מרגישה מוטרדת ועם זאת אשמה לא מסוגלת לשכוח ועולה בי תחושת גועל

כבר יומיים שאני מרגישה מועקה, אשמה וגועל. לפני כיומיים נסעתי עם חברה במונית. הייתה אווירה מצחיקה דיברנו ואז הנהג היה אחד כזה שמדבר חופשי ואוהב לדבר ולהגיד מה הוא קלט" עלינו. שחברה שלי היא היפר ועליי אמר שקטה. ואז חברה שלי זרקה ש"אדם משעמם בלי אקשן" (כי אני בתולה) וצריך להנות מהחיים והנהג אמר שסקס זה לא הכל ובלה בלה בלה ונתן להרגיש כאילו הוא על תקן מבוגר כזה שמייעץ ועם ניסיון חיים ואמר לי שאני צודקת שאני לא הולכת עם כל אחד וכו. ואז כשחברה שלי ירדה בביתנ. הוא הסיע אותי לבית והמשיך בשיחה ושאל איך לא היו לי קשרים עד כה ואם בכלל לא היה , אז אמרתי שלא, ואז הוא אמר: רגע אז לא שכבת? ואיכשהו לא יודעת להסביר זה הרגיש כאילו הוא באמת מייעץ וגם טרח לספר שמלא מתייעצות איתו בהכל. אז עניתי לו והוא עצר את המונית לסיגריה והמשיך לדבר כאילו מבין וכו ואמר כל הכבוד וכששאלתי לדעתו אם הוא חושב שזה בסדר כך או כצו שחברה שלי אומרת ללכת ולעשות את זה, אז הוא אמר שגם וגם וכאילו סיפר סיפורים מידידות שלו והסביר לי דברים וזה כלל מילים מאוד בוטות, וכאילו לאט לאט הוא גם שאל שאלות חודרניות וגסות אבל כן השבתי עליההן בכן ולא וגם היו פעמים שלא ידעתי מה לומר אז יצא משהו וכל הזמן הזה הרגשתי גןעל אבל לא הצלחתי למנוע מלהמשיך לענות, לא יודעת להסביר את זה כאילו מלווה אותי תחושה של אי נעימות ממנו אז אני עונה כזה, והוא כאילו מתיימר לייעץ אבל מדבר גסויוץ ומייעץ לי כביכול לגבי בחורים בחוץ ומוסיף הערוץ שאני ממש יפנ וחזה קטן ורזה , בקיצור כלל שאלות ומילים בוטות ואני כמו סתומה משיבה לו. לקראת הסוף לאחר 40 דקות היה רגע שהוא שם אצבע על הגרביון כי הוא אמר שאני לבנה , והרגשתי קפואה כי בדרך כלל אני אדם שמלכתחילה יתקוף אבל משום מה לא יצא לי להגיד משהו ופה הרגשתי ממש דוחה ועדיין לא הצלחתי. לתקוף אז אמרתי כזה שבסך הכל לא אכפת לי מהמין ושהכי חשוב זה גבר טוב לחיים. ואז אמר לי שאני בחורה מקסימה וטובה וצנועה ואחר כך אמר כזה יעני כמו חברים יאללה תביאי נשיקה בלחי ולילה טוב, אז אני לא יודעת מה קרה לי אני לא מצליחה להסביר אץ זה כאילו אני נגעלת בתוכי אבל האי נעימות מניעה אותי והתקדמתי לץת נשיקה בלחי ולא הצלחתי קפאתי פשוט לא יכולה להסביר אז הפנתי את הלחי שכאילו שיתן לי ואלך מהר, ואז התקרב ונתן חיבוק ונשיקה אבל התחמקתי כזה השפלתי את הראש אז זה לא היה מגעי ממש. אני חזרתי לבית בכיתי הרגשתי גועל , ווהוא לקח אץ המסםר שלי שכביכול ייעץ לי בחיים, ויש לציין שכם אמר שקדימה שאעשה את זה כבר ושאם אהיה מוכנה שאדבר איתו ואתייעץ והוא יכיר לי גבבר חמוד ולא מניאק ועוד כל מיני תיאורים מגעיליםתסכול, אשמה אני מרגישה אשמה וגועל עם עצמי ואני כל הזמן מתייסרת איך באותם רגעים לא תקפתי לא עצרתי והצשכתי לדבר איתו. רע לי. אני חייבת להבין למה למה לא הצלחתי להביע התנגדות ותוקפנות, הרי זה דחה אותי זה הבהיל אותי והוא גם מבוגר. אני לא מצליחה לסלוח לעצמי