האם זו הטרדה...?

הייתה שם. התעלמתי והתיישבתי עם הגוף שוב מופנה לכיוון השני. הוא ישר התקרב. לקח את היד שלי שוב וליטף אותה, הניח אותה על הרגל שלו. והתחיל לקרב אותה. הרחקתי. והוא מקרב. הרחקתי והוא מקרב. יכולתי להרגיש אותו, ולא ידעתי מה לעשות. אמרתי לו שזה לא יקרה ושיפסיק לקרב אותה. אמר שאני מעצבנת והורסת שמחות. המשיך להחזיק בה קרוב. הסתכל עלי. ואז, הוא פשוט הרים לי את החולצה. שאלתי אותו מה הוא עושה, צעקתי. הוא אמר שהוא סתם רצה לראות. הייתי בהלם. הוא אמר שאני כבדה והניח ראש על הכתף שלי. הוא אמר שאני שווה, שיש לי פרונט יפה, שרואים טוב מהזווית שלו. הצצתי למטה וראיתי שבגלל איך שאני יושבת המחשוף קצת ירד. באתי להרים אותו, והוא תפס לי את הידיים, אמר לי לא אל תרימי, זה יפה ככה. ניסיתי להשתחרר ואמרתי לו שיעזוב לי את הידיים. הוא החזיק אותן עוד כמה שניות, הסתכל, והרפה. הרמתי את המחשוף מהר והשארתי את היד שם. הוא ליטף לי את הברך, והכניס את היד יותר ויותר פנימה. סגרתי את הרגליים חזק, ופשוט בכיתי בפנים. הוא המשיך ללטף וניסה לפתוח לי את הרגליים, ושאל אם נעים לי. אמרתי שלא. אני לא יודעת כמה הוא באמת היה שיכור, כי הוא נשמע מאוד רציונלי בתגובות שלו כשאמרתי לו שאנחנו ידידים. כבר ראיתי אותו באמת שיכור. זה היה נראה כמו תירוץ. אזרתי אומץ והעפתי לו את היד. הוא שאל למה עשיתי את זה, הוא אמר שהוא יודע שהיה לי נעים. שאלתי על מה הוא מדבר. הוא אמר שהוא הרגיש שאני רטובה. אמרתי לו שהוא מטומטם ומדמיין, שהוא אומנם היה קרוב לשם, אבל לא באמת, והוא לא יכול לדעת, ושכבר אמרתי שלא נעים לי. הוא אמר טוב טוב, הרגשתי שלח. רציתי למות. ואז... אז הוא אמר שבא לו לאנוס אותי. פתחתי עיניים. הוא אמר שלא אדאג, שהוא לא יעשה דבר בכוח. אמרתי לו מה כל השעות האלו, לא עשית דברים למרות שאמרתי שלא. הוא ביקש שאסתכל עליו, לא הסכמתי. הפנה לי את הפנים והחזיק בהן, ואמר שאנשק אותו. סירבתי. כבר לא יכולתי יותר, לא היה איכפת לי שינהג כך או אפילו שירביץ לי. אמרתי לו שיחזיר אותי הביתה עכשיו או שאני הולכת. ואז הוא פוף התפכח. אמר שלא כיף איתי. החזיר אותי הביתה. יצאתי מהר מהאוטו והוא יצא גם ואמר "מה בלי חיבוק?". וחיבק אותי. הידיים שלי היו בצידיי הגוף ושלו כרוכות חזק מסביב, ונישק לי את הצוואר. הדפתי אותו ואמרתי לו שחלאס, לילה טוב. והלכתי.
למחרתי החלטתי לומר לו שהוא עבר כל גבול. אבל הוא האשים אותי. אמר שבחור ובחורה לבד באוטו, מה ציפיתי שיקרה? אמרתי לו שאנחנו ידידים, שלא היה אמור לקרות דבר. הוא רק המשיך לנבוח נזיפות. מאז ניתקתי קשר. אבל זה יושב עלי כל כך חזק. כל כך חזק. מציק ולא נותן לישון. אני מרגישה מגעיל.

אל תתייאשי.

הבן הזה שהטריד אותך מינית הוא חלאת אנוש.
כדאי לך להתלונן, אף על פי שאת חוששת שזה ייקח זמן, מגיע לו להיענש על הדברים האיומים שהוא עשה לך.

אל תפחדי מהחברה- את כותבת שיש ביניכם הרבה מכרים משותפים, ובכן, אני מציעה לך לשים פס ענק על החברה ולעשות את המעשה הכי נכון ושהכי יעזור לך- להתלונן עליו במשטרה.

אני בטוחה שתוכלי לישון מצוין אחרי שהוא ירצה תקופה מסוימת בכלא!

הי קרן
טוב שפנית, עשית את הדבר הנכון.
מהתאור שלך עולה כי אכן עברת הטרדה מינית.
עפ"י החוק, הטרדה מינית הינה כל אחד מהמעשים האלה:
(1) סחיטה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2) מעשים מגונים (לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים).
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן;
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן;
(5) התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו/מיניותו/נטייתו המינית של אדם
מה שתיארת יכול לבסס יסודותיו של יותר מאחד מהמעשים המפורטים לעיל.

לאחר שמיעת פרטים ספציפיים ניתן יהיה להמליץ בפנייך (באופן אישי) על האופציה המתאימה ביותר לפעולה מתוך כל האופציות האפשרויות.

להגיש תלונה. יש כאן יותר מדי מכרים משותפים מעורבים, ו... כן, כואב לי הלב. מה גם ששתינו יודעות שעונשי ההטרדה מגוחכים. זה לעבור תלאות לכלום. אני פשוט... רק רוצה לדעת איך להעלים את זה. איך לחזור לישון בלי שזה יציק לי. וכמה פעמים למען השם צריך להתקלח כדי לא להרגיש מגעיל? אני יודעת, טררם. אבל יד של גבר שנוגעת בך זו יד של גבר, לא משנה מה. והמילים, הן תמיד במוח.

קרן שלום. הכי חשוב הוא לא להישאר לבד עם הסיפור כי אז זה יוצר בתוכך אי שקט ולא מתפרק. חפשי דמות קרובה או יותר מאחת בסביבתך וספרי להן.
נראה לי , אבל זה להחלטתך כמובן לנתק את קשר הידידות הזה.
את זקוקה אם אני מבינה נכון את בקשתך, לא להיות מוטרדת מהרגשת האשמה והגועל וטיפול גם אם קצר יכול להועיל. טלפון לקו של הטרדות מיניות 1202 יכול לתרום וזה חשוב.
חלק מהפרשנות שלנו לאירועים בחיינו קשורה לתפישתינו את עצמינו ואת העולם, אם תביני את עצמך טוב יותר תוכלי לסלוח לעצמך ולהמשיך הלאה.
עצתו של עו"ד וייריך, היתה לעזור לך להבין שאם תרצי לתבוע יש לך על מה.
חבל לי על החוייה שעברת, אבל אם תוכלי גם ללמוד ממנה על עצמך אולי יש פה גם נקודת אור כלשהיא. בהצלחה צביה.