זקוקה לעזרה

אני שומעת את הכאב, את תחושת הנבגדות, את הבלבול אם להישאר או ללכת....ואני בהחלט יכולה להבין. יחד עם זאת, על מנת שניצור בהירות במציאות שלך אני מבקשת לשאול אותך מספר שאלות:

מה היה טיב היחסים שלך עם בעלך לפני האירוע?
אני מבינה שאתם מספר שנים ביחד ויש גם ילדים. האם זה נכון?

מה היתה רמת האמון שלך בו?
אני חווה שחיפוש שיחות בטלפון שלו הוא משהו המעיד על חוסר אמון.
האם היו אירועים קודמים שהעלו את חשדך?
איך היית מרגישה אם הוא היה בודק שיחות בטלפון שלך?

מהי רמת התקשורת ביניכם? מה היה לפני האירוע? מה עכשיו?
אם רמת התקשורת היתה טובה מספיק - האם היה צורך לפנות למנהל כדי להרחיק את המזכירה?
איך בעלך הרגיש אם פניה שכזו? האם חשבת מה זה יעשה לו?

את מספרת שבמקביל הודעת לו שאת יודעת על הקשר ושאת לא רוצה לחיות איתו יותר.
האם מוכר לך שאת עושה החלטות חשובות מן הסוג הזה במהירות כל כך גדולה?
האם החלטת על כך מבלי לבדוק האם באמת היה קשר רומנטי או לא?
את אומרת שלא רצית לדעת.....
האם את לא רוצה לחיות איתו בגלל האירוע הזה בלבד? או שמא יש עוד סיבות?
איך היית מרגישה אם בעלך היה מודיע לך שהוא רוצה לעזוב , מבלי לערוך שיחה רצינית על הסיבות?

אני מזמינה אותך דנה , להסתכל על דפוסי הפעולה שלך.
עד כמה את בודקת את המציאות לעומקה? עד כמה התגובות שלך נובעות מפירושים שלך,
מחשדנות? עד כמה את פזיזה בהחלטותיך? עד כמה את זו שקובעת בזוגיות שלכם?

אני שומעת גם שבעלך התנצל ומנסה לשפר את היחסים בבית.
האם יש בך נכונות לסלוח ולהמשיך יחד? האם את אוהבת את בעלך?
האם את יכולה לקבל שגם אם בעלך התכתב עם מזכירתו - וגם אם היה ביניהם קשר אישי כלשהו -
זה עדיין לא אומר שום דבר לגבי הרצון שלו לקיים את התא המשפחתי שלו ולשמור על יחסים אוהבים איתך?

על השאלה "האם יש ביננו אהבה" רק את יכולה לענות....האם היתה ביניכם אהבה קודם?
האם את מוכנה להילחם על האהבה ביניכם?
האם אתם מטפחים את האהבה? מה את עושה כדי לקרב אותו אליך באהבה?
האם החשש שהוא משקר מגדיל את האהבה? או מכבה אותה?
האם הוא באמת משקר?איך את יודעת?
מה תוכלי לעשות כדי להתגבר על החשד ולהגביר את האמון שלך בו?

דנה יקרה, אני מקווה שהצלחתי לעורר בך את השאלות הנכונות כדי שתוכלי להוביל את הקשר ביניכם
למקום הנכון לשניכם ולילדים. אני בטוחה שהתבוננות בעצמך תיצור את הבהירות הדרושה ואת תקבלי את התשובות הנכונות עבורך.

בהצלחה,
עדה

קראתי את תשובתך אלי ואני מודה לך על כך ולהלן תשובות לחלק משאלותיך, אני ובעלי ביחד למעלה מ16 שנים ויש לנו 3 ילדים. היחסים ביננו היו בגדר בסדר בזמן האחרון לא מעל ומעבר. יחסים, נראה לי כמעט כמו לכל זוג נשוי, פעם עליות ופעם ירידות אבל לאחרונה לפני המקרה הקשר היה מן קשר של "הרגל" אחד לשני. אהבתי את בעלי מאד לפני המקרה והוא האחרון שחשבתי שיעשה מעשה כזה, הוא בחור שקט ומי שמכיר אותו לא היה מתאר לעצמו שהוא יעשה זאת. אפילו החברה הכי טובה שלי לא האמינה לי כסיפרתי לה על כך. הייתי חייבת ל"שפוך" את הלב למישהו. בגלל זה נורא נורא נפגעתי ובאמת התחלתי לחפש מה אצלי לא היה בסדר, בהתנהגות שלי אליו, ביחס שלי אליו, ועוד. אבל אני חושבת שאם משהו לא בסדר בבית או בכלל, צריך לבוא ולדבר על כך לנסות לפתור את הבעיה ולא לחפש פתרון בחוץ. היחס הזה היה הדדי לשני הצדדים. חיפשתי לו בטלפון מכיוון שבזמן האחרון כל פעם שהתקשרתי אליו הייתה שיחה ממתינה שעות ואף פעם לא טרח לענות לי. הוא ידוע בכך ששונא מאד מאד לדבר בטלפון, לא משנה עם מי ואז עלה בי החשד גם בגלל היחס המזלזל שלו אליי, כל דבר שאמרתי היה כועס ומגביר את הטונים. התחלתי לפחד לדבר איתו מכיוון שידעתי מה תהיה התגובה לפעמים העדפתי לשתוק. גם לילדים לא היה לו "עצבים" וסבלנות. בפעם הראשונה שהתקשרתי למנהל שלו אדם מקסים, הוא אישר לי שבאמת הבחורה הזו כך וכך וכך(אני לא רוצה לפרט באינטרנט) אז עשיתי אחד ועוד אחד וגיליתי שזו אכן היא וידעתי בוודאות שהמסר שהיה בהודעות הוא די רומנטי ולא בגלל עבודה. זה בולשיט שגבר מדבר שעות עם בחורה בת 24 בגלל עבודה. אפילו הפסיכולוג אמר: על מי הוא מנסה לעבוד?!. כשהצגתי בפניו את שמה כבר לא היתה לו ברירה והוא הודה. לא ציפי בכלל לתגובה כזו מצידו. הוא ירד על הברכים ומירר בבכי שהוא מצטער שהוא טעה טעות נוראית שבחיים הוא לא יחזור על זה. אבל כשהגיע פירוט הטלפון זה השלים לי את כל הפאזל. נכון שהיחסים שלנו לא היו בשמים אבל זו לא הילה ללכת לבגוד. תאמיני לי שאם הייתי מקבלת ממנו יחס טוב הייתי מחזירה כפליים, זה באופי שלי. נכון להיום, אני משתדלת מאד לגרום לכך שהקשר שלנו לא יהיה רגיל, שיהיה מעניין עם יותר פתיחות יותר תשומת לב יותר אהבה (למרות שכמעט ונגמרה לי אחרי המקרה) תמיד אמרתי לו: "כשאני יפסיק לקנא בך אז תתחיל להתעצבן" אבל מאד קשה לי, למרות שבאמת הוא משתדל והוא רגוע, אין מה להשוות בכלל למה שהיה לפני המקרה, קשה לי אני נזכרת בדברים שרשם לה במיוחד בהודעה האחרונה ואני אומרת לעצמי: למה בכלל מגיע לו שאני יתייחס אליו, זה לא מגיע לו?!!! ולפעמים אני אומרת לעצמי שהרבה נשים חוו זאת גם והמשיכו הלאה, עדיף שתסתמי. אנא עצתך. תודה דנה

רציתי להוסיף גם שהוא מחק את כל ההודעות ששלח ואת כל השיחות שדיבר איתה ורשם את הטלפון שלה בזכרון על שם של גבר שעובד איתו וולדעתי זה הסימן הגדול שהוא פחד שידעו כי מי שמסתיר סימן שעושה משהו לא בסדר.

מהמשך הסיפור אני מבינה שאת עדיין מאד עסוקה בעבר ובמה שקרה.
יחד עם זאת אני מוקירה אותך על המאמצים לשפר את הקשר עם בעלך.

השאלה החשובה היא איך את רואה את העתיד שלך יחד עם בעלך?
מה יתמוך בך לשים את העבר בעבר ולא להתעסק בו יותר?
מה ישפר את התקשורת ביניכם?
מה יגדיל את הקרבה ויחזק את האמון?

על מה את יכולה להוקיר את בעלך?
האם את יכולה לסלוח לו מעומק הלב?
האם יש משהו שאת רוצה לסלוח לעצמך?
האם יש משהו שבגללו היית רוצה לקבל את סליחתו?

האם חשבתם על עזרה מקצועית ? טיפול זוגי? אימון זוגי?
אם את זקוקה למידע בנושא זה את מוזמנת להתקשר.

מאחלת לך ימים רגועים של אמון ואהבה
עדה

דנה יקרה. במקרה שלך אין הרבה מה לעשות ניראה שאכן בעלך דובר אמת ואת אכן סלחת לו. עכשוו הבעיה היא.את עים עצמך. לכן את צריכה לשתף מישהי או מישהו שאת מאמינה בהם.ובכול פעם לשתף אותם במה שאת מרגישה או חולמת עד שעים הזמן הכול יעבור לך.