קנאה אובססיבית לבת הזוג

שלום.
יצא לי לכתוב פה בעבר.
אני ובת זוגתי עשינו הפסקה מהקשר לפני כחודשיים וקצת.
אני מרגיש מוקטן כאשר היא מדברת עם הידידים שלה בוואטספ, או סתם פונה לגברים ברחוב. אני מרגיש שהיא לא מכבדת אותי, למרות שהיא כל הזמן אומרת לי שהיא נאמנה לי, ושאני שלה. כשאנחנו ביחד אז היא מקדישה לי את הזמן, אבל יש לה ידידים מהצד, והיא אוהבת לפעמים גם לצאת איתם להופעות רוק. אציין שהיא באה מתחום המוזיקה, והיא לומדת להיות מוזיקאית.
באופן אישי, אני גם מרגיש שקשה לי לצאת עם בנות כי אני מאוד קנאי אובססיבי. למשל, אם אצא עם אחות, ארגיש מוקטן כאשר אדע שהיא במגע עם מטופלים גברים. אם אצא עם פסיכולוגית, ארגיש גם מוקטן כשאדע שהיא נפתחת רגשית עם פציינטים גברים.
הבעיה הכי גדולה בכל הקנאה הזאת, שאני מרגיש סבל רב, שכאשר אני יוצא עם בת זוג, אני לא מצליח להתרכז, הגוף שלי כבד, אני מאבד שליטה על החיים, ואני ממש סובל.
אציין כי התקבע אצלי בראש הרעיון שלבחורה אסור שיהיו ידידים, והיא חייבת להקדיש את עצמה לבן הזוג בלבד. מותר מבחינתי שיהיו לה חברות, אבל לא ידידים.
אני מרגיש שהתרבות שלנו בנויה על כך שהגבר צריך לקבל בלעדיות לבת הזוג, ולכן אני מרגיש שכל בחורה שאינה עונה על כך, היא חריגה.
כלומר, אם כל הבנות היו כאלה עם ידידים ושמפלרטטות עם בנים, היה לי יותר קל, כי לא הייתי מרגיש שונה מבנים אחרים.
אבל, התרבות של הידידים נראית לי מאוד חריגה, כי גבר אמור לקבל את מלוא תשומת הלב.
שאלתי היא: כיצד אני יכול להתגבר על הקנאה האובססיבית, ועל התחושה של הנחיתות מהידידים ומגברים אחרים שהבחורה בתקשורת איתם? יש איזשהו ספר לעזרה עצמית או צורת טיפול יעילה, עם תוצאות חיוביות?

אודה לך.