בעלי הוא ילד של אמא

אני מבינה את המצב המתסכל שאת מצוייה בו כעת. הבחירה של בעלך בדעתה של אימו ועוד בחברתה ובפרהסיה היתה צעד לא זוגי ומכעיס.
חשוב להסביר לבעלך מעל הכל, כי החלטות הקשורות להורות ולזוגיות שלכם אתם מבצעים כמקשה אחת ומעבירים לילדכם מסר ברור של צוות מאוחד עד כמה שניתן. במידה והוא ואת חושבים אחרת, או שהוא משתכנע מדעה אחרת גם אחרי שסיכמתם ביניכם, יש לדברים האלו זמן, והזמן הוא כששניכם יחד לבד.
עליך להסביר לבעלך שהבעיה בהתנהגותו היתה הדרך בה הוא ערער על מה שסיכמתם, ולא הערעור עצמו.
לגבי חמותך, עליכם להיות תמיד בעמדה משותפת מולה, וכדי ליצור מינימום חיכוכים תנו לה כמובן להביע את דעתה, תודו לה על האכפתיות שלה, ואמרו לה שתחשבו על הדברים שהיא מעלה, יחד אחר כך מבלי להכנס לדיונים וויכוחים.