פחד בזוגיות

אני בשנות ה20 המוקדמות והייתי בזוגיות רצינית של שנה וחצי טובה ועוד שנה שנשארנו רק כי היינו האהבה הראשונה
וכעת אני בתחילתה של מערכת יחסים מהיותר טובות
הבעיה שיש לי ואני שמה לב לזה גם במערכות האלו וגם בקשרים פחות משמעותיים
היא הביקורת העצמית שיש לי כשאני בקשר.
העובדה שהבחור כל יום יודע מה קורה איתי גורם לי להרגיש לא מספיק
כאילו אני צריכה לתת דין וחשבון על היום שלי
וגם מבחינת ניהול הזמן אם הבחור ואני לא התראנו בערבים בשבוע
כי הוא לא יכל ויום אחר אני לא , אז מסיבה לא ברורה מרגיש לי כאילו זה יהיה
לא בסדר אחרי שנגיד אני לא יכולתי כי היו לי עיסוקים אחרים לקבוע לעצמי עוד עיסוקים
ואז בעצם לא יהיה לו ולי "מספיק" זמן
אני גם טיפוס שמאוד צריכה את הלבד שלי אני בכיף אהיה בערב לבד ואקרא
ואז בערב אחר ארצה לעשות ספורט לבד, ואומנם תלוי במה קורה עם חברים
אבל כן רוצה לראות אותם, ברגיל יש פעמים שרואה חבר/ה פעם בשבוע
אבל יש פעמים ובתקופה האחרונה זה קורה לי הרבה יחסית שרואה כמה חברים יותר יחסית, ואני יודעת שכשאדם בזוגיות הוא לא יכול ,האם התפיסה שלי מוטעית? לעשות אך ורק מה שהוא רוצה הוא צריך לכלול בתכנון הזמן שלו גם מספיק זמן לבן-זוג
ויחד עפ זאת אולי אני רוצה גם לא להכנס לשיגרה עם החבר וכן לומר לו אני לא יכולה כי אני נפגשת עם חבר/ה
אבל זה בא על חשבונו....

והכי מוזר שכשאני לא בזוגיות אז יש פעמים שפשוט לא יהיה לי כח או שלא יצא לעשות את הפעילויות שציינתי...

הדברים האלה גורמים לי לחשוב לתהות האם אני מוכנה לזוגיות..
אני מודעת לזה שהבחור אפשר לומר הוא מציאה בהמון אספקטים ואיך שהוא זה לא מובן מאליו ,אבל אני לא יודעת אם אני יודעת איך לשלב ואיך להתנהג בזוגיות

כמו כן זה שלא לגמרי יש לנו זמן לדבר קצת מציק ובכללי זה שלפני איקס זמן הוא לא היה ידוע לי בכלל ופתאום הוא תופס כזה מקום זה מלחיץ
אבל די ידוע לי שאם אני אסייפ את הקשר ישר אני אחפש לצאת עם מישהו...
כי כן יש דברים בלבד שלי שכשאני אך ורק בלבד שלי מרגיש לי חסר בן זוג
הייתי שנה ומשהו בלי בן זוג יצאתי לדייטים קצת וניסיונות כושליפ לצאת עם בחורים