בת 32

אני רוצה להודות לכל מי שהגיב וייעץ.אחשוף מעט את עצמי:אני אכן בת 32 ובהיותי בת 13 עברתי התעללות מינית קשה ע:י אבי,הסיפור נחשף וחיי עברו תהפוכות הרות גורל,נדדתי במשפחות אומנה ובפנמיה ,חייתי בחברה דתית שלא הכילה את העניין,איבדתי את התמימות ורציתי רק לשרוד. הייתי אצל פסיכולוגים שונים,אך תמיד נאמר לי שאניח לעבר ואתמקד בעכשיו,שנים של ניכור חברתי השפלות,אובדן האמת:האם היה או לא?התחלתי לחיות בצל,התבגרתי פיזית אך אני חשה כילדה בת 13 שרוצה להחזיר את השנים האבודות.שנים רבות למדתי באונ",עבדתי ואני עוסקת בחינוך,אך אין אושר בחיי,אומרים שעיניי כבויות,ואני יודעת שנשמתי היא זו שכבויה,וסוד אפל ועצב אופפים אותי, איני מסוגלת לספר לאנשים את שעברתי,נדמה שזה קשה להם ולי כאחד.לעיתים אני מדמיינת שאילו רק יכלתי לחזור בזמן אחורה,לא הייתי מספרת שאני קורבן מין,רק סבל הסב לי גילוי הסוד,איבדתי את אבי,אימי,ביתי והגרוע מכל את עצמי.שנים אבודות,שנים של התבגרות קשה ללא משפחה וחברים ,אילו רק יכלתי לסלוח לחיי,לדעת להשלים עימם ולהניחם בצד,הייתי חשה הקלה."איש איש נועד לחיות את חייו ואת סיפורו הוא.איש איש וגורלו"שמעתי באחת ההרצאות ,רק שאני יודעת שיש גורלות קשים מדי,והלוואי ואדע פעם מנוח,
אני שוב מודה לכל מי שהשיב,והלוואי ולא נדע מקרים נוספים,