האם זו הטרדה? מרוסקת בצדק או מגזימה

כשהוא עבר לידי הוא ליטף לי את המותן והבטן, וחייך אלי. השפלתי מבט. זה קרה כל כך מהר, אפילו לא היה לי זמן להגיב או לזוז או להזיז לו את היד. כל הארוחה חשבתי על כך... גם כשפיניתי את הכלים. לפני שירד שוב לדירה שלו הוא אמר לי שהוא יצלצל אלי השבוע וניפגש ל-ב-ד, שיש לנו דברים לדבר עליהם, בין היתר על השיחה שלנו מקודם שהופסקה ועל החובות שלי אליו. שאלתי בטון קצת יותר תוקפני על איזה חובות הוא מדבר לעזאזל, והוא ענה שהבטחתי לו בזמנו משהו. אמרתי שאני שנים לא עובדת שם והוא יודע. אז הוא אמר שאם כך אני אעשה לו את זה בעצמי. היה קשה לדעת אם הוא מתבדח. אמרתי לו שאין לי זמן להיפגש, הוא אמר שאני אמצא לו זמן. לא הגבתי. הוא התכוון ללכת, ואז אמר לי עשה לי תנועה של "שששש" ואמר לי לא לספר לאף אחד על מה שהוא אמר לי עכשיו. פה כבר הרגשתי כל כך מגעיל. לא ידעתי מה קורה פה. האם זה אובר קירבה שהוא מרשה לעצמו? האם בגלל זה הוא מתבדח איתי ואני פשוט לא קולטת? אומנם לא אמרתי שלא נעים לי, אבל היה כל כך ברור. זזתי בחוסר נעימות, נמנעתי מקשר עין, דיברתי בשקט. הוא מכיר אותי, זה כל כך בלט. האם אני מגזימה? לא יודעת. אבל אני מרגישה שלא. מרגישה מגעיל. לא שוכחת את מגע היד שלו על הבטן שלי... לא שוכחת את המשפט לא לספר לאף אחד. אחרי יומיים החלטתי לספר לחברה, לאחותו. היא הייתה בהלם. תמכה בי והתנצלה, אמרה שהיא בעצמה לא יודעת אם הוא התבדח או לא. התחננתי שלא תספר כלום, ולא תדבר איתו על זה, כדי שלא יהיה בלאגן. הוא בחור תוקפני שבשעת כעס... הוא לא מהסס לצעוק ולהתעצבן. היא הבטיחה שלא תאמר מילה, הבטיחה שלא תשאיר אותנו לבד כשאבוא לשם. הסכמנו אני והיא בנינו שהיא פוקחת עין ופעם הבאה שהוא מעיר לי על החובות או מתנהג בצורה דומה, היא כבר תפוצץ הכל.
יש לציין שהוא אמר לי בעבר שהוא יצלצל אלי, והוא אף פעם לא צלצל. אבל הוא כן התחיל להגיב לי בפייסבוק על פוסטים שלי, מה שלא היה מעולם. היא אמרה לי שבכלל אין לו את המספר שלי לדעתה... אבל למה הוא אמר לי לא לספר לאף אחד? אם הוא אכן התבדח למה הוא התבדח כשהיינו לבד? למה הוא לא רוצה שיידעו שהתבדח ככה?
עברתי בעברי הטרדה נוספת, הרבה יותר תוקפנית וממושכת. אני לא בחורה שמתלבשת חשוף, לא משדרת מה שלא צריך. אני אפילו לא נותנת חיבוק ונשיקה לידידים. אני באמת בחורה טובה, והוא במיוחד יודע זאת... אז איך? למה?
לא ישנתי מאז... מרגישה מצד אחד כל כך נורא, ומצד שני מטומטמת. מגזימה.
מצטערת על החפירה.

שלום לך אני 457. אני מנסה לקרוא את מה שכתבת, אני מרגישה שיש דברים שחשוב לך לא לחשוף אבל מה שכן חשוב ועולה מדבריך הוא שהאח של חברתך מנסה לשנות את דפוס הקשר ביניכם ושלך זה לא מתאים ולא נעים. רק את צריכה לדעת מה מתאים לך ולכן אם מעשיו גורמים לך להרגיש כל כך קשה, צריך להפסיק את זה ומיד על ידי אמירה ברורה שלך אליו או אם קשה לך אז על ידי אחותו. אין שום סיבה בעולם, גם הוא איננו מתכוון ורק מתבדח(?) שאת תסבלי תחושת אי נוחות והרבה מעבר לזה. גם גם הוא מרגיש קרוב אחרי כל כך הרבה שנים אין לו זכות לגעת בך או להתנהג אתך בדרך שלא נוחה לך וחשוב שתעמדי על זה. אינך מטומטומת או מגזימה כאשר לך כל כך ברור מה נעים לך ומה לא. סמכי על עצמך והרפי מבדיקת האשמה. בהצלחה צביה

קודם כל, אני לא רוצה לומר לו דבר למקרה שכן יתבדח, כי אני לא רוצה שיווצר פיצוץ. חוששת שהוא יטען ששיקרתי, או שאני מגזימה, ובכך בעצם לא אוכל לבוא לשם יותר והקשר עם החברה יתדרדר כתוצאה מזה... יש לציין שחברה שלי הגיבה בצורה מדהימה, והאמת לא ציפיתי אחרת.
בנוגע לדבר אחר שאמרת לי, לומר לו בעצמי ולעמוד על שלי איתו... אני לא מסוגלת. כן, יש משהו שלא חשפתי, ואני אומר אותו עכשיו, כנראה זה הכרחי. נאנסתי בגיל 17 על ידי מי שהיה אז החבר הראשון שלי. מאז חוויתי כמה הטרדות בסגנון הזה, לדעתי כי אני משדרת תמימות מדי... ומאז המקרה איני מסוגלת להיות תקיפה עם גברים ולומר להם. אני קופאת ושותקת ומחכה שהערה תחלוף, או הנגיעה...

החוב המדובר הוא מסאז'. עבדתי בזמנו בספא והבטחתי הנחה על מסאז'. מאחר והתפטרתי לא יצא לי לקיים ולכן הוא אמר בצחוק (או שלא) שאני אעשה לו את המסאז' בעצמי.. חוב נוסף זה שלא הגעתי לברית של הבן שלו... או שלא הכנתי לו קפה פעם... דברים כל כך מטומטמים...

היי,אני מרגיש צורך לכתוב לך מאחר וחייתי עם בחורה שעברה אונס מתמשך.ברור שאח של חברתך מדבר על החוב של המס'ג ורוצה להגיע איתך לקטע אינטימי.בזה שלא יהיה לך ספק.כניעה או הסתרה מצידך תוביל אותך בדיוק למקום שאת לא רוצה להגיע אליו.עצתי החד משמעית היא ברגע שהוא מתלחש איתך ואישתו באזור תגבירי את הקול ותישאלי לאיזה חוב הוא בדיוק מדבר? אל תשתפי איתו פעולה בהשתקת מעשיו,ברגע שהוא יבין שאת מתמודדת עם זה כמו שצריך והוא מסתכן מעשיו ייפסקו.אסרטיביות מצידך תימנע טעויות.כניעה או שתיקה מצידך תוביל לטעות קשה.בהצלחה!

שהוא מדבר על החוב לא רק כשאנחנו לבד, אלא גם ליד כולם, כולל אישתו. זו נהייתה בדיחה מעוותת שם בבית, ואני עד כה הגבתי בבדיחות. עד הליטוף, עד האמירה שניפגש לבד, ועד הבקשה שלא אספר לאיש... כולם יודעים וחושבים שהוא מתבדח. אבל עכשיו שהחברה יודעת את השאר, היא הודתה בפניי שאפילו שהוא אחיה, אין לה מושג יותר כמה הוא צחק...

שוב שלום לך. אני רק יכולה לחזור שוב על מה שנאמר, גם אם הוא צוחק ולך זה לא נעים הוא צריך להפסיק לצחוק אתך וכמובן לדעת את זה. אני מרגישה מדבריך את הקושי לעמוד על שלך ואכן יש לך גם סיבות חזקות התומכות בכך, אני ממליצה מכל הלב, לכי לטיפול ועזרי לעצמך להיפטר מרגשות האשם, מהשיתוק וללמוד להיות יכולה לעמוד על זכויותיך, בהצלחה צביה

הייתי חייבת את זה לעצמי. הוא לא היה בבית. היינו אצלה בחדר, וכשירדתי למטה כדי ללכת פתאום ראיתי שהוא בסלון עם האימא. האימא קראה לי וכמובן שבאתי. לא יכולתי להתעלם ממנו לגמרי, אני בכל זאת מנומסת, ובעוד שאליה הייתי מקסימה, אליו זרקתי חצי חיוך, התיישבתי על הספה מולו ודיברתי עם האימא. מאז התעלמתי ממנו. הייתה שניה אחת שבמהלכה נוצר קשר עין והוא קרץ לי, אך זה דבר שהוא עשה תמיד. הפנתי את המבט. פתאום האימא החמיאה לי על התיק שלי ואמרה לי "אני אוהבת את התיק שלך", עוד לפני שהספקתי להגיד לה תודה הוא קפץ ואמר "ואני אוהב את הבעלים". הסתכלתי עליו ואמרתי לו "מה??" (בעוד שבעבר הייתי צוחקת) והוא אמר "אני אוהב אותך, את מתוקה" או משהו כזה. אני לא יודעת למה, אבל חייכתי, חיוך מגעיל, אם יש כזה דבר, וחזרתי לדבר עם האימא. לאחר כמה דקות קמתי ללכת והוא אמר לי "היי לאן את הולכת??", הסתכלתי שוב על האימא ואמרתי "הביתה". לרוב הייתי מסיימת את זה בחיבוק ונשיקה לאימא, אך הפעם לא, כדי שלא אצטרך לתת גם לו. ופשוט הלכתי ככה.
זו התנהגות שהייתה תמיד, פשוט אחרי מה שהיה ביום שבת, כל דבר קופץ לי ומתפרש אצלי אחרת. האם אני טועה?

שלום לך 457. מדבריך עולה תמונה שבה די בודאות אחיה של חברתך מחבב אותך או יותר, אולם האם הוא מתבדח או רציני קשה לדעת ורק את יכולה לסמוך על הרגשתך בענין. נכון שהוא מתבטא בחביבות כלפיך גם ליד אימו מה שעשוי להיראות כבדיחה או כהתיחסות קלילה, אולם שוב אחזור על דברי - כדי שתפסיק התנהגות שאיננה נוחה לך, ולא חשוב אם היא בדיחה או רצינות, עליך לעשות מעשה או באמירה ישירה או בשינוי התנהגות או בהמנעות מקשר. אינני מכירה דרכים אחרות לשינוי. בחרי במה שמתאים לך אבל אם את בוחרת בשינוי התנהגות נסי שתהיה משמעותית בהבדל כדי שיעבור המסר שאת רוצה. שוב בהצלחה צביה

אני מצדי, עם הטמטום שלי, המשכתי ללכת לשם תוך מחשבה כל פעם מחדש שאאגור אומץ לעמוד מולו... לא הצלחתי לומר לו ישירות, אבל כן דרך שפת גוף. בנוסף, הקפדתי להדגיש שיש לי חבר ורק בו אני מעוניינת, והתחלתי להיות ממש מגעילה כלפיו. לא יצרתי קשר עין, לא חייכתי, בקושי עניתי לשאלות שלו (מה קורה, מה עם החבר וכו' וכו'). כולנו אנשים בוגרים וזה היה מאוד ברור שאני לא מעוניינת בחברתו או בשיחה עמו. אך זה לא פסק. הוא דרש מסאז' שוב. אמרתי לו שאני עושה מסאז' רק לחבר שלי. הוא ביטל את זה בידו ואמר "די עזבי אותך". אמרתי לו שאני לא יודעת לעשות מסאז'... כל כך מטומטם מצדי. הוא אמר שזו בעיה שלי והוא בכל זאת רוצה ממני מסאז'. אמרתי שוב שיש לי חבר שרק הוא מקבל ממני מסאז'ים... הוא התחיל להבליט את השרירים שלו בפניי... תוך כדי שסיפר לי שנשרף בכתפיים. לא הסתכלתי. ואז הוא חזר לעניין החובות... שבקרוב הוא יפרע את החוב, כשיירד ממנו קצת לחץ. התחלתי לכעוס. שאלתי איזה חובות, על מה אתה מדבר, מה אתה רוצה ממני... הוא אמר שאני יודעת, שיש לי חוב ענק שעליו הצטברו חובות קטנים. שאלתי איזה. הוא אמר שהוא יחשוב על זה ויגיד לי אחר כך. תוך כדי שחייך. שאלתי אם הוא צוחק אותי. הוא אמר "אני נראה לך צוחק?", עניתי שכן, כי הוא מחייך. החיוך ירד מפניו והתחלף במבט רציני כל כך... ואמר "את מעדיפה שאני לא אחייך?". נבהלתי. עניתי בלחש "לא" והפנתי מבט... ואז הוא הפנה כלפיי אצבע ואמר לי "אני לא שוכח ואני לא מוותר!". ואז רקד ריקוד מטומטם סביב עצמו ונענע בפניי את הטוסיק. בדיוק אז חברה שלי ירדה, תפסה אותו ב"מעשה", והוא ישר ברח לסלון. עד אז היינו לבד. לא ידעתי שהוא בבית, הוא היה אמור להיות בעבודה... אמר שמריח אותי מרחוק, שיש לי ריח של קטורת, שזה ריח טוב... רצה שאתן לו נשיקה בלחי "תני לי בוסה". הגוף שלי נתן, המוח שלי צעק על עצמי שאני מטומטמת. לא הצלחתי אחרת. חיבק אותי בלי שרציתי... עמדתי קפואה עם ידיים לצדדים. ליטף לי את הכתף, ירד לגב... התעכב באיזור הסוגר של החזייה... דגדג לי את האוזן... וכל זה ליד חברה שלי וחבר שלה. ישבתי קפואה, מבט ברצפה... מתרכזת במגע של היד שלו בחזיה שלו ופשוט... זזה קצת. לא מצליחה להגיד מילה. כתב לי בפייסבוק שהוא מתגעגע אלי ורוצה לראות אותי... הציע לי ליד אימא שלו ללכת לבירה... אמר שרצה לשכר אותי... האימא המטומטמת שמבחינתה הוא מתבדח אמרה "כן, רצה לקחת אותך לחורשה בחושך". והוא אמר "לא חורשה, מקום מסודר...". אמרתי שיש לי חבר והוא לא יאהב את זה, אז הוא אמר "הוא לא צריך לדעת". במקום להגיד לו משהו על אישתו שכן צריכה לדעת, אמרתי שחבר שלי הכי צריך לדעת... הוא אמר שכשמציעים לי משהו טוב, לא לפספס אותו. במקום לומר שאין פה כלום טוב, רק אמרתי "טוווווב", גלגלתי עיניים, והפנתי ממנו מבט. ליטף אותי בסנטר ליד החברה. ואני לא זזה... לא זזה.
אחרי זה החלטתי באמת לא לשוב לשם יותר. מחקתי אותו מהפייס. בתכל'ס, זהו, זה נגמר.

אבל זה עדיין איתי. יש בי צורך לעשות צדק... מרגיש לי שזה נגמר לא בדרך שבה זה היה אמור. אני לא אמורה להיות זו שמסתתרת... שנמנעת... שחוששת מלבוא... אני לא אמורה להיות זו שבורחת כאילו היא עשתה משהו לא בסדר!
הייתי במשטרה. השוטר שם היה דוחה. "אל תלכי לשם ותמחקי אותו". יופי, גאון. זה מה שאתה מציע? מציע לי לברוח? לא מייעץ לי להתלונן? ואולי הוא מטריד עוד? משטרה למופת. שאלתי על תלונה בכל זאת. מה יקרה אם זה ירגיז אותו והמצב יסלים. אמר שזה לא יקרה, ולכן הוא לא ממליץ להתלונן. במקום לתת לי הרגשה שהמשטרה תגן עלי ואני בטוחה... השוטר מייעץ לא להתלונן. אני עשיתי משהו רע? אני? באמת?
משטרה חרא. פלא שנשים לא מתלוננות. ממש פלא...

המשטרה בישראל זבל ואין מה לחכות מהם לעזרה (לפחות לדעתי) גבר שוטר לא מסוגל להבין סבל של בחורה צעירה..חשוב לי לומר לך שאת לא אשמה,תורידי מעצמך את תחושות האשמה,זה שאת כנראה בחורה מושכת זה לא פשע,זה אמור להיות דבר חיובי....אני גם בחורה מושכת ויפה..אבל זה לא נותן לאף אחד את הזכות לדרוש ממך מסאז'ים למינהם...(במיוחד שזה עוד גבר נשוי! מסכנה אשתו..)
גם איתי התחיל גבר נשוי שראו שהוא היה חם עלי וכל הזמן ביקש שאני אסע איתו אחרי העבודה לדירה שלי "רק לדבר"..וכשסרבתי הוא אמר לי שיש לי חצי שעה להחליט..ויום אחר יום "אני לא אעשה לך כלום שאת לא מסכימה..את פשוט בחורה מקסימה שכיף לדבר איתה..והכל אצלך יפה..הגוף...הפנים...רק לדבר קצת.." המבט שלו בעיניים..ממש הרגשתי רע עם זה..לבסוף עזבתי את מקום העבודה הזה,הייתי תקיפה! גם לי היה קשה מאוד להציב גבולות אבל הדרך היחידה זה להראות לו שיש לך ראש על הכתפיים! ולקטוע את זה! רק כך הגבר הזה יפסיק להטריד אותך..ואם צריך אז תנתקי איתו קשר! זה עלול להגיע לאונס אם תמשיכו להתראות..את לא מטומטמת! הסירי דאגה מליבך! פשוט תחליטי שאת לא יוצרת אינטרקציה איתו יותר..וזהו.