help...

אני מבינה מדבריך שנקלעת לקונפליקט עמוק עם בעלך עד כדי הפסקת תקשורת מוחלטת.
אפשר להבין את תחושת חוסר האונים והלחץ שלך, אך זה לא יפתור את הקונפליקט.

אז קודם כול אני מזמינה אותך לקחת אוויר, לנשום עמוק ולהירגע.
הצעד הבא הוא התבוננות, קודם כל התבוננות על עצמך.

מכל ממה שקרה ביניכם בזמן האחרון, על מה את לוקחת אחריות?
מהם הדברים שאמרת ולא רצית להגיד?
מהם הדברים שלא אמרת ואולי כן רצית להגיד?
מי את היית בויכוח? (תוקפנית, אסרטיבית, מאשימה, מקשיבה, כנועה, אלימה?)

ומאז שהשתרר ביניכם שקט.....איך את בדיוק מנסה לדובב?
מי את בניסיון הזה? (מאיימת, מתחננת, בוכיה, אגרסיבית?)

כאשר את חושבת על כל התסריטים האפשריים......מה את רואה?
איזה מהם יכול לבוא בחשבון?
איזה מהתסריטים מאיים עליך ומשתק אותך?

אני מאמינה שקונפליקט אכן נפתר מתוך תקשורת הדדית, אך אני גם יודעת בודאות שאת יכולה להשפיע על התקשורת במי שאת תבחרי להיות. בבסיס התקשורת יש קודם כול הקשבה...
האם את מקשיבה לבעלך? לא רק למה שהוא אומר או לא אומר, אלא לתגובה שלו, לשפת הגוף שלו,
לסגירות שהוא מפגין. למדי להקשיב לו.

בנוסף אם את לוקחת אחריות על החלק שלך בקונפליקט, האם תוכלי גם לבקש סליחה על מה שעשית שם לא נכון? סליחה ממיסה חומות......

מקווה שנתתי לך כיוונים למחשבה...
בהצלחה!
עדה