מהו הגבול בספורט שיקומי לחולה א ס ל

אין גבול "אבסולוטי" לפעילות גופנית בחולי אי ספיקה. היכולת נקבעת באופן פרטני לכל חולה, כך שיתכן מצב ששני חולי אי ספיקה עם תפקוד לבבי דומה יגיעו לדרגות פעילות שונות לחולטין.
כאשר חולה עם אי ספיקת לב מתקבל לשיקום הלב הוא עובר מבחן מאמץ (תחת טיפול תרופתי) ובהתאם לתוצאות המבחן (כולל יכולת ודופק מירבי) נקבעת תוכנית פעילות אישית ע"י פיזיולוג עם עליה הדרגתית בסרגל המאמצים.
שיקום בחולי אי ספיקה נכלל בסל הבריאות ונמצא כמשפר את תפקוד הלב ומקטין באופן משמעותי את הסיכוי לארועי אי ספיקה, לפיכך אני ממליץ לפנות למכון שיקום חולי לב הקרוב לביתך בכדי להתחיל בתוכנית פעילות מותאמת.

תודה רבה על התשובה המפורטת

אנא ברשותך שאלה נוספת שמאד מסקרנת .
בפעילות הספורטיבית שבמסגרת השיקום , הלב עובד מהר יותר.
האם שריר הלב -ובמקרה שלי חדר שמאל- לא "מתעייף" ("מזדקן") יותר מהר
ואורך חייו מתקצר? כמו (סליחה על ההשוואה) במנוע מכונית (בלאי)?
שוב תודה

הפעילות במסגרת שיקום הלב מתואמת למצב הפיזיולוגי של החולה עם עליה הדרגתית בסרגל המאמצים. פעילות כזאת איננה שוחקת את הלב, אלא אף נמצאה כמשפרת את תפקודו ואת אורך ואיכות החיים של החולה.
המנגנונים הקושרים לשיפור בתפקוד הלב תוך פעילות גופנית מורכבים, וכוללים גם הרחבה של כלי דם בפריפירה עם הקטנת העומס על הלב, ירידה בפעילות הורמונים מסוימים (שעולים באי ספיקת הלב) המזיקים ללב, ויצירת מעקפים "טבעיים" בין עורקי הלב.
לפיכך פעילות גופנית היא מעין "תרופה" (ללא תופעות לואי) שתוך כדי מעקב נכון מומלץ לקחת אותה ללא הגבלת גיל.

אתה נהדר
בשום פורום לא קיבלתי תשובות כה הגיוניות ומשכנעות
תודה