שבת שלום! צריכה עצה...

היי,
אני אובדת עצות וכל היום במשך כמה שבועיים חושבת מה אני אמורה לעשות.. אשמח באם מישהו יתן לי עצה אובייקטיבית ואמיתית להתלבטות שיש לי והיא:
אני נמצאת בזוגיות כבר שנה וקצת עם בחור שקטן ממני ב-5 שנים ואני עוד מעט בת 30 התחלנו לצאת שהייתי קצת לפני 29 והאמת שבהרגשה האישית שלי אני לא לחוצה על חתונה או ילדים כי אני עדיין לא מספיק מבוססת ולא סיימתי את לימודיי אבל אני כן רוצה זוגיות יציבה.
לאחר כמה חודשים (3 בערך) שיצאנו העלתי את הנושא של לעבור לגור ביחד כי החוזה של הדירה של חבר שלי נגמר וזה היה נראה מושלם שהוא פשוט יעבור לדירה שלי לפחות עד סיום החוזה. את רוב הזמן הפנוי שלנו בדכ אנחנו מבלים ביחד ולי זה נראה מיותר להחזיק שתי דירות- שכל אחד מאיתנו גר לבד. הוא אמר לי שזה מוקדם לו מידי ואחרי כמה שעות של מחשבה הבנתי שזה באמת מוקדם ואפשר לחכות עוד קצת.
בהמשך עברנו סוג של משבר שבסופו נפרדנו לתקופה של חודש אבל חזרנו יותר חזקים והרבה יותר מאושרים ומכוונים לקשר והכי חשוב יותר מאוהבים מההתחלה.
טוב, בינתיים נגמר לי החוזה בדירה ועברתי לדירה אחרת- זה קרה פחות או יותר בזמן הפרידה הקצרה אז לא היה נראה לי הגיוני שאציע את זה ואם הוא היה מציע זאת לא הייתי מוכנה עדיין כי רציתי להרגיש שזה באמת הדבר הנכון.
לפני כחודשיים הוא הציע לי לעבור לגור ביחד (ובאמת אני הרגשתי שהוא חד שאני קצת לחוצה ובגלל זה הוא עושה את זה) אמר לי שהוא רוצה שזה הדבר הנכון ועדיף שנעשה את זה כבר כי הוא ממש לא רוצה לבזבז לי את הזמן ושחשוב שנדע אם זה זה או לא. קצת נעלבתי ממה שאמר כי תאכלס מה אתה בא ישר בשלילי.. אבל העברתי את זה כי לפעמים יש לו דרכים משונות להגיד דברים ולא הצקתי על זה.
לפני שבועיים בערך הרגשתי שרק אני מדברת על הדירה החדשה שתיהיה לנו ורק אני מתלהבת והעלתי את הנושא בפניו ואחרי כמה שיחות- כי מאוד קשה לו להפתח הוא אמר לי שהוא צריך עוד זמן ושהוא מרגיש שזה קצת מוקדם לו והוא יחפש דירה חדשה יעבור אליה ומשם נמשיך.
קשה לי מאוד לקבל את זה ולהבין את זה. הוא כבר שבועיים מציין בפניי שהוא לא רוצה להפרד ושטוב לו איתי ושאני עושה אותו מאושר וכיף לו איתי אבל שוב אני לא מבינה את זה הרי אם יש לך את כל אלה אז למה אתה לא רוצה לעבור לגור איתי? למה אתה עובר לדירה אחרת ? מתי זה בדיוק יקרה?
אני אישית חושבת שאם אנחנו מאוהבים כמו שאני מרגישה זה כבר אמור לקרות. אני מרגישה שהוא לא מעריך את מה שיש ביננו מספיק ועושה לו חיים די קשים בשבועיים האחרונים מדברת איתו על זה די הרבה ואתמול הוא כבר איבד את הסבלנות וקצת צעק עלי מה שלא קורה אף פעם.
השאלה שלי היא מה אני אמורה לעשות?
אני אוהבת אותו והוא החבר הכי טוב שלי אני יודעת שאם אני אפרד ממנו יהיה לי רע וזה לא יהיה ממקום טוב אבל קשה לי מאוד לא להגיד כלום ולא לדבר על זה.לשאלותי מה יהיה אז מתי נעבור לגור ביחד הוא לא נותן לי תשובה ומתחמק באלגנטיות .