מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מתוסכלתאובדת עצות11/04/2011
נזכרתי באירוע מן העבר שקרה ומאד קשה לי להמשיך לחיות עם עצמי אחרי מה שזכרתי
נזכרתי שבעבר הרחוק לא זוכרת את הגיל בו הייתי , בסביבות גיל 13או 14 אולי ?.
עשיתי בייביסיטר לילד קטן. לא זוכרת גם את גילו משערת שבסביבות גיל 4 אולי פחות או אולי קצת יותר גם אז כשעשיתי את הבייביסיטר לא ידעתי מה גילו..
אני לא יודעת מה הגיל הזה אומר (גיל 14) ומה הייתי אמורה להבין ולדעת אז.. אבל בכל מצב כל תהליך ההתפתחות והגדילה שלי היה מאד מורכב לדעתי לא דאגו להסביר לי שומדבר ובמיוחד לא דברים שקשורים למיניות וכאלה.. אני זוכרת שכשהייתי בבית ספר היסודי יום אחד באה מישהי לספר ולהסביר לנו על המחזור החודשי מהו, ולי לא הייתה כל הכנה מוקדמת לזה ולקחתי את זה קשה לא הבנתי איך יכול להיות דבר כזה שירד לי דם כל חודש וזה היה נראה לי לא מציאותי מפחיד וכואב, בזמן שלילדות אחרות בבית ספר זה היה נראה כבר מובן מאליו והיה נראה שידעו את זה עוד מלפני ולא חידשו להם כלום.
בכל אופן האירוע שנזכרתי בו בבייביסיטר היה אירוע שבלתי נתפס לי כיום ועד עכשיו אני לא מבינה איך הגעתי למצב כזה זה אירוע ששחכתי ממנו לגמרי כנראה הכחשתי וניסיתי להסתיר כי התביישתי מאד ורק לא מזמן זה צץ לי בזיכרון ובאמת קשה לי לחיות עם זה וגם להעלות את זה כאן מה שזכור לי מהאירוע זה שרציתי להיכנס לשירותים והילד הקטן התחיל לבכות כי כנראה פחד להישאר לבד לא ידעתי מה לעשות אז הכנסתי אותו ביחד איתי לשירותים והוא עמד וחיכה ליד הדלת זה היה חדר שירותים ואמבטיה גדול ככה שהוא עמד ליד הדלת והיה די רחוק ממני בזמן שאני עושה פיפי וגם מתעסקת עם עצמי.. בידיעה שהילד הקטן צופה בי.נראה לי שהיו אולי עוד שניים או שלושה אירועים דומים מאותה תקופה שנזכרתי בהם באף אחד מהם לא היה מגע פיזי בילד/ה עצמו רק בעצמי.. :/
עבדתי תקופה ארוכה במעון ובגן ילדים לא מזמן ושומדבר דומה לא היה כיום אני ילדה בוגרת ולעולם לא יעלה בדעתי לחזור על מעשה כזה אבל זה עדיין זה מציק לי מאד ואני מוצאת את עצמי חושבת על זה הרבה ולא שלמה עם עצמי זה אפילו משפיע עלי מבחינה תפקודית ומשפיע על הממצב רוח שלי לחשוב שגרמתי נזק לילד או אולי יותר כי לי בעצמי נגרם נזק מהטרדות מיניות וגם אונס שאני מתמודדת איתם בקושי רב. האם יש משהו שאוכל לעשות כדי להקל על רגשות האשם? כי אני לוקחת את זה מאד קשה. יכול להיות שיש לי הפרעת אישיות כלשהיא? מה אני צריכה לעשות עם זה עכשיו אחרי שנזכרתי בזה?
אודה לך על כל רעיון או עצה שייתן לי כיוון או כלים להתמודד.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מתוסכלת - תגובה
ד''ר שיר דפנה-תקוע11/04/2011שלום רב,
סיפרת שאת בעצמך מתמודדת עם זכרונות טראומטיים ויתכן והארוע הזה הוא חלק מהצפה רגשית שקשורה גם בארועים שעברת וארועים שבהם לא ידעת את הגבולות ויתכן ופגעת, הצעתי לפנות לעזרה בכל הקשור לפגיעות שאת עברת ולשתף בחוויות וברגשות האשמה שאת חווה, שני הדברים אינם מנותקים זה מזה, להפך ארוגים זה בזה ואיש/ת מקצוע מיומן יכול לסייע לך להתיר את הקשרים הרגשייים שאת חווה עכשיו ולחיות בשלום עם עצמך.
בהצלחה
שיר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)

