ילד בן ארבע וחצי

בני בן ה- 4.5 חזר לפני שלושה שבועות מהגן ובמהלך הרחצה לפני השינה אמר לי שהוא רוצה לנשק את הבולבול, כי זה נעים. בתחילה חשבתי שזאת בדיחה ואף שיתפתי פעולה ואמרתי כי שהוא לא יכול לנשק את הבולבול כי הוא רחוק מהפנים. שאלתי אותו מי אמר לו שזה נעים, והוא ענה כי ילד בגן אמר לו, לשאלתי היכן הם דיברו על זה הוא ענה כי הילד ניכנס איתו לשרותים. כשהסתיימה המקלחת הועבר עטוף במגבת לחדר וכשהולבש בתחתונים שאל אותי "האם אני יודעת מה יש בבולבול?" אלתי אותו מה? והוא ענה דבש זה נעים וטעים. פניתי לגננת וסיפרתי לה את סיפור המעשה, יש לציין כי בני סירב לומר לי את שמו של הילד המדובר ולטענת הגננת גם לה לא סיפר.
הגננת פנתה לפסיכולוגית וליועצת הגן וכשביקשה לדבר איתי אתמול טענה כי שלושתן שוללות את האפשרות כי מדובר בגן וכי כנראה זה מהבית. בני הולך לבתיי חברים בנוכחותי ואינו נימצא עם אנשים אחרים ללא נוכחותינו מלבד בין השעות 08:00-13:30 בהם הוא נמצא בגן. הגן הוא גן מעורב של ילדי טרום חובה וחובה.
יש לציין כי לא בוצעה שום שיחה איתי או עם בעלי וכמובן לא עם הילד וכל המידע שנימצא אצל הפסיכולוגית והיועצת הוא מהגננת עצמה שמכירה אותנו מספטמבר הנוכחי. כמו כן ציינה בפניי בשיחה במין נימה של הרגעה כי לאור גילו המוקדם הן לא רואות סיבה לחקור או להעביר את הטיפול לרשויות הרווחה. אני מנסה לקבוע פגישה עם הפסיכולוגית מהשרות הפסיכולוגי איתה דיברה הגננת על מנת להבין איך הגיעה למסקנות כאלה אך ללא הצלחה בנתיים.
באיזו דרך מקצועית אני יכולה לטפל בעניין ולהבין האם קרו הדברים בגן ? האם כדאי שבני ידבר עם אדם חיצוני מקצועי שיוכל לתת קצת אור על מה שקרה ואולי על הילד המעורב?