שאלה לגבי הסיפור של אסתי וינשטיין

שלום
אינני מצוי בפרטי המקרה אז ברמה העקרונית בלבד:
כל מעשה מיני שנעשה שלא מתוך הסכמה ורצון חופשיים (לחלוטין) מהווה עבירת מין והטרדה מינית. אין דבר כזה לשתף פעולה כמעט מתוך רצון מלא ואין דבר כזה לשתף פעולה אחרי קצת לחץ... או שיש רצון חופשי ומלא או שזו הפרת חוק.
אין אמצע.

אשמח לדבר אתך באופן פרטי ולהבהיר לך עניין זה. זאת שאלה קצת מורכבת

היי

כמו רבים וטובים גם אני קראתי את הספר ובאמת שאלתי את עצמי מדוע היא לא משתמשת במילה "אונס" או התעללות מינית ביחסים שלה עם בעלה כמתבקש...

לדעתי האישית בלבד. ועל סמך מה שהיא כתבה אז כבר בתחילת הדרך שלהם היה פער בין הרצונות שלו לצרכים שלה!
אולי כי היא הייתה הרבה יותר מינית ממנו. ואולי בגלל שהיא חיפשה קירבה ואינטימיות בעוד הוא חיפש סקס והביתה...ואולי כי היא היית יותר מפותחת "ובשלה מינית" כפי שיכול לקרות אצל זוגות מהמגזר הנ"ל.
האבסורד הוא - שפתאום הוא רצה יותר, וכלשונה מידיי יום, והיא מציינת את זה לאורך כל הספר שיום אחד זה התהפך, ככל הנראה הדבר נבע מכך שהיא עמדה על שלה מה שאילץ אותו ליישר קוו עם הצרכים שלה. ואז קרתה להם תאונה. היא הפסיקה להימשך אליו.
לא נדע לעולם מה קדם למה הביצה או התרנגולת אבל עצם זה שהיא נתנה דרור למחשבותיה וגם התגרתה בגורל כמו ניתוח להגדלת חזה. לימוד בבתי ספר מעורב וכו' כל זה ועוד יצר אצלה פער חדש ונוסף על הפער שהיה מלכתחילה. ומכאן החל כדור השלג להתגלגל.
אז איפה היינו? לגבי שאלתך - "יחסי מין הם מין של יחסים" כמעט בכל זוגיות ישנפ פערים בחשק המיני כי צריך לזכור >>> לא בכל פעם שבעלך רעב ורוצה לאכול גם את חייבת להיות רעבה. צריך לדבר. תקשורת זו מילת המפתח, אפשר לבקש. לרצות. לגרות. אבל בשום פנים לא לכפות יחסים על האחר. מצד שני - בזוגיות אוהבת ומכילה יש להקשיב לצרכים של השני ומותר לבוא לקראתו גם אם אין חשק כפי שנאמר > עם האוכל בא התיאבון...
בקיצור אם את מרגישה שאת עושה דברים שאת לא שלימה איתם זה הזמן לשיחת הבהרה ולהגדרה מחודשת. עדיף לעשות את השיחה מחוץ למיטה על כוס קפה.

בהצלחה.