוב הוא שאין לי מושג.

אני מעדיפה להישאר אנונימית כי אני מרגישה שהשאלה שלי מאוד אישית ומאוד מביכה.
אני חיה עם בן זוגי 6 שנים ועל אף מערכת היחסים הלא טובה אני נשארת מתונה כי יש לנו ילד משותף.
אני נשארת במערכת היחסים , שכללה אלימות גם פיזית אבל במיוחד מילולית, בגלל הילד שאוהב אותנו מאוד.
בעקבות היחס של בן זוגי כלפי והפרעת חרדה שהתפתחה אצלי, אין לי חשק מיני כלפיו כלל, כמו כן הנני יודעת שבגד בי ומאשים אותי בכך, כי טוען "שאני דחפתי אותו לשם".
למרות הכול, מנסה לשמור יחסי חברות, או לפחות שקט אבל לא מוכנה לקיים עימו יחסי מין.
לאחרונה קרה משהו שגרם לי..... לחרדה שלי להידרדר.
יום אחד התעוררתי מרעש מוזר בחדר והבנתי שבן זוגי מאונן לי על הרגליים בזמן שינה,פעם אחרת זה היה גם על הגוף.
אני לוקחת כדורים לחרדה כמו כן, כדורים שעוזרים להירדם ומצליחה לקבל כמה שעות שינה עמוקות בלבד.
עשיתי את עצמי שאני ישנה והלב שלי פעם כמו סוס דוהר, מאז הוא חוזר על זה כמעט כל יום בהנחה שאני ישנה, ועושה את זה שוב ושוב כל בוקר, ואז ממשיך להתייחס אלי נורא, כאילו אני לא קיימת ולזלזל בי או לא להתייחס בכלל במהלך היום.
פיתחתי טראומה ואל אף הכדורים אני מתעוררת כמו שעון שוויצרי בדיוק לפני שהוא בא ומנסה לעשות עצמי ישנה.
זה מציק לי זה כואב לי!זה משפיל אותי ומגעיל!
לאחרונה התחלתי פשוט לצאת מהחדר למרות שאני עייפה ומאוד קשה לי להירדם לאחר מכן.
זה מזעזע לדעתי ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה נחשב הטרדה מינית או כל דבר?
או זכותו כבן זוגי למעשה

שלום וברכה,
ידיד שלי חשף בפני לראשונה שעבר הטרדה מינית בגיל 8-9 ע"י שכן בן 17.
הוא לא סיפר את זה לאף אחד עד עכשיו וניכר שזה פגע בו מאוד בהמשך כל החיים מאותו אירוע. היום הוא בן 40.
מה את ממליצה לעשות? איך ניתן לרפא את הצלקת? האם יש עילה לתביעה?

הי
אני אמא לילד שעולה לכיתה א . עברתי פגיעה מינית בילדותי שקרתה בבית ספר . המחשבות לא עוזבות אותי שהוא חלילה ייפגע . היתה לנו אסיפת הורים והיינו צריכים לחתם על אישור חיסונים ובדיקות רפואיות . אני לא חתמתי ורשמתי שאני לא מאשרת אוטומטי . אני רוצה לדעת מי בודק אותו ומה הבדיקה . עוד 3 ימים הילד נכנס לבית ספר ואני מרגישה שאני משתגעת . כמובן שאני לא יכולה לשתף בזה את המנהלת והיועצת או המחנכת .
אשמח לעיצה .
תודה רבה