הגיוני?

היי אתמול נפרדנו, או לפחות מצידי, יהיה הזוי אם הוא יצור קשר.
כי אני כבר המשכתי. היינו חצי שנה. היה טוב הוא בחור טוב, אבל בעיקר היה לי נוח, לא התלהבתי מהחיים שלו או ממנו. נגמר בגלל ריבים וחוסר כבוד שלו, בכיך יכולנו גם להמשיך, וזו ההרגשה שהייתה לי היום בבוקר, אוף יום יפה ואני לבד... אבל בעיקר היה לי נוח איתו ונעים, וכן מפחיד פתאום להיות לבד, אולי כי החיים שלי לא מספיק מלאים, וכי יש משהו בחבר שמרגיע אותי נפשית, האם אלו סיבות טובות להיות בקשר, אני מעדיפה להיות לבד מאשר במצב רע, ולכן גם נגמר, אבל ההתרגלות הזו לזה שיש בן זוג
זה פתאום ממש מפתיע בלי, אז יצא שכבר הכרתי מישהו שלפחות בשיחה הראשונה הרבה יותר מתאים לי מבחינת האישיות, וגם בתמונה נראה טוב, כנראה יותר מהאחרון גם, אבל הדבר שבעיקר בעייתי לי עם הבחורים שאיתי, זה איזשהו רצון או צורך וזה מה שאהבתי באחרון, שימלאו לי את החלל קצת...
האם זה הגיוני? אני ממהרת מדי בזה שכבר רוצה להכיר מישהו אחר, אבל כן מישהו שגם יעניין אותי באמת בניגוד לאחרון... ומה זה אומר עליי שהייתי מוכנה, או חשבתי למרות הספקות להמשיך עם הבחור? אם לא היינו מגיעים לריבים ולצורה שבה הוא התנהג שמבחינתי, מה אתה לפני יומיים אמרת דברים יפים, ועכשיו אתה כולך שונה ומעלה פרידה ונמאס לי כל רגע, איזה מן גבר אתה? תלחם עליי תעשה שיהיה לי טוב איתך... אולי אני מפחשת מהר אחר, כי כן היו בו דברים טובים מאוד וזה מאוד נוח, ואם אני לא אהיה עם אחר אז בגלל הבדידות והשעמום אוכל לחזור אליו אם הוא ינסה אולי, וכנראה שזה לא טוב, כי לא באמת קיבלתי והכלתי את מי שהוא, אלא בעיקר היה לי טוב עם הדברים החיצוניים...

תגובות ?
מה גם שלאורך כל הקשר חצי שנה חשבתי על האקס שנגמר לפני קרוב לשנתיים, והשוואתי והתגעגעתי , למרות שבדברים הקונקרטים היה הרבה יותר טוב עם האחרון, אבל מבחינת הרגש גם החיבור וגם מה שהרגשתי אליו לא התקרב... חברה אומרת שזה בגלל שזו הייתה אהבה ראשונה.
אולי זו גם סיבה שרציתי למהר לסיים את זה, לא למשוך סתם.
ושבזמן הזה אוכל להכיר בחורים אחרים ולראות מי הם