מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- עצה.שני09/04/2008
אני משתפת אתכם בתחושותי הקשות:
אני חיה בתוך זוגיות שככל שעובר הזמן(כבר 5 שנים!) אני קולטת עד כמה לא טוב לי,אני אומללה ומאמללת.
בעלי אדם טוב ביסודו אך עצלן ותינוקי ונאיבי עד כאב!!!! כל חייו מתנהלים בקצב שונה משלי בראיה ובחשיבה מעוותת ללא שום חשיבה של צעד אחד קדימה,חוסר עשייה מוחלט המדרדר מיום ליום
שנובע מחוסר מוטיבציה להתאמץ בכל תחום ורק להנות מחיי מותרות ללא הגיון.
לא שאני כליל השלמות-אף רחוקה מכך,אך בכל זאת אני מגיעה למסקנה שאני חיה עם בנאדם אטום
החי בבועה של אגואיזם וניתוק המקיפה אותו בחלק לא מבוטל מהחיים
אני די משוכנעת-מתוך ניסיון ששום ייעוץ בעולם לא יועיל בשינוי תכונות אישיות הטמועות כ"כ עמוק בבנ"א המסרב לחיות חיים נורמליים.הפסימיות שלי היא מנסינוי הארוך והמר.
ברור לכם שהגענו כבר מזמן למעגל קסמים מחריד ומייגע בו אני ה"אם" המוכיחה והוא "הלא יוצלח"
אני יודעת ומודעת מצויין עד כמה זה גרוע אך גם כשאני יורדת ממנו או מנסה באלפי דרכים כולל ייעוץ
כלום לא זז לטווח ארוך או באופן מהותי.
יש לא מעט רגעים בהם אני מהרהרת ביני לבין עצמי שבא לי להתגרש ופשוט לברוח אבל אני יודעת שאין לי אומץ לצעד כזה שאולי בסופו של דבר התוצאות יותר גרועות ומזיקות יותר מאשר המצב הנוכחי ובפרט שיש שלושה ילדים בתמונה.
בתוך תוכי אני די יודעת שבנראדם כה מקובע לא ישתנה באמת.
נמאס לי כבר לרחם על עצמי,לבכות ולהיות בדיכאון,זה לא מביא לשום מקום.
אני יותר מכל אחר בעולם יודעת שהסיכוי שהמצב ישתנה אפסי
בעלי מעצבן אותי מהשניה שאנו פותחים את העיניים ובמשך כל זמן שאנו יחד וזה הרבה!!! מידי!!
קצרה היריעה אך ליבי ונפשי גדושים ברגשות קשים ומורכבים שכבר קשה לשאת ולהכיל.
בטח תשאלו אם ניסינו לדבר ברצינות בכנות ובפתיחות אז התשובה היא כן.
עד כדי כך כן שכבר אין בי אנרגיות להוציא עוד מילה מהפה.
זה המצב!!!
אנו רבים ללא הרף במשך תקופות ארוכות/באפטיה
האם לזה אפשר לקרוא משבר זמני וחולף???
או שמא זה אבוד???
הוא ממש מטריף אותי בכל מה שהוא עושה ובעיקר בכל מה שהוא לא עושה
תחושותי כלפיו חסרות סבלנות אך יש בי גם רחמים כלפיו כם דחייה ותסכול ועוד ועוד.....
תודה על ההקשבה-אשמח לתגובה.
וסליחה על המגילה הארוכה..
שני.
שני* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שני יקרה
עדה מורג09/04/2008אני יכולה לחוש את המצוקה שלך מדבריך, אך יחד עם זאת נראה שאת מאד מודעת לסיטואציה שנוצרה בזוגיות שלכם.
את מדברת על קצב שונה בעשייה (או אי עשייה), את מדברת על יחס שונה לאחריות, את מדברת על מעגל קסמים בו את "האם" המוכיחה" והוא "הלא יוצלח".
השאלה הראשונה שעולה בדעתי לשאול אותך היא:
האם את זוכרת משהו טוב על בעלך מימי ההיכרות הראשונים?
האם את יכולה לראות אפילו משהו קטן שנותן לו סיכוי להיות "שווה" בעיניך?
את מדברת על כך ששום טיפול בעולם לא יצליח לשנות תכונות בסיסיות שלו.
את צודקת!
כאשר אנחנו בזוגיות המטרה שלנו היא לא לשנות את האחר, זה פשוט לא עובד.
הדבר היחידי שנותר לנו לעשות זה לשנות את עצמנו.
מה היית משנה בעצמך כדי שהסיטואציה תשתפר?
מי את רוצה להיות מולו? האם להיות "אמא" לילד "לא יוצלח" זה תפקיד שמתאים לך?
מה היית עושה כדי לגרום לחלוקה שוויונית של אחריות על הזוגיות, על הבית, על המשפחה?
לא שמעתי גם מילה על רגשות ביניכם....אם יש ביניכם אהבה וחשוב לכם לגדל את הילדים יחד,
המצב דורש שינוי ומהר ככל האפשר.
איזה סרט הילדים שלך רואים בבית? מה זה עושה להם? איך הם מרגישים?
איזה מודל הם יקחו לחיים שלהם?
ועוד הייתי שואלת אותך:
מה היא זוגיות טובה בעיניך?
איך מטפחים זוגיות?
איזו בת זוג את רוצה להיות?
איך משפרים את התקשורת? איך עוברים מביקורת אינסופית להערכה הדדית?
מתי לאחרונה נתת לבעלך הרגשה שהוא רצוי, שהוא חשוב לך?
שני יקרה, ברור לי שהיחידה שיכולה לשנות פה משהו זו את והשינוי ביחס שלך יגרום בוודאות
לשינוי אצלו. יחס גורר יחס....לא כך?
אני מאחלת הצלחה מכל הלב.
את מוזמנת לחזור ולשתף.
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלום עדה ותודה על תגובתך,
שני10/04/2008אני אנסה לפרט קצת בנושא האהבה..
הרגשות שלי כלפיו די מבולבלים,קשה לי לומר שאני אוהבת אותו בוודאות-אולי אכן זה נובע מכך שאין לי הערכה מספיק גדולה כלפיו?
זה די מלחיץ ומוזר להמצא בזוגיות שאת לא בטוחה עד כמה את אוהבת
ממש קשה לי "לארגן" את הרגשות ולהחליט מה אני מרגישה אליו-מה את אומרת על זה?
אני יודעת שהוא כן מנסה להראותי לי מידי פעם אהבה,אבל קשה לי עם זה כי אני מפרידה בין הבעיות לאהבה
כלומר-הייתי מאוד רוצה לאהוב,אבל אני לא רואה איך זה קורה לפני שבעיות נפתרות
אגב-את ממש צודקת שיחס גורר יחס,אני באמת שמה לב שבימים בהם אני משתדלת יותר-יש שיפור מזערי מצידו...
אשמח לטיפים לשיפור של עצמי-כיצד אני באמת יכולה להפוך לרעיה טובה יותר לבת זוג תומכת ומשתפת ופחות בקורתית-כי זה מאוד מפריע לי אצלי וברור שמפריע גם לו,אך קשה לשנות בסיטואציה שנוצרה..
אגב-לשאלתך:ממש רע לי עם זה שאני האחראית,היוזמת,בתפקיד ה"אם" הבוגרת-זו בעיני חלק גדול מהבעיה אבל אין לי ברירה שכל הנטל נופל עלי זה באופן אוטומטי נעשה לחלוקה לא שיוויונית
שמאוד מכבידה ולא כיפית-איך בכלל אפשר להרגיש בזודיות כשאת זאת שצריכה כל הזמן לדאוג??..
תודה שוב!!
שני.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשני יקרה
עדה מורג10/04/2008אין לי ספק שהרגשות שלך מבולבלים כאשר את לא חשה הערכה כלפי בן זוגך.
נכון גם שלא ניתן "לארגן" רגש של אהבה.
אך בכל זאת , כמו שאמרתי לך בתשובתי הקודמת, אם את תשני את יחסך התגובות החיוביות לא יאחרו לבוא.
אם את לא ממש מתה להיות "אמא" שלו, מה היית יכולה לעשות שונה כדי לאפשר לו מקום?
מה יגרום לו לקחת אחריות על משהו, אפילו משהו קטן בהתחלה?
האם תוכלי להעריך אותו על כך שהוא עושה שינוי ולוקח אחריות?
כאשר את ממשיכה להיות ה"אמא" - הוא ממשיך להיות הילד ה"לא יוצלח"(על פי הגדרתך).
אם תהפכי לשותפה שווה ותבקשי בתמורה שותפות שווה אז יהיה מקום לשניכם לקחת אחריות
ולהעריך אחד את השני.
את כבר נוכחת שכאשר את משנה את יחסך , גם הוא עושה שינו, גם אם מזערי.
האם פרגנת לו על השינוי?
אדם שקשה לו לקחת אחריות ושקשה לו לעשות שינויים, זקוק מעל לכול לעידוד ולתמיכה.
ביקורת ומריבות לא תעזורנה......
אז מה אמרנו?
שותפות הדדית,
לאפשר לו מקום,
לפרגן,
להעריך,
לאהוב...
אני גם מזמינה אותך לא לקחת את כל העולם על הכתפיים שלך. זו נוסחה לתסכול ולהטחת האשמות.
האם תוכלו לשנות אפילו במעט את חלוקת התפקידים?
בהצלחה!
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלה לי אליך
שני16/04/2008עדה יקרה,
תגידי,מתי יודעים שהגיע קץ לנישואין???* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאין כאן תשובה אחת....
עדה מורג16/04/2008שני יקרה,
שאלתך לא פשוטה ולא ניתן לענות עליה בתשובה חד משמעית.
קודם כל, אם יש אלימות פיזית או מילולית וזה לא מטופל בעזרת גורמים מקצועיים, הייתי אומרת
שרצוי לסיים את הנישואין.
מלבד מקרה קיצוני זה, התשובה תלויה בבני הזוג: עד כמה הם רוצים לחיות ביחד, עד כמה
הם מטפלים בבעיות המשותפות, עד כמה הם מתקשרים ביניהם או לא מתקשרים ביניהם.
חשוב כמובן גם להתבונן ברגשות - האם יש רגש שמחבר אותנו או שמא אנו ביחד רק מתוך מחויבות,
או מתוך אינטרסים אחרים או סתם מתוך הרגל.
נקודה נוספת שראויה לתשומת לב היא השאלה:
מה בן זוגי מלמד אותי בסיטואציה שנוצרה?
האם אני צומחת בקשר הזה?
מה הוא משקף לי שלא פתור אצלי?
בדרך כלל, אם אנחנו עוזבים קשר ולא מודעים לשאלות האלה, אותן הבעיות עלולות להופיע שוב במערכת היחסים הבאה.
אין תשובה אחת, שני, היחידה שיכולה לדעת מה התשובה זו את...
אם את זקוקה לתמיכה נוספת , את מוזמנת להתקשר טלפונית.
חג שמח!
עדה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)


.jpg)
