בוהה בי באופן מטריד

אני לומדת לתואר. בין התלמידים בכיתה היה חיבור מהיר ואווירה טובה.
בחור מהכיתה שלי, שבתחילה היינו סבבה לגמרי, בכל פעם שלמישהו היה רכב, היינו מציעים טרמפ כי אנחנו גרים באותו אזור (אני ועוד 2 בנות, נסיעה די ארוכה), לפעמים הוא עם רכב, לפעמים אני.
יש לציין שאני אישה נשואה והוא דתי ונשוי ויחסית גדול ממני.
באחת הפעמים שאני וחברה נסענו איתו, הוא שאל שאלות מאוד מביכות (רק אותי) לגבי שמירת טהרת המשפחה. הבהרתי לו שאני לא הולכת לדבר איתו על כך ושלא ישאל אותי. הוא שאל שוב ושוב עד שממש כעסתי והוא הפסיק.
בפעם אחרת הוא הטיף לי כיצד אני אמורה להתנהל עם בעלי, לנקות, לבשל וכו'. התעצבנתי שוב וביקשתי ממנו שלא ידבר איתי על כך יותר.
החלטנו לא לנסוע איתו יותר ולא להציע לו טרמפ איתנו, לאחר שהוא חזר ושאל אותי שאלות מאוד מטרידות שגרמו לי להרגיש לא בנוח.
בנוסף לכל זה, מתחילת השנה הוא לא מפסיק לבהות בי.
מתיישב תמיד באזור שלי. אם מתיישב מלפני, הוא ממש מסתובב להסתכל עליי. בתחילה חשבתי שלא מדובר בי והתעלמתי, אך החברות אומרות שלא משנה איפה אני יושבת, הוא בוהה בי.
אני מרגישה את המבטים, לפעמים הייתי מביטה בחזרה רק שיפסיק, לפעמים עזר ולפעמים לא.
הוא תמיד יוזם איתי שיחות, הוא יודע שאני לא סובלת אותו וגם דיבר על כך עם מישהי מהכיתה ועדיין, ממשיך לשאול אותי שאלות כמו
"ראיתי שהיית בארוע אתמול, איך היה?" (מתמוננ שפרסמתי עם בעלי בפייסבוק).
אני מרגישה מאוד מוטרדת מהעניין, לא מסוגלת יותר ליצור איתו קשר עין, כשהוא מסתכל ואני קולטת, זה פשוט מקפיא אותי ואני מרגישה שהמבט שלו חודר לי לנשמה. השיא היה אתמול שחלמתי שהוא חוטף אותי. אני חושבת שאני קצת מפתחת חרדה.
פשוט לא יודעת מה לעשות מבלי להביך אותו, אני צופה את התגובה שלו אם אעיר לו או אדבר איתו, הוא יכחיש ויענה משהו טיפשי.
יש לציין שלפני כ10 שנים חוויתי אונס ואולי בשל כך, אני מרגישה חרדה כל כך. מעולם לא נתתי לזה לאפיין אותי או אנשים אחרים שהכרתי.
אובדת עצות, אשמח לרעיונות כיצד אוכל לפתור את זה במהרה.