קצת ארוך אבל צריכה את עזרתם

שלום, אני נשואה שנתיים וחודשיים ויוצאת עם בעלי כבר 8.5 שנים. אנחנו בטיפולי הפריות מנסים להביא ילדים ללא הצלחה. הדבר גורם להרבה ויכוחים והרבה מרירות גם שלי וגם שלו (הבעיה היא בזרע). כל פעם שמתחיל עוד טיפול של הפריה הבית הופך להיות מלחמה כאילו האווירה כל כך עויינת וכל פעם הוא מאים עלי שהוא יפסיק את הטיפול. יש לנו המון ויכוחים על המשפחה שלי הוא טוען שא משנה מה אני תמיד תמיד לטובתם ואני מרגישה שאני לא צריכה לתפוס צד אני אוהבת את המשפחה שלי וזהו. עכשיו קצת הסבר בעלי עובד עם ההורים שלי בעסק, ובעלי הוא קצת קר הוא לא כל כך חם וכל מקום עבודה שעבד עד כה תמיד הוא רואה רק מה לא בסדר מי לא בסדר וכמה לא בסדר... במקום לראות את החצי כוס המלאה הוא תמיד יגיד למה הוא ככה ולא הוא ככה (במיוחד כלפיה משפחה שלי) אתמול היה לנו ויכוח על זה שגיסי עובד גם עם ההורים שלי והם מקבלים אותה המשכורת למרות שבעלי עובד יותר שעות ואז בעלי התעצבן מאוד שלא אמרתי כלום ואז הוא התעצבן עלי כל כך שאני אף פעם לא לטובתו ותמיד לטובת המשפחה שלי (המקרה הנ"ל הוא דוגמה קטנה למלחמה הזאת ) כל פעם בעלי מוצא משהו אחר להאשים אותי בזה שאני לא תומכת בו אני מרגישה שאני כל היום צריכה להיות במלחמה ולגונן ואני לא כזאת אני אוהבת את המשפחה שלי ומקבלת את כולם כמו שהם ולא נלחמת באף אחד. הייתי שמחה אם תוכלו לעזור לי קצת לפתור את העניין כיצד אוכל לגרום לבעלי לקבל את השונה ולהפסיק לחפש אותי במלחמות האלה וכיצד לקבל את המשחה שלי ולא לגרום לי להרגיש כאילו אני צריכה לבחור תודה