התלבטות קשה

שלום,
אני נשואה כבר 4 שנים עוד מעט. יש לי ולבן זוגי המון ויכוחים סביב הילדה בעיקר. אני ויתרתי המון מרצון (בהתלחלה היה מחוסר ברירה) על כל עבודותי . הכנסתי היתה יותר משל בעלי. הוא אינו מתמודד עם כלום חוץ מפרנסה. כשהוא בא הביתה הוא תמיד עייף ורוצה שנשב צפות בסרט. דיברתי עימו מס' פעמים על לקחת אחריות להיות יותר אבא - זה דווקא עזר, להיות מעורב בהחלטות כלכליות, לא לבזבז על מסעדות, לחשוב על העברת דירה ועוד (אנחנו גרים בשכירות). לפני שביתי נולדה היו פערים, אולם הלכנו לייעוץ זוגי וזה עזר, אחרי הלידה כבר לא היה לי עם מי לדבר. בעלי התרחק ושקע בעבודה כשכיר ואני טיפלתי בה לילה ויום ויצאתי גם לעבוד עד שנשברתי.
החוסר התאמה באה לידי ביטוי גם במיניות. לי יש יותר חשק ולו פחות.
הוא ממוצא שונה משלי ומאוד אוהב לאכול ולהנות ולא לחשוב על המחר. אני נשארת איתו בעיקר משתי סיבות : ביתי תראה אבא, כלכלית - כרגע הוא מפרנס יחיד.
אם נותרה אהבה הריי שהיא מועטה וחבל, כי הערכתי אותו כל כך.
כאמרתי לו שנתגרש הוא לא היה מוכן לשמוע על כך ואיים שיקח את ביתי.
מה עליי לעשות ? האם טובת הילדה היא עם שני הוריה ?
תודה