ילד בן שנתיים וחצי - תגובה

היי, תודה על תשובתך המהירה.
אני בספק עם הילד לא מבדיל עם המעשה נעים או לא, בחנתי את שתי האפשרויות ולפי דעתי אני יודעת מהיא בין שתיהן, בשבת האחרונה הוא ראה את שתיהן, אחת הוא ראה ובכה ולא רצה להיות בבית משום שראה אותה, היא היתה בייבי סיטר על האח הקטן והשניה היתה כאשר הלכה הוא רצה שהיא תהיה איתו ותשחק איתו ושאל עליה, אז מין הסתם זו אותה אחת שלא רצה להיות בקרבתה, בנוסף האחת משחדת אותו בשביל נשיקה או חיבוק והשניה בקושי נותנת לו נשיקה, בישנית שקטה....
המשפחה שלי והמשפחה שלה חברים מאוד טובים, אבא שלה הוא אח של אמא שלי אנחנו בקשרים חזקים, אני לא יודעת איך אפשר למנוע את זה שהוא לא יראה אותה יותר, אני מנסה לחשוב .
המחשבות שאת מגנה על הילד שלך כלכך ובסוף את לא מצליחה הורגות אותי, הורגת אותי המחשבה על אותה סיטואציה ששניהם היו בה, אני נקראת מבפנים, אני לא יודעת איך להגיב ואם להגיב, סיפרתי למשפחה המצומצמת שלי על הדבר, וכולם _(אבא,אמא ואחותי ובנוסף בעלי) טוענים כי עלינו להרחיק את הילד ולשתוק משום שאנו מכירים את אמא שלה ובטוחים שהיא תעשה משהו לילדה ולעצמה אם תדע דבר כזה. אחותי השניה טוענת כי זה דפוס התנהגות ושאם אנו אוהבים את הילדה ואת המשפחה אנחנו צריכים לדבר כדי שיטפלו בה, ואני ניקרעת מכל הכיוונים, רוצה ל"הרוג" את מי שעשה את זה אבל מעורבים פה המון אנשים ורגשות, אני שואלת את עצמי אם אותה המשפחה תאמין לי בכלל , ומה יקרה אם לא, אולי הם יטענו שאני סתם אומרת או שהילד סתם אומר ובכלל יהיה בלגן, אני לא יודעת איך להתמודד עם הכל ובמיוחד עם המחשבה שזה קרה למלאך הקטן שלי שכלכך שמרתי עליו, אני מזועזעת.