דואג לבת הזוג שלי..

שלום רב,
ממש לאחרונה סיפרה לי חברתי כי היא נוצלה מינית בעבר. כששאלתי את הפרטים היא סיפרה לי מה שקרה אך נראה שהיה לה קשה וכואב לחלוק.

לפני מספר שנים, כשהייתה בת 20 היא הייתה באילת עם משפחה ובאחד הלילות היא ישבה במלון עם חבר'ה צעירים אחרים והם שתו ביחד.
את אותם חבר'ה צעירים היא פגשה באילת והם היו באותו מלון.
היא הפריזה בשתייה והרגישה צורך להקיא. אחד הבחורים התנדב להוביל אותה לשירותים והיא הלכה איתו.
הוא הוביל אותה לחדר שלו והיא הקיאה בשירותים שבחדר אך לאחר מכן הוא השכיב אותה על המיטה, נעל את הדלת ואנס אותה.
היא סיפרה לי כי היא לא רצתה זאת, אך לא יכלה להתנגד בגלל השפעת האלכוהול. היא סיפרה לי שלמחרת הוא סיפר לה כי הקונדום גם נקרע ולכן היא גם לקחה פוסטינור ועשתה בדיקות למחלות מין - לפי הזמן הנדרש.
ראיתי שהיה לה מאוד קשה לספר לי ולכן היה לי קשה לנסות להבין את כל הפרטים, כי לא רציתי להכאיב לה.

היא סיפרה עם זאת, כי היא לא חושבת שהדבר השפיע עליה וכי מאחר ועברו כ-7-8 שנים מאז, זה באמת דבר ששיך לעבר.. כששאלתי למי היא עוד סיפרה, היא אמרה שלאף אחד חוץ ממני, אחרי שהיא חשבה במשך כמה שניות.

אני מאוד אוהב אותה והיא מאוד חשובה לי ולכן אני מתלבט לגבי זה..
מצד אחד, לשמור כזה דבר לעצמך במשך כלכך הרבה זמן זה דבר מאוד קשה שיכול להיות לו השלכות קשות, אני גם ראיתי שהיה לה מאוד קשה לחלוק את הסיפור איתי, אבל היא כן מרגישה איתי פתוחה..
הרצון שלי כמובן, זה למצוא את אותו בן %&$ ולדאוג שהוא ישלם על מה שהוא עשה.. אבל זה כמובן משהו שאולי קשור יותר אלי ולא להרגשה שלה ולכן מה שבאמת יותר חשוב לי זה לעשות את הדבר הכי טוב בשבילה..

אני מתלבט, מה זה אותו דבר.. האם לעזוב את זה ככה, כי אני לא רוצה להכאיב לה עם הזיכרונות האלה, האם כן להציע לה לדבר עם מישהו מקצועי לגבי אותו אירוע?
אני חושב שהיא עברה תהליך מסוים של הדחקה ואני לא בטוח מה הדרך הנכונה שאני יכול לעזור לה..
אודה לתשובה..