שאלה

אני מבינה את בלבולך, את כאבך ואת הפגיעה הקשה באמון שלך לאורך 3 שנים של הסתרה ממך.
יש לך בחירה לעשות.
יש פה הרבה דברים שצריך להתבונן בהם:
מה היה טיב היחסים בינכם (לפני שנודע לך העניין)?
מי את בקשר עם בעלך, באיזו הוויה את? (שמחה, חיה, מקשיבה, מבינה, ממורמרת, כואבת)
איזו אדם את רוצה להיות? (אוהבת, רגועה, בוטחת או כל מה שעולה בראשך)
מה את צריכה כדי להיות האדם שאת רוצה להיות? מה יתמוך בך?
באילו יחסים היית רוצה להיות?
האם תוכלי לסלוח לבעלך על שבגד באמונך ובמשפחתו?

את שואלת אם יש למקרה כזה סיכוי.
כרגע הסיכוי היחיד תלוי בך,
האם תוכלי להמשיך לחיות עם בעלך?
האם תוכלי להאמין לו ולסמוך עליו?
האם תוכלי לשים את מה שהיה מאחוריך ולהמשיך לאור מה שהיה, לשקם את היחסים בינכם?
האם את אוהבת את בעלך?
האם היית רוצה להשאר ביחד?
אולי תחליטי שאת רוצה להתייעץ עם איש מקצוע: מטפל זוגי, מאמן, או פסיכולוג, אולי טיפול זוגי.

הרשי לעצמך לפרוק את הרגשות שלך, במקום שלא יפגע בעוד מישהו

המציאות היא שיש לו ילד, זה מאד כואב ולכן ההתיחסות באה מהרגשות הפגועים,
מהו הפתרון הנכון ביותר למצב המורכב הזה, בלי שעוד מישהו יפגע,
האם תוכלי להתעלות מעל הכאב שלך ולראות את טובת הילד השני.

מצאי לך מקום לעבד את כל הדברים הללו (לבדך, בכתיבה , עם חברה טובה, משפחה, או עם איש מקצוע ), הביעי את כאבך, שחררי אותו ממך.
נסי לראות מה את רוצה!!!
מה נכון לך
מה נכון למשפחה שלך.
עכשיו זה הזמן שלך לקבוע את החוקים, אולי את צריכה זמן לחשוב על זה ולעכל זאת, אולי את כבר יודעת מה נכון לך.
הרשי לעצמך ללכת אחרי הלב , אחרי מה שנכון עבורך.

תזכרי שכל קושי בחיים יכול להצמיח אותנו למקום גבוה וטוב יותר, אם נתמקד בשיעור שהקושי בה ללמד אותנו, וברצון שלנו לנוע קדימה.

מקווה שעזרתי
בברכה
יעל