נעלמה המשיכה...

מתאור דבריך אני מבינה שאת לא ממש מרגישה טוב עם עצמך מאז הלידות.
קודם כל, אני מזמינה אותך להסתכל על עצמך בהרבה חמלה. זו תופעה ידועה שאחרי לידה, עם חוסר השינה, עם סדר היום החדש שמוכתב על ידי הילדים, לעתים אנו שוכחות את עצמנו ושוכחות את הזוגיות.
מה הפלא , אם כך, שמרוב נתינה לסביבה שכחנו את עצמנו? מה הפלא שאם אנחנו כנשים שכחנו את עצמנו, הבעלים מתרחקים?

אני מזמינה אותך לשים את עצמך רגע במרכז:
מי את רוצה להיות? איך את רוצה להיראות? איך את רוצה להרגיש?
איזה אדם את רוצה להיות? לאן את רוצה להתפתח?
איזו אמא את רוצה להיות?
ולא פחות חשוב, איזו בת זוג את רוצה להיות?

מה לדעתך הצעד הראשון שהיית עושה כדי לשנות את המצב הזה?
מי יכול לעזור לך בכך?
התבוננות היא מאד חשובה, היא בדרך כלל מביאה לתובנות מאד מצמיחות.
יחד עם זאת, ההחלטה לשנות את המצב היא בידיך בלבד.

התבונני בסדר היום שלך. מה היית משנה בו כדי להשאיר לעצמך מעט זמן פנוי?
למה היית מקדישה את הזמן הזה?
האם לעצמך? האם לבן זוגך? האם לבילוי משותף?
הכל ענין של רצון ושל סדרי עדיפויות.
עצם העובדה שפנית לפורום הוא צעד ראשון. זה מראה על רצון לשנות,לשפר.

אז בהצלחה, הכול אפשרי!
חג שמח
עדה

הי עדה, תודה על התשובה המהירה והחמה... מאוד הייתי רוצה להרגיש מחדש אשה סקסית ומושכת, לא רק לבעלי, נראה לי שבעיקר בפני עצמי... אני מודה שאני קצת מוותרת לעצמי ושאין לי כוח בערב ללכת להליכות או לחדר כושר, אני פשוט מותשת... גם אין לי תפריט כמו שצריך כדי לשמור על המשקל... אני חושבת שזה כדור שלג שקצת איבד שליטה, הוא הפסיק "להסתכל" עליי ואני פשוט הפסקתי להשקיע... איך יוצאים מהמעגל הזה??

אנ מבינה את המעגל שאליו נקלעת, אך כדי לצאת ממנו צריך להחליט קןדם כל שאת רוצה.
איך נכנסת למעגל?
מה קרה קודם? בעלך הפסיק להתעניין בך ואז את הזנחת את עצמך?
או אולי להפך? את הזנחת את עצמך ואז הוא הפסיק להסתכל?

תמיד יש משהו שמניע את המעגל הזה.
איך היית מניעה אותו עכשיו לכוון ההפוך?
על מה היית שמה את המיקוד שלך?
מהם סדרי העדיפויות שלך?

ומלבד המשקל והכושר - שהם ביטוי חיצוני -
מה היית משנה במי שאת? בצורה הדיבור, בצורת ההתנהגות, ביחס שלך לבעלך?
מי את רוצה להיות: אוהבת, מכילה, מפרגנת, יוזמת?
או אולי מקטרת, ממורמרת, מסתגרת?

אין לי עבורך מטה קסם...יציאה מהמעגל דורשת עבודת התבוננות וקביעת סדרי עדיפויות.
אני יודעת שלפעמים זה לא קל, אך תמיד תוכלי להעזר באיש מקצוע , מאמן אישי, מטפל, מדריך כושר או דיאטנית.
אני סומכת עליך שהענין חשוב לך ותמצאי דרך כדי להפעיל את המעגל בכוון ההפוך.
בהצלחה
עדה

הי עדה, כמובן שאני רוצה להיות אוהבת, מכילה, מפרגנת... אני מתגעגעת אליו, אבל בעיקר לעצמי, אני אמצא לי אחרי החג איזושהי מסגרת להתחיל להזיז את עצמי מחדש, בהרבה מובנים (לא רק פיזיים...), תודה לך, אני מקווה לחזור לעצמי....

כל הכבוד , רעות יקרה!

אני מוקירה אותך על הנחישות לשינוי.
אני מבטיחה לך שזה כל מה שדרוש כדי להניע את המעגל בכוון אחר.

אם תהי זקוקה לתמיכה או הבהרות נוספות, אני פה.
חג שמח ובהצלחה!
עדה

הי רעות, קראתי את השירשור שכתבת והעיניים שלי התמלאו דמעות, לא כי זה מעציב אותי, אלא כי אני כ"כ מזדהה איתך וכ"כ מבינה את הסיפור שלך... אני בשנות ה- 40 לחיי, אבל חווה סיפור מאוד דומה. אני רוצה להגיד לך שעצם זה שאת רוצה את השינוי ומוכנה "לעבוד" בשבילו, את כבר בחצי הדרך בעיניי. אני חיפשתי לעצמי כל הזמן איזו מסגרת להזיז את עצמי (כמו שקראת לזה), התחלתי לצאת להליכות קבועות (בלי תירוצים) בערב עם חברות, נרשמתי לאתר שנורא עזר לי (פתית, לא יודעת אם את מכירה), חייכתי לעצמי כל בוקר במראה (לא פחות חשוב), קניתי בגדים חדשים... לקחתי עניינים לידיים. זה לא עובד רק בסרטים, זה גם במציאות... את אמיצה, שיהיה לך חג שמח וחיים מקסימים.