דו-קרב

שלום. אני נשואה מזה שני וחצי לבעלי וכרגע שנינו נמצאים בריב מחכים מי יישבר ראשון ויתנצל. אנחנו נקלעים למצבים הללו של דו קרב בשתיקה בכל ריב כמעט שאנחנו מנהלים.
אני מרגישה שרוב הפעמים,כמו בפעם הזאת זה נבע מהמזג החם של בן זוגי ומתפיסת חייו השלילית. כמובן שזה הצד שלי ואני לא יודעת מה הוא יגיד להגנתו.
הפעם, הריב נבע במהלך ארוחה כשבעלי מיהר לעבודה ושפך כוס מים שזגתי לעצמי ושמתי על השולחן. הוא שפך בטעות את המים על כל השולחן,ספה,שטיח (אירוע שולי מצידי) ובחר להתפרץ עליי בצעקות על כך שאני משאירה תמיד דברים לא במקום ( כוס מים על שולחן אוכל? אכן "תמוה" מצידי ) והוסיף ודרש בצעקות שאני אביא לו מטליות ניגוב ומהר!!! אני הופתעתי מפתאומיות ועוצמת ההתפרצות וצעקתי עליו בחזרה שיביא בעצמו. הנטיה הראשונית שלי הייתה להביא מהר מטליות ולמזער את הנזק של הריב אבל בחרתי בדרך של העימות כדי לא לצאת שוב האישה ה"מוכה". ( מטאפורה בלבד)
אני מרגישה שאני מנהלת את חיי איתו תוך כדי שאני מתהלכת על קליפות ביצים. מנסה לא לעצבן אותו, מתפשרת,מוותרת...נמאס לי. ניסיתי לדבר איתו על כך, אבל הוא תמיד נאטם בשיחות והופך להיות סוג של קיר, לא שומע לא רואה.
ידוע לי שאני צריכה להיות יותר אסרטיבית בקשר הזה. לא סתם הוא מרשה לעצמו להתנהג אליי ככה. אבל איך אני עושה את זה? תכ'לס...