זוגיות ומה שמסביבה

קודם כול אני רוצה להוקיר אותך על הפתיחות שבה את משתפת. יש גם הרבה לקיחת אחריות על מה שקורה בקשר כאשר את אומרת " הקנאה שלי הפכה לאובססיה והיא רק מרחיקה אותו ממני"
מתוך התאור שלך אני יכולה לחוש את הכאב שאת חווה אך גם את רמת המודעות שלך.

בואי נשאל את עצמנו מה זו קנאה?
על פי הגדרת המילון קנאה זה רגש שמתעורר בשל הצלחתו של האחר . בתוך הזוגיות זה רגש שמתעורר בעקבות חשד לבגידה.

אז אני מניחה שכאר את מדברת על קנאה עזה את מדברת על חשד לבגידה.לא כך?
שימי לב! הדגש הוא כאן על חשד, כלומר זהו אירוע שטרם התקיים במציאות - או לפחות אין לכך הוכחה - אך בתוך ראשך הנסער רצים סיפורים אינספור על איך ומה ועם מי חברך בוגד.

רגש הקנאה בעצם הוא תוצר של הסיפורים שנוצרים בראש בעקבות החשד ולא בעקבות מעשה ממשי.

השאלה המשמעותית היא איך את יוצאת מהתנהגות זו, איך שוברים את המעגל?
להערכתי עשית כבר את הצעד הראשון: התבוננת במצב, לקחת אחריות, ביקשת עזרה.
הצעד הנוסף והחשוב קשור ללא ספק בתקשורת:
איך היית משתפת את חברך במה שעובר עליך מבלי להאשים אותו או לשפוט אותו?
מי את רוצה להיות מולו בשיחה כזו? אוהבת,מקרבת, אכפתית, בונה או לחילופין ביקורתית, שיפוטית, מרחיקה?

אם יש אהבה , שווה כל מאמץ ליצור בהירות ביניכם ולהיפרד מרגשי הקנאה.
קנאה - כמו כעס - זה רגש הרסני ומחליא. יש ביכולתך להיפרד מהדפוס הרגשי הזה ולהכניס במקומו
כל רגש חיובי אחר.

ועוד דבר לי אליך...... את מדברת על רצון לברוח מהכול. אם לא תפתרי בקשר הזה את נושא הקנאה,
זה יעבור כנראה איתך לקשר הבא. הסתכלי על חברך כמראה, מישהו שמאפשר לך לרפא את הקנאה שלך.

מקווה שתרמתי לך כיוונים למחשבה....היי בקשר.
שנה טובה!
עדה