בעיה

אני בת 23 ובחיים לא היה לי חבר זאת אומרת קשר מכל סוג. שהייתי בת 20 התנשקתי נשיקה על השפתיים עם גבר, זאת הפעם היחידה שהתקרבתי לבחור. אני מרגישה שאני לחוצה ואני לא מסוגלת להשתחרר בקרבת גברים במיוחד עם אני מחבבת מישהו. כל חיי התאהבתי בגברים, בדרך כלל כאלה שאין לי סיכוי להיות איתם כמו גברים נשואים, או סתם בחורים שאני מאמינה שאין סיכוי שירצו אותי, אני נוטה לפאנטז איך לא להתקרב גופנית. בנוסף כשהייתי צעירה בסביבות גיל 10 ,11 התקשר לבית שלי בחור בהתחלה חשבתי שזה דוד שלי חשבתי שזיהיתי את הקול שלו קראו לו שם דומה, אני לא כל כך זוכרת את כל המקרה מה שאני זוכרת במעורפל שאולי הוא ידע את שמי אבל אני לא בטוחה, מה שקרה בעצם שהוא אמר לי משהו כמו לפתוח רגליים, אני זוכרת שלא הבנתי והעברתי את הטלפון לאימי והוא ניתק. אך במהלך השנים פיתחתי פחדים לגבי מה שקרה חשבתי שאולי זה דוד שלי ופחדתי קצת ממנו אך בחיים הוא לא עשה לי כלום. נהיה לי כל מיני מחשבות וכבר שנים אני מנסה לשחזר את המקרה ולנסות להיזכר מה בדיוק הוא אמר וזה גורם לי לכל מיני מחשבות ופחדים אני לא יודעת איך להפסיק ולהשתחרר מן המקרה. האם מצב כזה יכול להסביר את הלחץ שלי מפני קירבה לבחורים? האם אני צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי? האם התגובה שלי קיצונית?