זוגיות ומחלת עור

אני שמחה לשמוע שאת מרגישה משהו אחר עם הבחור החדש,
עד כמה שאני יודעת על המחלה, וזה לא הרבה, היא קשורה למצבים רגשיים, מתחים וכדומה.

איך את מרגישה עם מחלת העור שלך?
האם את מקבלת אותה כחלק ממי שאת?
או שאת מתביישת בה וזה פוגע בהערכה העצמית שלך.
אני חושבת שככל שאת מקבלת את המחלה והיא לא מהווה בעיה עבורך, כך גם היא לא תהווה בעיה אצל בן הזוג, ככל שבן זוגך יאהב ויעריך אותך על מי שאת, על האופי שלך, הערכים שלך וכדומה, המחלה תהיה ברקע ולא במרכז היחסים.

אני שמחה על שאלתך ואני חושבת שזו שאלה נכונה - כיצד ומתי לאמר לו.
איך הוא יגיב, לא תוכלי לדעת עד שתספרי לו,
אם הוא יקבל את , זה מצויין.
ואם לא , האם תרצי להיות עם מישהו שלא מקבל אותך כמו שאת?

בכל זאת אמרת שאת מרגישה משהו קצת אחר איתו,
האם את מרגישה שאת רוצה לשתף אותו מיד בזה?
האם תרצי להכיר אותו יותר ולתת לו זמן להכיר אותך יותר, לפני שתספרי לו.
אני מאמינה ביחסים של כנות, ולכן לספר לו על המחלה שלך בצורה ישירה, ממקום אישי, מתוך אמון ורצון לבנות יחסים של כנות וקירבה, לדעתי זו הדרך הטובה ביותר, בלי דרמות, בלי התחמקויות, כשהזמן יתאים לך פשוט ספרי לו.
הזמן הנכון הוא הזמן הנכון עבורך - זמן שיתן לכם להכיר אחד השני, ומצד שני לא למשוך את זה יותר מדי.
מצאי לך את הזמן הנכון עבורך, זמן בו תרגישי שאת רוצה ומוכנה לספר לו.

שיהיה בהצלחה!

יעל

אז ככה..המחלה היא כבר..כן אפשר לומר חלק ממני. כיום אני מטופלת במשחות (דייבובט ודייבונקס) שעוזרות לי מאד, ככה שרוב הנגעים החלימו. העניין הוא להסביר מה זה בדיוק, אנשים שומעים איזה שם של מחלה וישר נרתעים. יש כ"כ הרבה סטיגמות על המחלה הזו- פסוריאזיס, שכ"כ לא נכון... בגלל זה אני מתלבטת איך לספר...כי אי אפשר לא לספר...הרי זה יתגלה מתישהו.. ואני מפחדת שאולי אח"כ אני אקשר יותר..ומצד שני, אולי אני ממהרת יותר מדי לספר משהו שעוד בשלב התחלתי...?

אני בהחלט מבינה את ההתלבטות שלך.
נסי לענות על השאלה הבאה:
אם חברה שלך הייתה מתיעצת איתך מתי ואיך לספר לבחור החדש שהיא יוצאת איתו על המחלה שיש לה, מה היית עונה לה?

בטווח בין "לא לספר" ל- "לספר מייד" יש מרווח גדול.
תפיסת הזמן היא מאד אישית.
אני מרגישה משאלתך שזה עניין שמעסיק אותך מאד, תוכלי לקבוע לעצמך את מה שנכון לך :
אולי תקבעי לעצמך "dead line" שעד אז, אם לא סיפרת עדיין אז תספרי.
אולי תקבעי לעצמך זמן מוגדר - לאחר 3 שבועות / חודש - לאמר לו.

נסי לראות איך את מקבלת החלטות בד"כ - האם זה מתוך חשיבה רציונלית, או מתוך תחושת בטן,מתוך התייעצות או לבד.
קבלי החלטה ושחררי את עצמך מההתלבטות, האמיני בבחירה שתקבלי , קבלי אותה ושחררי את האפשרויות הנוספות.

אני שמחה לשמוע שאת מרגישה שהמחלה היא חלק ממך, את יכולה להסביר לו אותה בצורה הפשוטה ביותר שאת יכולה, אמיתי ופשוט, ככל שאת לא תעשי מזה ביג דיל, זה לא יהיה ביג דיל.
ו.. שוב, אם הוא לא מקבל אותך כמו שאת (עם המחלה) בזמן הנכון שבחרת לאמר לו, האם את תרצי להיות עם מישהו כמותו?

ישנם אנשים רבים עם המחלה הזו והם חיים בזוגיות נפלאה, האמיני שזה אפשרי לגביך,
והיי בקשר מתוך ביטחון שהבן זוג שאיתך מקבל אותך בדיוק כמו שאת.

בהצלחה!

יעל

אכן תודה על החיזוקים והדברים. לבנתיים הזוגיות בהחלט מתקדמת. האמת...שיש אפילו שיפור בנגעים שנראו (אחרי שהתחלתי להשתמש בדייבובט..9 וגם בטח בגלל מצב הרוח הטוב שאני...דיי נמצאת בו כרגע..טוב לי. ומקווה שימשיך להיות טוב.

אני שמחה מאד לשמוע שטוב לך ושהזוגיות מתקדמת יפה.
החליטי שימשיך להיות לך טוב - הפכי את התקווה למציאות.

הוקירי את מה שכבר יש לך: זוגיות, שיפור בנגעים, מצב רוח טוב, הרגשה טובה - הוקרה ותודה הם חלק מהדרכים להגברת השפע/ המצב הטוב.

תהני מהזוגיות ושיהיה בהצלחה

בברכה
יעל