יש לי שאלה

שלום
אני בשנות השלושים לחיי
יש משהו שלא סיפרתי עליו לאף אחד אף פעם כי פחדתי
כשהייתי ביסודי, בערך מכיתה ו' עד כיתה ח', (במשך שלוש שנים) בת כיתתי שנחשבה מאוד מקובלת היתה נוגעת בי.
אני לא נחשבתי למקובלת ולכן היא ידעה שיש לה כח עלי. היא לא היתה מחכה לי אף פעם בדרך חזרה הביתה, אבל כשהיא היתה באה איתי - אז ידעתי שהיא תעשה לי את זה שוב...
או אם פתאום היא היתה באה אלי לבית או מזמינה אותי אליה - זה היה רק בשביל זה.
שנאתי אותה אבל לא יכולתי לעשות כלום. אני חושבת שפחדתי שלא יאמינו לי כי היא יותר מקובלת ונחשבת למשפחה טובה, אז הסיכויים שלי מולה היו אפסיים. וגם חשבתי שיגידו שאולי אני אשמה בזה...
בקיצור לשמחתי זה עבר מעצמו כשכל אחת פנתה לתיכון אחר בכיתה ט'. שכחתי מהעניין עד לא מזמן; פתאום זה עלה לי שוב, וזה מציק לי מאוד! זה עלה בעקבות זה שנתקלתי באחותה וגם היא ניסתה לנצל אותי, אומנם לא מינית אלא משהו שקשור בעבודה שלי, אבל זה הזכיר לי את זה, והרגשתי תחושה מעליבה שיש לבנות במשפחה הזו את היכולת לנצל אנשים טובים בכל התחומים...
לא מזמן גם ראיתי אותה והיא התעלמה ממני לחלוטין! עכשיו אני מרגישה רע כ"כ ופשוט בא לי להרוג אותה!!! בא לי שהיא תדע שאני כבר לא מפחדת ממנה יותר, ונראה לי שהיא עכשיו מפחדת ממני (אולי שאגלה ולכן היא התעלמה ממני)
אני רוצה לסגור איתה חשבון ושעכשיו היא תרעד מפניי, על כל פעם שהיא נגעה בי וידעה שזה כואב, והכריחה אותי לנגוע לה וזה היה כ"כ מגעיל... אני זוכרת שהייתי אח"כ רוחצת את היד איזה שלוש פעמים, כדי להתנקות מהגועל והריח שלה...
אני מגלה לכם את זה ורועדות לי הידיים... אני לא מאמינה שאני משתפת... זו הפעם הראשונה שאני אומרת את למישהו...
האם אני יכולה לעשות משהו בנידון אחרי כ"כ הרבה שנים, או שזה כבר אבוד והיא ניצחה?