שאלה

על מנת לענות בצורה מלאה וברורה אפרט את ההסטוריה של ההתערבות באמצעות צינתור.
ב-1976 בוצעה לראשונה הרחבה של היצרות באמצעות בלון (PTCA).בעיה מרכזית לאחר הפעולה היתה היצרות חוזרת במקום ההרחבה (RESTENOSIS). על מנת להקטין את האחוז של ההיצרויות החוזרות פותח התומך שעשוי ממתכת. שימוש בתומך הקטין בצורה משמעותית את ההיצרות החוזרת במקום של ההרחבה. בהמשך פותחו התומכים מצופי התרופה שהקטינו את אחוז ההיצרות החוזרת לפחות מ-10%. היות ומדובר בגוף מתכתי יש סיכוי להיוצות קריש דם בתוך התומך. בעיה זו נפתרה כמעט במלואה עם מתן טיפול משולב של אספירין ופלויקס למספר חודשים תלוי בסוג התומך.
שימוש בתומך אינו מרפא את המחלה הטרשתית ואינו יכול למנוע היצרויות במקומות אחרים , לשם כך יש חשיבות לטיפול בגורמי הסיכון על מנת לעכב את המחלה הטרשתית ולמנוע סיבוכים.