מה עושים?

בוקר טוב,

אני נשואה 4 שנים עם ילד בין שנתיים ו 3 חודשים,
יש לי בעיה עם בעלי האמת שזה קצת ארוך אבל אני חייבת.
לפני כשלוש שנים הוא התחיל לעבוד בחברה שמהעומס בה הוא החל לפתח התקפי חרדה סירב לקום מהמיטה בקיצור הגענו לפסיכיאטר שנתן לו כדורי רסיטל
כל הזמן הזה גרנו אצל ההורים שלו.
לפני שכשנה עברנו לגור בבית שלנו אבל לפני זה התחילה תקופה של כל דבר שאני אומרת או שואלת הוא התחיל לצעוק ולצרוח ולי זה מאד הפריע אז התחלנו לצעוק ולצרוח אחד על השני
כשעברנו לבית שלנו זה נהיה קשה יותר
בשנה שעברה עוד רבתי איתו ליד ההורים שלו ואמרתי לו שלא יחזור הביתה לטענתו עברנו את זה כי הסברתי לו מאיפה זה נובע אבל עכשיו התחיל משחק חדש.


שכלתי להוסיף שהוא עשה קואצינג.


כל דבר שאני עושה בבית ולא מוצא חן בעיניו כמו לא שמתי שקית בפח של השירותים ויש ניירות בפנים הוא יכול פשוט לא לדבר איתי וללכת לישון ורק אחרי שהוא נרגע הוא יסביר.
הוא טוען שהוא מרים אחרי את הכל.
היה איזה יום שלא החלפתי לילד חיתול ולא שטפתי לו את הבקבוק אז הוא טען שאני מזניחה אותו לא עברו יומיים והוא עשה את אותו הדבר (זאת גם הזנחה לא?).

אנחנו דוגלים שהילד צריך לאכול ארוחת ערב ואח"כ הוא יכול לאכול מה שהוא רוצה ויום חמישי בעלי מזג לו לאכול והוא לא רצה (אפילו שהילד ביקש) ואני הייתי בטלפון וכשאני בשיחת טלפון הוא קורא לי שאני אביא לו דני אז הבאתי לא חשבתי על זה שהוא לא רצה לאכול ארוחת ערב זה בכלל לא עבר לי בראש אז בעלי כעס שאני מבלבלת את הילד שאנחנו צריכים להגיד תמיד את אותו הדבר שעכשיו כל פעם שהוא לא יסכים אז הילד יבוא אליי כי הוא יודע שאני אתן לו(מאז יום חמישי אנחנו עדיין אומרים את אותו הדבר)
אבל הוא מאז לא מדבר איתי הוא עושה לי דווקא משאיר הכל בבלאגן כדי שאני אאסוף מדבר בזלזול
העניין הוא שאני שלב אחד לפני פירוק חבילה כבר אין לי כח שכל דבר פתאום ירגיז אותו פתאום יעצבן אותו, גם אני בן אטדם בדיוק כמוהו אני לא יכולה להיות ב 100% פוקוס איתו כדי שאני לא אגרום לויכוח בינינו.

מה עושים?? אני מרגישה שהוא רק מחפש לריב ואני לא רוצה לפתח עימותים אין לי כבר כח לזה.



אני יודעת שזה ארוך ואני עוד קיצרתי
אגב אני גם בתהליך קואצ'ינג ,

תודה רבה
וחג שמח,
לילך