פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

שלום. בגיל 13-14 עברתי התעללות מינית נוראה על ידי המורה שלי, ומאז איני מסוגל שגבר יגע בי, אם זה אח, רופא. טכנאי רנטגן, וכו' בפרט בדיקה אינטימית. אני מעדיף אפילו רופאה גם שלא נעים לי. כבר עברו מאז הרבה שנים ואני לא מסוגל לשכוח אותו אפילו שהוא כבר לא בין החיים. איך בכל זאת אני יכול להוציא אותו מראש. אנא תעזרו לי.

הייתי בבדיקה אצל רופא שאמר לי ללבוש חלוק במקום החולצה לפני הטיפול. הרופא יצא והתחלתי להתלבש אבל הוא חזר תוך זמן קצר כשעדיין לא התלבשתי. האם זה נחשב הטרדה? האם זה תלוי אם הייתה דרישה להוריד חזיה והאם לבשתי אותה או לא כשהרופא חזר, או במשהו אחר?

אני סובלת מכאבי ראש כבר תקופה ארוכה, לא סובלת מלחץ, שומרת על תזונה מאוזנת, עושה ספורט, ישנה מספיק, לא לוקחת תרופות ולא מעשנת. הרופא טען שכאבי הראש נובעים מהחזיה שלי וביקש להוריד אותה יחד עם החולצה. אפילו אם זה באמת נכון, למה לא מספיק לשאול את המטופלת בעל פה על הרגלי לבישת החזיה שלה? למה יש צורך להביט בחזה מקרוב ולערוך לו בדיקה גופנית?

שלום, כשהייתי בן 12, לפני 25 שנים, התפשטתי פעמיים לפני ילד קטן. לא עשיתי יותר מזה. אבל שנאתי את עצמי מאז ופחדתי שיאישימו אותי ואעמוד למשפט. אני רוצה לפתוח את זה סוף סוף מול מטפל אבל פוחד שידווחו עלי. מבחינה משפטית מה הסטטוס שלי? תודה על העזרה.

כמו כל אמא ובת חשבתי שצריך לעשות את השיחה על הטרדה מינית. כשהייתי קטנה אמא שלי עשתה לי את השיחה הזאת אבל רק בהקשר של זרים במרחב הציבור- כמו גבר שעוקב אחרי ברחוב ופונה אלי. אני החלטתי לדבר עם אמא שלי על הטרדות במערכת הבריאות ובבידוקים בטחוניים כמו בנמלי תעופה. בקשר לבידוק הביטחוני, היו לי פחות שאלות לשאול אותה, למשל האם זה לדעתה בסדר שרואים את הנוסע בעירום במכונת השיקוף ושאפילו אדם תמים ולא מסוכן חייב להתפשט ולעבור בדיקה יסודית. בקשר למערכת הבריאות, שאלתי אותה מה דעתה על כמה היבטים: רופא שאומר למטופל להתפשט כולו כשצריך לבדוק רק אזור אחד בגוף בכל פעם ולא מכסה את השאר? זאת אומרת, שאם בודקים את כל הגוף או חלקו, צריך לקבל כיסוי לאיברים שלא שייכים, או שכבר נבדקו או יבדקו אחר כך. (לגלות ולבדוק רק איבר אחד בכל פעם). גם הוספתי שצריך שמראש יהיה כיסוי בזמן ההמתנה לטיפול וכיסוי לאיברים שהם לא חלק מהבדיקה הנוכחית ובכלל לא להתפשט מעבר למה שצריך. אמרתי שזה לא הגיוני שמטופל יחכה בעירום לבדיקה והרופא יכריח אותו ללכת מאזור ההלבשה לאזור הבדיקה עצמה כשהוא עירום באופן חלקי או מלא ולא מכוסה. הסברתי גם לאמא שלי שהכיסוי הוא מהותי כי לא תמיד הבגדים שבאים איתם מהבית הם מספיק רפויים, אבל חלוק וסדין אמורים להיות יותר גדולים ורחבים והרופא חייב לספק אותם. אמא שלי חושבת גם שגוף המטופל מותר לכל, ושסטודנט לרופאה או מתמחה יכול לבדוק מטופל ולהפשיט את כולו או חלקו בין אם המטופל נמצא בהכרה או לא בלי לבקש הסכמה. או למשל גם, שמטופל לא קיבל כיסוי לגוף ונכנסו לחדר רופאים נוספים כשהוא לא לבוש. סיפרתי לה שזה באמת קרה לנשים אחרות, וגם כשהן ביקשו מהסטודנטים ללכת, הם לא עזבו. אם זה לא מספיק, לדעתה אם אדם מחוסר הכרה מקבל טיפול, לא צריך לשמור על צנעת הפרט ולהפשיט אותו גם מעבר לצורך. אולי יש עוד דברים ושכחתי אבל אני מרגישה שאמא שלי מיושנת או לא מבינה דברים בסיסיים כמו זכויות החולה או פרטיות וכבוד החולה, ועוד עלולה לתמוך בעמדה של הרופא ולא בצד שלי. שאלתי על 2 הנושאים הראשיים באסק פיפל, ששם גם מי שאינו איש מקצוע יכול להגיב וקיבלתי תגובות פוגעניות עד שאין מה לחדש לי. פניתי גם לער"ן וסהר אבל הם היו אובדי עצות. לא ציינתי בהתחלה, שאני בגירה. אפרופו דעות של אחרים ובעיקר של נשים בוגרות, היו כאלה שנשמעו לי תמימות למרות גילן (אבל עדיין יותר צעירות מאמא שלי) ואמרו את מה שאמא שלי אמרה על בדיקות רפואיות, למשל שיש הכרח להתפשט באופן חלקי או מלא, גם כשיש פתרון חלופי ואפשר ללבוש משהו אחר (כמו בגדים מהבית). ייעצו לי שמישהי אחרת במקום אמא שלי תלווה אותי, אבל אמא שלי היא אחת הנשים היותר אסרטיביות שאני מכירה. אין לי חברות בכלל ושאר הנשים במשפחה שלי הן מאוד ביישניות ואולי תמימות יותר ואני לא חושבת שהן היו מסוגלות להגן עלי יותר טוב במקרה שהרופא מנסה להטריד אותי. בנוגע לטיסה, אם ארצה לטוס לחו"ל בפעם הראשונה אני מעדיפה שיתלוו אלי, אבל יש כרגע רק קרוב משפחה גבר, אחד, שיכול לטוס איתי ונראה לי שהוא יזלזל במבוכה של הבידוק כמו אמא שלי. האם יש דרך לשנות את דעתה של אמא שלי בכל הנושאים שהזכרתי? למה היא חושבת שאישה או מטופל הם חפץ ומותר לבודקים לראות אותנו לא לבושים בכל רגע ובלי לבקש הסכמה או כיסוי? גם רופאים וגם מאבטחים בנמל תעופה

חברה שלי שיתפה אותי שעברה פגיעה מינית חמורה.
בעוד חודשיים היא תהיה בת 18 ואז תקבל טיפול מסובסד מעמותה לנפגעות פגיעה מינית. עד אז אין לה אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי ללא ידיעת ההורים.
היא ממש זקוקה לעזרה ורוצה לדבר עם מישהי שעברה פגיעה שתוכל לדבר איתה ולהתייעץ. בבקשה אם מישהי חושבת שהיא יכולה לעזור אשמח שתפנה אלי 0584532651

פאקינג 20 שנה,
סיימתי ביהס, עשיתי בגרויות, היו לי חברים, התגייסתי להיות לוחם 3 שנים: קו בלבנון אימון איוש קו עזה ושוב חוזר חלילה.
השתחררתי עשיתי מועדפת נהניתי הייתי בחול הכרתי אנשים הייתי בזוגיות ועדיין זה לא אני .
אני עדיין אי שם 20 שנה אחורה, תקוע מכחיש לא מבין לא יודע איך להכיל.
מה עושים עם זה? כנראה שאז התשובה הייתה ממשיכים.
מתעלמים ושותקים כי זה הבריחה הכי קלה, פשוט לשבת בחדר מתחת לשמיכה בלי אף אחד שישפוט אותי ויסתכל עליי עם המבט.
כי בסוף זה לא מקובל אצלנו, אצלנו שומרים דברים בבטן ככה למדתי מאבא, אצלנו לא אומרים אלא שומרים. למה? ככה!
גבר זה שם קוד, נורמה חברתית בקהילה שמרנית.
לא נכנס למטבח לא מבשל לא עושה כביסה...בטח שלא עובר התעללות מינית.
אז עכשיו אני שואל את עצמי מי אני?
והעצוב הוא שאין לי מושג.

אני מעדיפה להישאר אנונימית כי אני מרגישה שהשאלה שלי מאוד אישית ומאוד מביכה.
אני חיה עם בן זוגי 6 שנים ועל אף מערכת היחסים הלא טובה אני נשארת מתונה כי יש לנו ילד משותף.
אני נשארת במערכת היחסים , שכללה אלימות גם פיזית אבל במיוחד מילולית, בגלל הילד שאוהב אותנו מאוד.
בעקבות היחס של בן זוגי כלפי והפרעת חרדה שהתפתחה אצלי, אין לי חשק מיני כלפיו כלל, כמו כן הנני יודעת שבגד בי ומאשים אותי בכך, כי טוען "שאני דחפתי אותו לשם".
למרות הכול, מנסה לשמור יחסי חברות, או לפחות שקט אבל לא מוכנה לקיים עימו יחסי מין.
לאחרונה קרה משהו שגרם לי..... לחרדה שלי להידרדר.
יום אחד התעוררתי מרעש מוזר בחדר והבנתי שבן זוגי מאונן לי על הרגליים בזמן שינה,פעם אחרת זה היה גם על הגוף.
אני לוקחת כדורים לחרדה כמו כן, כדורים שעוזרים להירדם ומצליחה לקבל כמה שעות שינה עמוקות בלבד.
עשיתי את עצמי שאני ישנה והלב שלי פעם כמו סוס דוהר, מאז הוא חוזר על זה כמעט כל יום בהנחה שאני ישנה, ועושה את זה שוב ושוב כל בוקר, ואז ממשיך להתייחס אלי נורא, כאילו אני לא קיימת ולזלזל בי או לא להתייחס בכלל במהלך היום.
פיתחתי טראומה ואל אף הכדורים אני מתעוררת כמו שעון שוויצרי בדיוק לפני שהוא בא ומנסה לעשות עצמי ישנה.
זה מציק לי זה כואב לי!זה משפיל אותי ומגעיל!
לאחרונה התחלתי פשוט לצאת מהחדר למרות שאני עייפה ומאוד קשה לי להירדם לאחר מכן.
זה מזעזע לדעתי ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה נחשב הטרדה מינית או כל דבר?
או זכותו כבן זוגי למעשה

שלום וברכה,
ידיד שלי חשף בפני לראשונה שעבר הטרדה מינית בגיל 8-9 ע"י שכן בן 17.
הוא לא סיפר את זה לאף אחד עד עכשיו וניכר שזה פגע בו מאוד בהמשך כל החיים מאותו אירוע. היום הוא בן 40.
מה את ממליצה לעשות? איך ניתן לרפא את הצלקת? האם יש עילה לתביעה?

הי
אני אמא לילד שעולה לכיתה א . עברתי פגיעה מינית בילדותי שקרתה בבית ספר . המחשבות לא עוזבות אותי שהוא חלילה ייפגע . היתה לנו אסיפת הורים והיינו צריכים לחתם על אישור חיסונים ובדיקות רפואיות . אני לא חתמתי ורשמתי שאני לא מאשרת אוטומטי . אני רוצה לדעת מי בודק אותו ומה הבדיקה . עוד 3 ימים הילד נכנס לבית ספר ואני מרגישה שאני משתגעת . כמובן שאני לא יכולה לשתף בזה את המנהלת והיועצת או המחנכת .
אשמח לעיצה .
תודה רבה

שלום.
לא יודעת מה לעשות.....
הבן שלי התלונן שבן הדוד שלו נגע בו באופן לא הולם כשישן אצלו. הם היו בני 14 בערך. היום הוא בן כמעט 16.
אני רוצה לציין שהבן שלי הוא על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה מאוד. יחד עם זאת היו המון מקרים בעבר שפירש סיטואציות בצורה שונה לגמרי ממה שהיו באמת וגם היו תקופות שסיפר המון סיפורים שלא היו. (דוגמא, טען שיש ילד שעוקב אחריו ברחבי הישוב ומאיים עם סכין. היינו במשטרה, בדקנו מצלמות הבטחה.. כלום. בסופו של דבר אמרתי לו שתפסו את הילד ומאז לא שמעתי יותר כלום בנושא....). וזו רק דוגמא אחת מיני רבים. בכל אופן בן הדוד הכחיש הכל ואף אחד במשפחה לא האמין. אחותי, ההורים שלי וכו. טיטאו את הסיפור מתחת לשטיח כאילו שכלום לא היה.
הילדים כעיקרון לא נפגשים יותר ואם יש אירוע משפחתי הבן שלי בדרך כלל לא מגיע. לאחרונה לאימא שלי היה יום הולדת כל המשפחה הוזמנה והיא ביקשה שהבן שלי יגיע כי זה "לא נעים"... אני אמרתי שאם ירצה יגיע ואם לא - לא יגיע ולא מעניין אותי האי נעימות שלה. בסופו של דבר הבן שלי הגיע כי גם הוא "הרגיש לא נעים מסבתא" למרות שאמרתי לו 100 פעם שלא חייב. אבל ראו שלא נוח לו עם הסיטואציה, בעלי היה עצבני לגמרי ואחכ גם "הוכיח" אותו על כך שיעשה מה שטוב בשבילו ולא מה שטוב לאחרים.
אני מרגישה במבוי סתום. אי אפשר להתלונן כי זה מילה כנגד מילה ומעניין למי יאמינו. לילד המוצלח או לזה שלא מבין סיטואציות.... וגם עבר לא מעט זמן. המשפחה מחקה את העניין מסדר היום ואפילו לא מבינה למה הבן שלי מתחמק מאירועים משפחתיים. לא יודעת מה לעשות....

שלום רב לאחר חודש שאני שומרת בבטן אני רוצה לספר אני בת 50 לצורך העניין בהמשך.לפני שלושה חודשים פורסם בפייסבוק המקומי בעיר שלי המרכז הארץ "מי מכיר את המחנך שלום שם המשפחה חסוי.כשראיתי את הפוסט שמחתי כיוון שאני בעבר עברתי גילוי עריות בילדות עד הבגרות בבית הספר היסודי זה הבחין במצוקת מה ועוד אותי,שאל שאלות מתוך אכפתיות ועל כך רציתי להודות לו עברו כמעט 35 שנים בערך ביוזמתו מסרתי את מספר הטלפון כיוון שהיה מחנך ובכן מנהל בבית הספר התאמנתי בו. לאחר יומיים זה חזר אלי בשיחת טלפון שוחחנו מעט והוא הציעה שנפגש כיוון שיש הרבה על מה לדבר.כשהגעתי לנקודת מפגש זה אמר לי תבואי לאוטו כיוון שאני מוגבל פיזית ראיתי אמת בדבר שוחחנו כמה דקות כיוון שהיה צריך ללכת לפני שהלכנו סיפרתי לו שכתבתי ספר על העבר שלי. הוא ביקש שניפגש שוב כי הוא רוצה לראות את הספר(רציתי לספר שפרו לעובדה שעברתי התעללות מינית במובן הרחב לא סיפרתי אפילו לא מילה מה אבי עשה לי) לאחר שבוע מנפים הראשונה שנפגשנו שוב התקשר בא לכיוון ביתי ואמרתי לו שמשה בגינה ליד ביתי ואני הבטתי פרק אחד מתוך הספר שכתבתי (לא כרכתי אותו) כשזה הגיעה ביקש שאכניס לאוטו מהסיבה שמוגבך פיזית) והתחלתי להקריא לו פרק שנקרה הישרדות כלומר עשיתי כל מיני תרגילים והשתוללות על מנת שהרגיש גיבורה .בתחרויות ריצה ניצחתי ועוד.ראיתי שהוא לא נוסע בכיוון שביקשתי שאלתי לאן אתה נוסע?וזה אמר לא יודע לאן שהאוטו ייקח חזרתי וביקשתי שייסע לגינה וכך נסע לאן שאתה ותוך כדי שאני מקריאה את הפרק הוא התחיל להטריד אותי מינית מעשירה ועד חדירה של האצבעות למטה. לא זזתי גם כי פחדתי שאם אתנגד יכה וגם להראות לו שאני לא מעוניינת לא רוצה. אך זה לא הפריע לו הוא המשיךו ושאל את נהנת? ואמר בואי נעמוד בחוץ ונמשיך לעשות את זה לא עניתי הייתי קפואה . דפוס ההאוטומט. אמרתי . אני רוצה לחזור הביתה והוא אמר עוד קצת.ואמר את רוצה שנמשיך להיות בקשר? וגם נשכב בפעם הבאה .לא עניתי לו. רק רציתי שזה ייגמר.כשהפסיק נגיד לי 100 ש"ח אמר שיהיה לך תשמרי לך. ראיתי שהייתה לו טבעת על האצבע כלומר נשוי.הרגשתי כל-כך רע.בסך הכל רציתי לאמר לך תודה על אותה תקופה שעזרת לי. אבל מסתבר שתיכנן הכל מבעוד מועד. שוב האדם הקרוב שמכיר את הקורבן (במקרה הזה זאת אני ) מטריד אותה מינית ואלי היה יכול להיגמר באונס
תודה על הזמן והמקום שניתן לי פה.
מרגלית

בן דוד שלי גדול ממני בשנתיים,.זה קרה כל יום שישי כשהייתי בכיתה ב' עד כיתה ' הוא עשה כל דבר אפשרי,,,ותמיד היה אומר לי לא לספר לאמא,,כי זה אסור..ורק אחרי עשר שנים הבנתי שעברתי את מה שעברתי,,,אחריי הבר מצווה שלו הוא הכיר מישהי הם נהיו חברים ושכבו..הוא אמר לי שהוא חשב עלי בזמן הזה...
השאלה שלי..הוא היה מודע למה שהוא עושה? כי היינו ילדים ואני לא הייתי מודעת אבל אחרי שזה נגמר הוא המשיך לחשוב עלי בזמן שהוא מקיים יחסי מין,,אני מבולבלת

אני לא מצליחה להגיב לתשובה שלך, ממשיכה פה.
זה אכן הגיע ממנה. אנחנו תמיד מדברים על הנושא בבית. מידי כמה זמן אני מעלה את המודעות ומדברים שוב. לפעמים בעקבות משהו ולפעמים סתם כרענון.
השאלה אם אני לא צריכה לעשות עם זה משהו כדי שהיא תרגיש שאני מגנה עליה, שהיא באה ומספרת ואני מוצאת פיתרון או מה שזה לא יהיה.
מאז היא לא נשארת שם לישון לבד, רק אם אנחנו שם. שניהם משחקים ביחד, תמיד לידינו. אני לא מסכימה להם להיות לבד בשום מצב. אני לא סומכת עליו לצערי... אפילו שהוא כבר בן 17 והיא עוד רגע בת 10.

יש לי אח למחצה שגדול מהבת שלי ב 8 שנים. לפני שלוש שנים בערך הבת שלי הלכה לישון שם בסופש. היא אמרה לי שהוא הראה לה את הבולבול שלו וזהו. לא רצתה יותר לנסוע לשם. אמרתי לאבא שלי שהיה לו קשה להאמין, סתם כי הוא לא ראה אותם בכלל ביחד. אני כמובן מאמינה לכל מילה של הבת שלי. האח כמובן הכחיש בפני אבא שלי.
לפני חצי שנה היא שוב ישנה שם, היא ביקשה. אחרי כמה זמן היא סיפרה לי שהוא נגע בה והיא נגעה בו לבקשתו. היא אמרה שהיא יודעת שלא נוגעים, אבל היה לה נעים. מדבריה אני מבינה שלא הייתה חדירה או משהו כזה - לא שזה משנה בכלל, אבל מציינת. היא יודעת שלא עושים את זה אבל היה לה נעים. זה לא היה ארוך ולא חזר על עצמו. היא אמרה שפעם היה משהו (אז שהוא הראה לה את הבולבול שלו), ומאז עד המקרה הזה לא היה כלום.
היא כמובן לא רוצה שאספר לאף אחד.
אני אוכלת את עצמי... אני לא יודעת מה לעשות. כמובן שאין סיכוי שהיא נשארת שם יותר לבד. אין סיכוי בעולם. גם כשאנחנו שם איתה ביחד, אני תמיד מוודאת שהיא לא איתו לבד או עם מישהו אחר. אני יודעת שדברים כאלו יכולים לקרות בכל מקום. הם דתיים, אז אני חושבת שהוא בכיוון של סקרנות מינית למרות גילו.
אני תוהה מה המסר שאני מעבירה לה - כי חשוב לי שהיא תמשיך לבוא ולספר לי דברים, חשוב לי שהיא תבטח בי. היא ממש ממש לא רוצה שאספר לאף אחד.
בקיצור, אני אובדת עצות.