זכרונות של גילוי עריות

שלום רב,
אני בחורה בת 32.מזה שנים אני סובלת מדיכאונות עמוקים וכרוניים בשל אלימות מתמשכת שסבלתי מצד אימי כל חיי -מינקות ועד גיל 20 לערך.. מאז שאני זוכרת את עצמי ה"בית" היה מקום של פחד,טרור, בוז ,השפלות , מכות,קללות וכל מה שכרוך בכך..
אני בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים.

הדבר המוזר (שבעטיו אני כותבת בפורום זה) הוא שפתאום לפני כמה חודשים התחלתי לדבר בטיפול על כל מיני זכרונות שיש לי מאבי ,זכרונות מיניים. מדובר על תמונות עמומות ולא קוהרנטיות של סיטואציות מיניות או דיבור על סקס בין שניניו בלבד.
הזכרנות הם מגיל 7,8,9 לא בטוחה.
לדוגמ' בפעם הראשונה ששכבתי עם בחור והוא שאל אותי אם אני בתולה , לא ידעתי מה לענות ,לא הייתי בטוחה. איך יכול להיות שבחורה לא תדע אם היא בתולה???

לא מדובר על משהו שביום אחד נזכרתי בו , אפילו יש לי רשימות ביומן של זכרנות מאותם גילאים , שכתבתי בגיל 15 או 16..אבל תמיד זה היה "מאחורי הבמה".
אני לא מבינה בדיוק מה קורה איתי , אני מוצאת את עצמי בהיסטריה , בהתקפי בכי בלתי נשלטים ,רעידות, מהתפרצויות זעם ( על עצמי בלבד), חוסר רצון להיפגש עם חברים או משפחה.אני לא עובדת .מנותקת מהעולם החיצון.כך שלמעשה אני לבד ובדד ב"דבר הזה" שאני אפילו לא יודעת מהו.

לסיום , מה שהכי מבלבל אותי זו העובדה שזה לא מתיישב עם אבא שלי כי תמיד הדמות המפלצתית היתה שייכת לאמא שלי,בצרחות, במכות ובטירוף שלה אך אבא שלי - דמותו תמיד התקשרה לעדינות, לרוך, הוא בחיים לא צעק או הרים עליי יד.
אני לא בטוחה מה לעשות מכאן, אני מרגישה שעובר עליי משהו, אבל אין לי מילים , אין לי יכולת להסביר ואני מרגישה שאני משתגעת.
אשמח לשמוע עצה או כל דבר אחר.