שלום

אני בשנות השלושים המוקדמות לחיי. אחרי עשור ממש של חשבון נפש ובחינה עצמית ניכנסתי לזוגיות שונה לטובה, בעיקר כי למדתי מטעיות רבות שעשיתי וכרגע בזוגיות הזאת אני עובדת על עצמי טוב טוב. חשוב לומר שהחבר החדש(חודשיים) מדהים ונוסח בי תחושת ביטחון (עד כמה שאפשר). ועכשיו הוא נסע לשלושה שבועות לטיול וכל מה שאני מרגישה במקום להתגעגע געגוע בריא , כל הזמן אני רק חושבת על כך ששם יכיר מישהיא ב"טראק " ויעזוב אותי. חשוב לומר שתמיד הייתי ממש חסרת ביטחון בתחום הזוגי ולמרות שלכאורה אני בחורה מאוד מצודדת וחכמה ואינטיליגנטית אני לא מרגישה שיש לי הרבה להציע ושיש רבות וטובות ממני.
שמתי לב שתחושות כאלה של חרדות ופחדים הם אך ורק בתחום הזוגי , ואין לי את אותם חששות בתחומים אחרים בחיי שגם להם נישקפת מידת מה של סכנת חידלון הכוונה לחשש לעבודתי שאותה אני מאוד אוהבת ומתענגת על כל רגע בה, או חשש לשלומה של משפחתי האהובה.
הדבר היחיד איתו אני מתנחמת הן העלאת מחשבות לתוכנית ב כמו : אם זה קורה את פותחת פייבוק ומכיר הבנים, אם זה קורה את ירדת עוד שלושה קילו ונהיית עוד יותר שווה .
הייתכן מצב שירגיע אותי אחרת? אילו דיבורים אני צריכה לומר לעצמי כדי באמת ובתמים להירגע באופן בריא?