פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

הגרוש אבא שלו התעלל מינית מגיל שנה עד ארבע כשהתלוננתי במשטרה סגרו את התיק והרווחה לקחו את הבן לפנימיה שם הוא נפגש עם הגרוש בכוח אני גם עברתי אונס הטרדות וכו מה עליי לעשות

אני בת 46 אמא ל3 ילדים בגיל 10 בערך עברתי התעללות מינית כמעט יום יומית במשך שנה תמיד הייתי ילדה חברותית ובדרנית אבל עם זאת דכאונית עם השנים גדלתי מצאתי את אהבתי אמי תמיד הזהירה אותי מיחסיי מין עד פחד התחתנתי בגיל 19 בערך 29 שנים עם בעלי כל השנים לא ממש אהבתי סקס זה גרם להמון מתחים ביי לבין בעלי למרות שהוא מאוד אהב אותי עם השנים נכנסתי לדכאון קשה שנים של טיפולים כדורים שיחות לא עזרו יש ימים טובים יש ימים נוראיים עם זאת גדלתי ילדים לתפארת עובדת במשרה מלאה אבל חודשים לא מקיימת יחסים בעלי זורק מילים פוגעות הילדים לא מבינים למה המתח ביננו כי יש המון אהבה אני לא אוהבת ללכת לבתי מלון מהידיעה שצריך לעשות סקס ואם כבר הולכת אני בוכה ומקנא בכל האורחים שנהנים שמחים מתחבקים לאחרונה אני לא מצליחה להבין שחקניות/דוגמניות שאומרות שחוו התעללות מינית איך הצליחו להצשיך בחיים איך הם חושפות את גופן בבגדי ים שמלות חשופות וכו... אני מתביישת להיות עירומה ליד בעלי חיי תקועים אני נורא בספק אם אותם נשים אכן עברו חוויה מינית לא נעימה אני לא שמה בגדיי ים לא לובשת חשוף בא לי לצרוח גם אני עברתי לספר לילדים כדיי שיבינו למה אני לא רוצה לבלות או עם מצביי רוח אבל פוחדת מההשלכות
בבקשה עזרו לי

שלום רב,
אני גרושה עם 3 בנים בגילאי 21,17,10 אחרי קשר סוגי אלים רגשית וכלכלית.הבעל לשעבר צורך באופן מופרז אלכוהול,זנות ופורנוגרפיה ומאפשר בביתו לילדים לשתות אלכוהול,להשתמש בפלפון שלו במחשב האישי שמפוצצים בפורנו.הבן הקטן פיתח התנהגויות קשות ומצוקה רגשית כולל מריחת צואה ,הפשלת מכנסיים לתלמידים.
שאלה לי :האם חשיפת ילדים לפורנוגרפיה בבית ההורה היא פלילית?ומה אפשר לעשות כדי להפסיק את חשיפת הילדים לפורנוגרפיה ואלכוהול בידיעה שהאב לא משתף פעולה.?
תודה אדר

יש לי אח למחצה שגדול מהבת שלי ב 8 שנים. לפני שלוש שנים בערך הבת שלי הלכה לישון שם בסופש. היא אמרה לי שהוא הראה לה את הבולבול שלו וזהו. לא רצתה יותר לנסוע לשם. אמרתי לאבא שלי שהיה לו קשה להאמין, סתם כי הוא לא ראה אותם בכלל ביחד. אני כמובן מאמינה לכל מילה של הבת שלי. האח כמובן הכחיש בפני אבא שלי.
לפני חצי שנה היא שוב ישנה שם, היא ביקשה. אחרי כמה זמן היא סיפרה לי שהוא נגע בה והיא נגעה בו לבקשתו. היא אמרה שהיא יודעת שלא נוגעים, אבל היה לה נעים. מדבריה אני מבינה שלא הייתה חדירה או משהו כזה - לא שזה משנה בכלל, אבל מציינת. היא יודעת שלא עושים את זה אבל היה לה נעים. זה לא היה ארוך ולא חזר על עצמו. היא אמרה שפעם היה משהו (אז שהוא הראה לה את הבולבול שלו), ומאז עד המקרה הזה לא היה כלום.
היא כמובן לא רוצה שאספר לאף אחד.
אני אוכלת את עצמי... אני לא יודעת מה לעשות. כמובן שאין סיכוי שהיא נשארת שם יותר לבד. אין סיכוי בעולם. גם כשאנחנו שם איתה ביחד, אני תמיד מוודאת שהיא לא איתו לבד או עם מישהו אחר. אני יודעת שדברים כאלו יכולים לקרות בכל מקום. הם דתיים, אז אני חושבת שהוא בכיוון של סקרנות מינית למרות גילו.
אני תוהה מה המסר שאני מעבירה לה - כי חשוב לי שהיא תמשיך לבוא ולספר לי דברים, חשוב לי שהיא תבטח בי. היא ממש ממש לא רוצה שאספר לאף אחד.
בקיצור, אני אובדת עצות.

שלום,
הילדה שתפה במקרים לפני שנה לראשונה וכעת פעם שניה. לגבי אותו חצי אח.
המקרים דווחו לרווחה ולמשטרה מיד עם גילויים. במקאה האחרון בליווי קלטת שבה הילדה משתפת באופן שאינו משתמע לשני פנים.
בשני המקרים, חקירת החוקרת המשטרתית לא הצליחה לאשר או לשלול את קיומם והתיקים נסגרו על היעדר ראיות.
הילדה בקלטת אומרת ש" לא.זה סוד", כאשר אביה מרגיע אותה ומבטיח שיטפל בזה שהאירועים האלו לא יחזרו.
החוקרים אף ציינו שניכר כי האח, שנחקר כ3 שבועות לאחר הדיווח, הוכן לחקירה.
מה עוד ניתן לעשות כדי להגן על הילדה ולמנוע את החזרתה לתופת???
יש לציין - האח בן 14. ילד עם פיגור התפתחותי קל ובעיות אלימות קשות.
ההורים גרושים. הילגה במשמורת משותפת.
הילדה מטופלת בעיקר ע"י שלושת אחיה בזמני השהות של האם.
האם מסרבת לחשוב שיש אפילו צל של ספק אם הילד עשה או לא עשה.
כל סיוע שיסייע לילדה מדהימה זו יתקבל באהבה.

יש לי אח שגדול ממני בשנה. כשהיינו קטנים שנינו היינו חרמנים וסקרנים והיינו "מחרמנים" אחד את השני. לא כל כך זוכרת איך זה התחיל או עד מתי זה נמשך. אני זוכרת שזה היה מגרה אותי והרבה פעמים הייתי מתגרה בו שייגע בי. לא הייתה חדירה או משהו. היה יום אחד שהייתי כל כך חרמנית שקראתי לו לחדר והייתי בלי בגדים רק עם חלוק ונשכבתי עליו אבל בזמנו לא ידעתי בכלל איך עושים סקס, וכשהוא החדיר לי אצבעות נבהלתי והפסקתי את זה. מאז הכל הפסיק ולא דיברנו על זה יותר.
זה נורמלי? כי זה לא מרגיש התעללות מינית, ניצול מיני או גילוי עריות. סתם סקרנות וחרמנות..

ערב טוב וחג שמח
שאלה קטנה לגבי חברה היא מאוד בלחץ
היא נדבקה בכינים מהבת של השכנה
כשהיא שתתה כוס מים היא חשבה (אמרה שהיא לא בטוחה)שאולי בטעות היא בלעה ביצה של כינה
היא בלחץ מה עליה לעשות?זה מסוכן ?איך אפשר לבדוק את העניין?
היא סובלת מדלקת בדרכי השתן כרונית עברה תקיפה מינית וסובלת מחרדות קשות (ocd ופוסט טראומה)
לאיזה פורום אפשר להפנות את השאלה אם לכאן היא לא מתאימה

שלום.
אני לא יודע איך להתחיל את השאלה, אבל נזרום..
היום אני בן 27, כשהייתי בן 8, בשנת 1998 חוויתי התעללות מינית בידי הילד של השכנים, שהוא היה לדעתי בן 15.
אז לא ידעתי שאני חווה התעללות, לא ידעתי בכלל מה זו פגיעה מינית, הבנתי את זה רק כשהתבגרתי.
הוא פגע בי לפחות 12 פעמים אני זוכר את זה בבירור עד היום, 19 שנים אחרי זה.
ידעתי שהוא עושה לי משהו לא בסדר, במיוחד שהוא כל הזמן אמר לי שאסור שידעו.
הפגיעה המינית שחוויתי מצידו, היא היתה באופן דיי קשה, זה היה כל פעם במקום אחר, בחדר סגור אצלו בבית, בשיחים בשכונה, במקלט, ולפעמים היה שם סרט פורנו ברקע תוך כדי שהוא מבצע את מה שעשה בי.
אחרי האירועים הללו, הרגשתי ממש רע, הרגשתי שאני לא ילד כמו כולם, הייתי מאוד מופנם, ואפשר לומר שככל שהזמן עבר, הדחקתי את זה ושכחתי את זה.
אבל עד היום כל פעם שאני שומע בתקשורת מקרים של התעללות מינית בילדים, מיד הכל צף לי בחזרה.
אני יודע מי הבנאדם הזה, לדעתי היום הוא בן 34, 35, הוא נשוי עם ילד, חקרתי עליו קצת, ואני מרגיש באלי לגבות ממנו מחיר, אם זה מחיר משפטי או לא יודע מה.
אני פשוט רוצה שהוא ירד על הברכיים ויתנצל על כל מה שעשה.
האם יש טעם ליצור איתו קשר?
אני יכול להרוס לו את החיים בטלפון אחד, אני מרגיש שאני צריך מישהו שישכנע אותי שלא לעשות את זה.
בסופו של דבר הוא היה ילד בן 15, ואני מאמין שהוא בסה"כ בן אדם תמים היום.
תודה

היי,
לפני תקופה ביקרתי אצל רופא עור, באתי כדי שיבדוק פיצעונים על עור הפנים. משום מה הוא החליט שהפצעים נגרמו מעקיצות כינים. הוא אמר לי לבוא לשבת בצמוד אליו ואז בלי התראה הפך לי את הראש בגסות באמצעות משיכת השיער וכשאני מכופפת הוא תלש לי מספר שערות מאחורי הראש כביכול להוכיח שיש עליהם ביצי כינים.
מיותר לציין שהייתי מושפלת מאד מהסיטואציה.
האם התנהגות כזאת נחשבת כהטרדה מינית?

תודה מראש,

לפני מספר חודשים האקסית שלי סיפרה לי שבגיל 6 היא עברה תקיפה מינית קשה מאוד מידי השכן שלה בן ה12. כיום היא בת 25.. אני דיי אובדת עצות מאז שהיא סיפרה לי את זה. חוק ההתיישנות חל ובמילא היא לא רצתה להתלונן, להורים שלה היא לא סיפרה מעולם על ההתקפה המתמשכת לאורך שנים ואילו את הטיפול אצל הפסיכולוגית היא הפסיקה.
אני רואה כמה לאותו המקרה יש השלכות עליה כיום שנים אחר כך. כל כמה זמן היא נכנסת לפרופיל שלו כשקשה לה. יש לה הרגלי ניקיון וסטריליות קיצוניים למדיי.. היא מפחדת מכל מערכת יחסים שהיא נכנסת אליה ונותנת את נפשה לתוכה ועוד דברים רבים שככל הנראה מושפעים מאותו המקרה.
מאז שהיא הראתה לי את התמונה והשם שלו בפייסבוק אני לא מפסיקה להסתכל עליו. הכעס חודר לכל איבר בי והרצון הוא להתעמת איתו. היא ביקשה ממני שבחיים לא אכתוב לו משהו וכך יהיה אך מאז זה לא יוצא ממחשבותיי.
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לה? כואב לי שהיא לא רוצה להגיד כלום להוריה ושהיא מתמודדת עם זה בלי אף עזרה מקצועית. קשה לי לראות אותה נשברת כל כך בכל פעם.
אני אוגרת כל יום מחדש כוחות כדי לא לשלוח לו הודעה אך התמונה שלו לא מפסיקה להדהד בראשי.. ואני יודעת שזה רק המקום שלה פה להחליט מה לעשות ואני צריכה רק להיות שם ולתמוך.. אך איך עושין את זה כש הצד השני לא מצליח בעצמו לעשות כן ולעזור לעצמו?

שלום רב.
לפני כמה שנים התחתנתי (בשידוך חרדי)
לאחר החתונה התגלו לי דברים קשים,ששיקרו אותי,אשתי עברה אונס מקרוב משפחה בגיל 6,בהמשך הדרך בגיל 14 והלאה עברה מספר נסיונות התאבדות ופגיעה עצמית חיתוך ורדים וכד',אושפזה במחלקה סגורה 3 חודשים.
לאחר מכן הרב שלה שלח אותה לטיפול פסיכולוגי שנמשך במשך 4 שנים,הטיפול היה דינמי בשיטת הכתיבה של דברים.
בבית חולים במשך כל האשפוז לצערי הרב לא ידעו בכלל שהיא עברה אונס שזה קצת רשלנות אבל ודאי אני לא יכול להאשים אותם מכיוון המודעות לדברים האלה היתה חלשה מאוד ולכן לא חשבו על זה. בענין הפסיכולוגית שטיפלה בה ספציפית בענין ההתעללות המינית יש כאן רשלנות פושעת מכיוון שהיא מעולם לא טיפלה ואין לה שום מומחיות בנושא תקיפה מינית ואפילו לפוסט טראומה. רגילה היא מומחית לנושא אחר לגמרי(הפרעות קשב בילדים קטנים),אחרי כל זה התחתנתי מבלי לדעת שמץ של מושג ממה היה.
ומה שקורה בפועל זה שהבעיה שלה הלכה החמירה שזה סובב את כל תחומי החיים ובראש ובראשונה התנזרות מחיי אישות לחלוטין, חוסר אמון מוחלט חוסר תיפקוד,הצורך בשליטה כלפי.היא לא מוכנה לקבל שום עצה מאף אדם ובפרט ממני כל מה שא י מעמד היא בהכרח תעשה הפוך,ויש עוד הרבה שגעונות שקצרה היריעה מלהכיל
אני יודע היום שיש שינויי גדול בתפיסה של טיפול פוסט טראומה על רקע מיני ויש לדוגמא את מרכז לוטם בתל אביב,שהם מטפלים אך ורק בנושא הזה ועברו הכשרה רק בנושא הזה
לצערי הרב הרבנים שלה,חושבים שהם מתמחים בכל דבר בעולם,כרגע היא מקבלת טיפול פסיכולוגי על ידי עובדת סוציאלית שלא קשור בכלל לענין,ואגב אותה עו'סית ניסתה לעשות לה טיפול בחשיפה וכמעט גרמה לה להשתגע.
אין לי עם מי לדבר,והחלטנו להתגרש,השאלה כאן זה היא מ. אפשר לעשות. בשבילה אנחנו בכל מקרה מתגרשים אבל איך אפשר להוביל אותה למקומות הנכונים,כאשר בפועל היא קשורה לאנשים שחושבים שמבינים וגורמים לנזקים בלתי הפיכים תודה מראש

שלום שאלה דיי מורכבת, האם לחץ מילולי שמופעל על האישה מהגבר לקיים אתו יחסים נחשב לעברה? האם חוסר תגובה של האישה מלחץ או תדמה או קפיאה על המקום נותן לגיטמציה לגבר לחדור? ואיך אפשר להוכיח שנעשה משהו בניגוד לרצונך, אם הכל היה בדלתיים סגורות שרק שנינו בחדר?

לא קיבלנו מענה טיפולי ברווחה 5 שנים וכעת האם בנעמ"ת אך אין ליווי למשטרה, לבימ"ש ובכלל אין שיקום נפשי ואנו הקורבנות מאבדות את הרצון לחיות. הגענו למצבי דחק, לינה ברחובות וכו' כשהפושע בוזז את רכושנו ביתנו וחפצינו ללא הגנה מאף גורם.

אני לומדת לתואר. בין התלמידים בכיתה היה חיבור מהיר ואווירה טובה.
בחור מהכיתה שלי, שבתחילה היינו סבבה לגמרי, בכל פעם שלמישהו היה רכב, היינו מציעים טרמפ כי אנחנו גרים באותו אזור (אני ועוד 2 בנות, נסיעה די ארוכה), לפעמים הוא עם רכב, לפעמים אני.
יש לציין שאני אישה נשואה והוא דתי ונשוי ויחסית גדול ממני.
באחת הפעמים שאני וחברה נסענו איתו, הוא שאל שאלות מאוד מביכות (רק אותי) לגבי שמירת טהרת המשפחה. הבהרתי לו שאני לא הולכת לדבר איתו על כך ושלא ישאל אותי. הוא שאל שוב ושוב עד שממש כעסתי והוא הפסיק.
בפעם אחרת הוא הטיף לי כיצד אני אמורה להתנהל עם בעלי, לנקות, לבשל וכו'. התעצבנתי שוב וביקשתי ממנו שלא ידבר איתי על כך יותר.
החלטנו לא לנסוע איתו יותר ולא להציע לו טרמפ איתנו, לאחר שהוא חזר ושאל אותי שאלות מאוד מטרידות שגרמו לי להרגיש לא בנוח.
בנוסף לכל זה, מתחילת השנה הוא לא מפסיק לבהות בי.
מתיישב תמיד באזור שלי. אם מתיישב מלפני, הוא ממש מסתובב להסתכל עליי. בתחילה חשבתי שלא מדובר בי והתעלמתי, אך החברות אומרות שלא משנה איפה אני יושבת, הוא בוהה בי.
אני מרגישה את המבטים, לפעמים הייתי מביטה בחזרה רק שיפסיק, לפעמים עזר ולפעמים לא.
הוא תמיד יוזם איתי שיחות, הוא יודע שאני לא סובלת אותו וגם דיבר על כך עם מישהי מהכיתה ועדיין, ממשיך לשאול אותי שאלות כמו
"ראיתי שהיית בארוע אתמול, איך היה?" (מתמוננ שפרסמתי עם בעלי בפייסבוק).
אני מרגישה מאוד מוטרדת מהעניין, לא מסוגלת יותר ליצור איתו קשר עין, כשהוא מסתכל ואני קולטת, זה פשוט מקפיא אותי ואני מרגישה שהמבט שלו חודר לי לנשמה. השיא היה אתמול שחלמתי שהוא חוטף אותי. אני חושבת שאני קצת מפתחת חרדה.
פשוט לא יודעת מה לעשות מבלי להביך אותו, אני צופה את התגובה שלו אם אעיר לו או אדבר איתו, הוא יכחיש ויענה משהו טיפשי.
יש לציין שלפני כ10 שנים חוויתי אונס ואולי בשל כך, אני מרגישה חרדה כל כך. מעולם לא נתתי לזה לאפיין אותי או אנשים אחרים שהכרתי.
אובדת עצות, אשמח לרעיונות כיצד אוכל לפתור את זה במהרה.

היי. עברתי התעללות מינית במשך 10 שנים מצד אבי. אחרי 5 שנים של משפט נגזר על אבי 20 שנים בכלא ופיצוי כספי בסך 150 אלף ש"ח. כיום אני בת 24 ורוצה לשאול האם כדאי לי להיחשף ולשתף את העבר שלי ברשת חברתית על מנת שבחורות נוספות שעברו מקרה כמו שלי או מקרים דומים יאזרו אומץ ויגשו להגיש תלונה במשטרה? ואם כן,האם אפשר לתבוע אותי על ההיחשפות?